מאת: אברהם סגל מטפל C.B.T ו – ACT וחבר באגודת היועצים והמטפלים בישראל

הקשיבות ככלי לשינוי תפיסתי מעמיק ולא רק כטכניקת הרפיה בלבד, ע”מ להעמיק מעט במהותה של הקשיבות, עלינו להכיר את מקורותיה והשתלשלויותיה.

הקשיבות (Mindfulness) שמקורה בפרקטיקות התבוננות עתיקות, הפכה בשלשת העשורים האחרונים לאחד הכלים המרכזיים והנחקרים ביותר בעולם הטיפול הנפשי והפסיכולוגיה המודרנית. שילובה של הקשיבות בפרוטוקולים טיפוליים שונים יצר תפנית משמעותית באופן שבו מטפלים ומתמודדים ניגשים לקשיים רגשיים, לחרדות, ולמצבי דחק.

בתהליך הטיפולי הקשיבות מוגדרת כפיתוח של תשומת לב מכוונת בהווה וללא שיפוטיות ואינה אמצעי למחיקת מחשבות שליליות או דרך להיפטר מרגשות לא נעימים, אלא הינה אפשרות לשנות את מערכת היחסים של האדם עמם, הקשיבות מהווה יכולת להתבונן בתהליכים המנטליים והגופניים כפי שהם מתרחשים ברגע הנוכחי, מתוך עמדה של סקרנות, קבלה וחמלה עצמית, במקום לפעול מתוך תגובתיות אוטומטית( Automatic Pilot) או לנסות להתנגד לחוויה הרגשית.

מחקרים מצביעים על מספר מנגנונים עיקריים שבאמצעותם פועלת הקשיבות ומשפרת את הרווחה הנפשית:

 1. וויסות רגשי (Emotional Regulation):

האימון בקשיבות מאפשר לאדם לזהות את תחילת התעוררותו של רגש עז (כגון כעס, חרדה או עצב) בטרם הוא מוביל לתגובה אימפולסיבית. הנגישות ל”מרווח” שבין הגריין (הטריגר) לבין התגובה מעניקה את האפשרות לבחור בתגובה מושכלת ומסתגלת יותר.

2. פיתוח מודעות מטא-קוגניטיבית:

שקיעה במחשבות מחזוריות בלתי פוסקות על העבר או על החשש מהעתיד. הקשיבות מלמדת לזהות מחשבות כאירועים מנטליים חולפים ולא בהכרח כעובדות מוחלטות, ובכך נשבר מעגל החשיבה השלילי.

3. הגמשת הקוגניציה (Cognitive Flexibility):

היכולת להסיט את תשומת הלב באופן רצוני ממוקדי דאגה לגירויים בהווה (כמו נשימה, תחושות גוף או קולות בסביבה) מאפשרת יציאה מדפוסי חשיבה נוקשים ואימוץ פרספקטיבות חדשות.

הקשיבות שולבה בהצלחה בשורה של טיפולים המשתייכים ל”גל השלישי” של הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (CBT):

1. הפחתת מתחים באמצעות קשיבות (MBSR): תוכנית מבנית שפותחה על ידי פרופ’ ג’ון קבט-זיין, המיועדת להתמודדות עם מתח כרוני, לחצים יומיומיים והתמודדות עם כאב.

2. טיפול קוגניטיבי מבוסס קשיבות (MBCT): פרוטוקול המיועד למנוע הישנות של אירועים דיכאוניים. התוכנית משלבת בין עקרונות ה-CBT  לתרגול קשיבות ומסייעת למטופלים לזהות דפוסי חשיבה מעכבים בשלב מוקדם.

3. טיפול בקבלה ומחויבות (ACT): משלב טכניקות קשיבות כדי לעזור למטופלים לקבל את מחשבותיהם ורגשותיהם ללא מאבק, תוך התחייבות לפעולה בהתאם לערכים האישיים שלהם.

4. טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT): טיפול המיועד בעיקר לקשיים קשים בוויסות הרגשי, שבו מיומנויות קשיבות מהוות את בסיס היסוד ללמידת סובלנות למצוקה ואיזון בין קבלה לשינוי.

שילוב הקשיבות בתהליך הטיפולי אינו מסתכם ברכישת טכניקה להרפיה בלבד, אלא מציע שינוי תפיסתי מעמוק באופן שבו האדם פוגש את חוויות חייו. היכולת לשהות בהווה, מתוך קבלה וללא שפיטה, מתבררת במחקר ובפרקטיקה ככלי עוצמתי להפחתת סבל נפשי, לפיתוח חוסן ולשיפור איכות החיים.