לוגו מטיבת"א

הערות מחמותי

מטיבתא - מרכז טיפול יעוץ במשפחה תורני

שלום,

ב”ה אני אמא ל 3 ילדים. השנה אנחנו נוסעים לחמי וחמותי לליל הסדר ואני מאוד חוששת.
חמותי מעירה הרבה לילדים במיוחד לילדה הגדולה בת ה7.
“אל תוצאי מהארון הזה משחקים!
אל תרעישי!
תאכלי עם מזלג!
כמה את אוכלת?!
“קשה לי עם זה, הילדה היא שלי ואני אמורה לחנך אותה.
מה גם שהיא רגישה ונעלבת מהסבתא שלה בקלות.
איך שורדים את הדבר הזה?

תודה,

תמר

שלום תמר,

תודה על שאלתך. אני חושבת שהרבה הורים מוצאים את עצמם במצב דומה לשלך. מצד אחד משמח להיפגש עם המשפחה המורחבת לזמן ממושך, מצד שני זה מייצר מורכבויות שיש לתת עליהן את הדעת.
שם המשחק הוא הכנה. כשאנחנו נכנסים מוכנים ויודעים כיצד נפעל אנחנו רגועים יותר והתגובות שלנו בהתאם.

כדאי להכין את הילדים לנסיעה הצפויה להזכיר להם מה מותר בבית שלנו ואסור בבתים אחרים וההפך. חשוב גם להסביר את הסיבתיות שמאחורי הכללים כדי לחבר אותם לכלל דרך ההיגיון.
לדוגמא: נסביר לילד ‘סבתא נחה בשעות אחר הצהריים, ולכן חשוב לשחק במשחקים שקטים בשעות אלה’. 

ומה איתנו ההורים? מה נסביר לעצמנו?
כשמעירים לילד שלנו, זה מקטין אותנו, זה מערער את ביטחון שלנו בהורות שלנו. נזכיר לעצמנו שהילד הוא שלנו ואנחנו יודעים מה טוב לו, כאשר נחזק את האמונה הפנימית שלנו ביכולת שלנו לחנך,  נוריד את רמת הבהלה שלנו מהערות של הסביבה.

לפעמים כשיושבים יחד בני משפחה שלא נפגשו זמן רב, כל אחד מרגיש צורך לחנך את הילד בהערות שונות. הילד מרגיש מותקף מכל הכיוונים. דבר כזה לא נאפשר ונבהיר לסובבים בקצרה שאנחנו ההורים ואנחנו אחראים על חינוכו של הילד. 

כלי נוסף וחשוב הוא שיח. רצוי לתאם  ציפיות עם המארחת לגבי ההתנהלות בביתה וגם אנחנו נעלה את החששות שלנו. לעיתים אנחנו פוחדים להציף דברים רגישים, אך בהימנעות מלעסוק בהם אנחנו עלולים להביא לידי פיצוץ בשעת משבר. 

בהצלחה רבה וחג שמח! 

יהודית שוורץ

שליחת שאלה
למומחי מטיבתא

בחר קטגוריה:*
נושא השאלה*
שם מלא*
תוכן השאלה
אנא הכנס לכאן את תוכן השאלה
דוא"ל*

שתף: