מה היא חרדה?

עוברים עלינו ימים קשים ואנו נמצאים במלחמה. הורים, מורים ויועצים פוגשים מקרים של חרדה, התמודדות מראות קשים ועוד, אצלם ואצל ילדיהם. ננסה לתת מספר נקודות ועקרונות לשיחה עם ילדים ונערים, וכן כלים להתמודדות.

חרדה:

חרדה תפקידה להזהיר אותנו מפני סכנה ולגייס את מערכות הגוף (מוח לב חמצן) להישרדות, ומופעל מנגנון של הילחם או ברח או קיפאון. כאשר הסכנה חולפת המערכת אמורה לחזור לתפקוד רגוע. לעיתים לאחר אירוע טראומתי המערכת הופכת להיות רגישה ומתקשה לחזור לשגרה ועלולה להפעיל “אזעקות שווא”.

החרדה מחרדה:

באופן טבעי כל רגש וחוויה אמורים לחלוף, גם מראות קשים עם הזמן אמורים לחלוף. כאשר ישנה בהלה מהרגש מתפתחת רומינציה (העלאת גירה) של הרגש. כך, שהחרדה משמרת אותו ומעמיקה אותו. דוגמא לכך ניתן למצוא בסיפור על שני בחורים שנסעו לים, ובדרך נחשפו לפרסומת “בעייתית”. כאשר הם חזרו לישיבה אומר א’, ל ב’: “אולי נקבל על עצמנו תענית” אמר לו ב’ ל א’: “בעוד אתה כל הזמן חושב על מה שראינו ואיך לתקן אני כבר לא זוכר מה שראיתי…”. חשוב לזכור: עם חרדות, מחשבות שליליות וזיכרונות לא נעימים, לא נלחמים. ככל שנקבל אותם, נבין שלחוות אותם זה דבר טבעי ונמשיך לשמור על שגרה, הם יתמעטו עם הזמן.

רגשות אשם:

אשמה עלולה לגרום להעמקת  החוויה הקשה, היא יכולה לבא מכיוון של המבוגרים כלפי הנערים כגון: “הזקת לעצמך בכך שראית סרטונים”, “בעוון… בחורי ישראל מתים” ועוד, או מחשבות והאשמה עצמית כגון: “איזה טיפש אני… מדוע עשיתי כך… בגללי קרה משהו לא טוב וכד'”. בשיחה עם התלמידים חשוב להימנע מאשמה, לתת תוקף לרגשות ונרמול למעשים בתקופה לא נורמלית.

חמשת הממי”ם לשיחה בריאה על חרדה

לאחר הקשבה אמפתית לקשיים שהתלמיד מעלה ניתן להשתמש בחמשת הממי”ם, כלים לשיחה בריאה: מזעור- מסגור- משמעות- משוואה- ממשיכים בדרך.

 מזעור: 

1. הזדהות ונרמול עם הרגש. כגון: “זה נורמלי להרגיש כך במצב לא נורמלי”, “האמת גם אני כמבוגר מרגיש…” , “אם הייתי נער סיכוי גדול שהייתי רואה מה שראית”.
2. הסבר (פסיכואדוקציה ) על החרדה.
3. פירוק הכללה לפרטים.
4. להכניס לפרופורציה: ” יש כאן אירוע ששמונים שנה לא היה”

מסגור:

1. מסגור של האירוע, עבר- הווה- עתיד: “בשמיני עצרת פתחו המחבלים במתקפה פרועה ואכזרית, כיום ב”ה  המצב בשליטה ויש מלחמה בעזה עם איום של טילים, יש חשש שהמערכה תתרחב ואנו תפילה ש…”
2. מסגור מחדש (ריפריימינג): מסגור מחדש מאפשר לבחון היבטים נוספים לאירוע ולמצב של דחק ולחפש היבטים של צמיחה בתוך הקושי, לדוגמה: “הקושי מחזק את הקשרים המשפחתיים”, “החשיפה לרוע מפקחת את העולם”.

משמעות:

מתן משמעות הוא צעד נוסף למסגור מחדש. בסוף פרשת “ויחי” מתוארים אחי יוסף החוששים לנקמה לאחר מות יעקב אביהם. יוסף אומר לאחיו: “אל תעצבו…כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם”. מתן משמעות לקשיים מחזק את תקווה, וההבנה שקושי זה מצמיח משהו טוב.

1. התבוננות על העבר (פרספקטיבה): “אחר השואה היה קיבוץ גלויות ועולם הישיבות נבנה ופורח”, “אחר מלחמת יום כיפור עולם התשובה צמח ובע”ה גם כאן תצמח ישועה”.
2. להפוך את הלימון ללימונדה: “המשבר הזה יחזק אותך”, החשיפה למראות קשים תביא אותך להרבות טוב ולעשיה חיובית בעולם”…
3. חזון: “בע”ה אתה תתחתן תבנה משפחה לתפארת ותמשך את שרשרת הדורות של עם ישאל”…

משוואה:

מנגנון הפחד הוא לא בהכרח הגיוני, לעיתים ניתן לראות בחור נוסע בפראות על אופנוע אך לא יסכים להיכנס לחדר שיש בו דבורה. איתור התנהגויות שלא מונעות מתוך פחד מאפר עידוד והגברה שלהן, והפחתת המנעויות מפעולות בשל חדרה. כך למשל, הכביש הוא מקום מסוכן, כשבכל שנה יש למעלה מ300 הרוגים בתאונות דרכים. אך כאשר אנו עולים על הכביש אין בנו פחד, משום שפשוט התרגלנו. כך גם במקרה שלנו. ככל שנתחבר לחרדות ולא נברח מהם, נמשיך לתפקד החרדה תדעך עם הזמן.

ממשיכים בדרך:

שמירה על שיגרה יחד עם הבעת רגשות הם שילוב מנצח להתמודדות עם חרדות ופחדים. השמירה על שיגרה עוזרת לנו לנהל את הפחדים ולא לתת להם לנהל אותנו. לעיתים אין כוחות לחזור לשיגרה מלאה וזה מובן וצפוי, אומנם חשוב בכל אופן לנסות ולשמור על פעולות מסוימות, תחביבים, קשרים חברתיים, תפילה וכד’.