בכל מערכת יחסים בין אישית, אנשים מייצרים ויתורים זה כלפי זה כדי להשכין שלום בית.

אמנם, ויתורים אלו חיוניים למערכת הזוגית כיוון שהם מאפשרים לראות את השני ולהעניק לו, אלא שצריך לבחון האם בני הזוג מוותרים מתוך בחירה ורצון או מתוך ייאוש ו”כניעה”. כאשר וויתורים בזוגיות נעשים מתוך אילוץ וחוסר חשק, נוצרת תחושת ריקנות. כל אחד מבני הזוג מוריד מה”עצמי” חלקים חשובים רק כדי  להמשיך לחיות בשלום זה עם זו. ריבוי וויתורים מאולצים עלולים לייצר מצב בו ה”אני” של בן/בת הזוג  אינו נחווה כמשמעותי במרחב הזוגי ולהביא לכדי ניכור וריחוק רגשי.

השאלה הנשאלת היא האם זוגיות מאופיינת בוויתורים מרצון, שמחה ובחירה או מחוסר יכולת לנהל שיח פתוח?

הניסיון המצטבר בעבודה עם זוגות מלמד כי ניתן לעבור ממצב בו רוב הוויתורים נובעים מייאוש, לכאלו שנובעים מתוך רצון ובחירה.

על מנת שזה יקרה יש ליישם בראש ובראשונה 3 עקרונות חשובים:

1. לזכור שאנחנו לא בתחרות הורדת ידיים. בתחרות, החזק יותר מצליח “להכריע” את זולתו, ובן הזוג שנאלץ לוותר מקווה שתגיע ההזדמנות האחרת בה הוא יוכל “לנצח” ולממש את רצונו. הדרך לפתור את הסיטואציה היא לעבור מהורדת ידיים לשילוב ידיים. 
2. מציאת זמן רגוע ונעים לנהל שיח, כאשר שני בני הזוג קשובים ופתוחים לנהל שיח מבוסס הצרכים.
3. בררו את ה”למה” – זוגות נוטים להתווכח על התוצאה המעשית, על ה “מה?”, אולם ככל שנדע לזקק עם עצמנו את ה “לָמָּה” אנו רוצים את מה שאנחנו רוצים כך אפשר יהיה לייצר מענים מגוונים.

את הבירור אפשר לבצע בשיח כנה וכן להשתמש בכלים מקצועיים שמיועדים לחיזוק המודעות העצמית, השיח הזוגי ושכלול התקשורת הזוגית.

לקבלת סיוע פנו אל מטיבת”א 2837*

מקור: וייס, ר. “ויתורים בזוגיות: מתי זה עובר את גבול הטעם הטוב?” כלים שלובים, גיליון 85.