אובדן

מטיבתא - מרכז טיפול יעוץ במשפחה תורני

שלום,
לפני כמה חודשים אחותי נפטרה, היא הייתה אישה כל כך טובה ומיוחדת והייתי קשורה אליה מאד. הכי כואב זה שהיא נפטרה בפתאומיות בגיל צעיר והשאירה אחריה שני ילדים קטנים.
לאחרונה כל תפילה שלי מלווה בחרדה על הילדים שלי, יש לי גם מחשבות מזעזעות שעוברות לי בראש, כמה שאני מנסה להדחיק אותם זה מזעזע אותי שאני חושבת דברים כאלה. איך אני מתמודדת עם המצב הזה?
תודה רבה,
אנאל

אנאל יקירה,
קשה למצא מילים מול המקום הכואב והקשה שבו את נמצאת. אבדן של אדם קרוב הוא דבר כל כך קשה שאין לתאר. הפרדה הסופית הזו היא לא נתפסת ובכל פעם שנזכרים בזה הלב שוב נקרע. האבדן שלך הוא טרי ואני בטוחה שכשאת מתארת את המצב שלך שבו את ממש משתגעת מהמחשבות, את באמת מתכוונת לכך. זה באמת מה שקורה לך ואני יודעת שזה כל כך כל כך קשה לשאת את זה.

כדאי שתדעי שהמחשבות שאת מתארת הן נורמליות. אנשים באבל מגיבים כך וזה נכון וזה חשוב. את שואלת: מה? לכעוס? להיות בחרדה? לקלל? כן. מה האופציה האחרת? לשתוק? לשתוק זה מזיק לנפש… אני כותבת לך את הדברים שמתאימים לעכשיו- לתקופה הראשונה שבה בכלל נטמעת ההבנה של מהו אובדן. חשוב להבין שזה לא מתאים לכל החיים ואני יכולה (כמעט) להבטיח לך שזה לא יהיה ככה כל החיים. אבל הוא תהליך ואת רק בתחילתו.

פעמים אבל מתבטא בכעס, בחרדה, בתחושת חורבן אישי וכדומה, לא צריך להקשיב לאנשים שאומרים לך “תתנחמי, יש לך ילדים משלך” או “אל תדאגי היא במקום טוב בשמים” או כל מיני דברים אחרים שנשמות טובות יודעות להגיד.

דבר נוסף, כדאי להבין שיש חיים של לפני ויש חיים שאחרי. ברור שאחרי דבר כזה קשה אנחנו לא נשארים אותם בני אדם. לא חוזרים להיות אותו דבר. אז מה הופכים להיות? שמעתי פעם רעיון מאוד יפה שאני מקווה שתתחברי אליו גם: תשבי עם דף ועט ותכתבי מה היה “הניצוץ” של אחותך היקרה. הביטוי של מי שהיא עבורך. ולאט לאט תנסי לראות בתוכך מה ההשפעה של זה עלייך. בעצם זה שהיא השפיעה עלייך אז חלק ממנה נמצא בך עכשיו והניצוץ הזה עדיין קיים כאן בעולם הזה והיא יכולה לתת לך כוחות ותחושה שהמהות שלה עדיין איתך. שאת עדיין מחוברת אליה. שיש לה עוד קיום וקשר איתך. שהאבדן הוא לא כל כך מוחלט.

זה לא סותר את האבל. זו הצעה להסתכלות קצת אחרת על התהליך.

ואני רוצה לכתוב לך גם על החרדות. חלק מהזרמים בפסיכולוגיה מדברים על כך שכל מה שאנחנו עושים בחיים זה כדי לשכוח מהמוות. אנחנו קונים, מבלים, מעדיפים לחגוג מאשר לזכור שיש סוף. וטוב שכך. אם נחיה כל הזמן בתחושה שתיכף זה נגמר, נהיה כל כך חרדים שלא נצליח לתפקד. למה אהבה? זוגיות? ילדים? אם הכל נגמר? אבל מה שמפעיל אותנו ביום יום זה יצר החיים ויצר החיים הוא חזק יותר מהכל. יצר החיים גם משכיח מאיתנו את העיסוק התמידי בסופיות של הכל וגם עוזר לנו ליצור לבנות להנות ולעשות טוב.

ולנו כיהודים, יש בנוסף ליצר החיים גם אמונה. אמונה שיש מי שמנהיג את העולם אמונה שאף אדם לא נשלח לעולם הזה ללא סיבה. זו לא אמונה שאומרת שאסור לכאוב על האבדן אלא אמונה שיש תפקיד לכל אדם שנשלח לכאן ולאחותך היה כנראה תפקיד מדהים. לשמח כל כך הרבה אנשים להפיץ טוב בעולם. ואיזו זכות יש לך שהיה לך כזו אחות מיוחדת.

אני מברכת אותך שמשמים ישלחו לך כוחות. כוחות לקבל את עצמך. את האבל שלך. את הכעס שלך. כוחות למצא את מה שיעזור לך להיות מחוברת לאחותך גם בתוך גבולות ההבנה של העולם הזה. כוחות לילדים שלך ולחיים שעוד יש לך לחיות בעולם הזה.

שליחת שאלה
למומחי מטיבתא

בחר קטגוריה:*
נושא השאלה*
שם מלא*
תוכן השאלה
אנא הכנס לכאן את תוכן השאלה
דוא"ל*

שתף:

בואו נדבר
מטיבתא - מרכז טיפול יעוץ במשפחה ארצי
https://youtu.be/RiEq6d2xo9k