אנחנו בעיצומם של ימים מתוחים, חברתית, פוליטית ובטחונית שמוציאים מאיתנו לעיתים הרבה אמוציות קשות וכאובות. יחד עם זאת, מטבע הדברים החיים מלאים קונפליקטים ומתחים וקשרי אהבה והערכה בין חברים, משפחה ובני זוג. 
אני חש את הפגיעה שלך והכאב, לנוכח מילים שנאמרו במהלך סערת הויכוח. 
זה בוודאי לא קל. ננסה באפשרויות המוגבלות בכתב להעלות כמה נקודות למחשבה שיוכלו אולי לעזור – 
תחושת הפגיעה שלך לגיטימית, מותר לך להיות פגוע, אך יכול להיות שאחיך לא מתעלם אלא פשוט לא מודע לכך? כיצד השלמתם בויכוחים שהיו מן הסתם לאורך חייכם? האם אז הוא ידע אז לבקש סליחה? מדוע שלא תיגש אליו ותשתף אותו בתחושותיך בעקבות השיחה? 

האם המילים הקשות שנאמרו היו מצד אחד? האם יתכן שגם הוא חש פגוע מסיבותיו שלו? 

מדוע חשובה לך בקשת הסליחה  שלו? מה אתה חש כשזה לא קורה? האם הסליחה היא ‘אישור’ למשהו? 

יש באמור ‘מעט המחזיק את המרובה’. והרבה חומר למחשבה ובירור אישי. 
הרבה בהצלחה ותפילה ל’האמת והשלום אהבו’
כל טוב.