לוגו מטיבת"א
סימני מצוקה רגשית

המדריך לזיהוי סימני מצוקה רגשית והגשת עזרה ראשונה נפשית

המדריך לזיהוי סימני מצוקה רגשית והגשת עזרה ראשונה נפשית

סימני מצוקה רגשית מתעוררים כאשר האדם נמצא במצוקה. ידוע כי אירועי משבר ואסונות עלולים לעורר תגובות רגשיות כגון: חרדה, כעס, חוסר ודאות, חוסר אונים ואיום על חווית הביטחון הבסיסי והמוגנות.  בקרב חלק מאתנו עלול האירוע לעורר זיכרונות טראומטיים מוקדמים ולהעצים קשיים רגשיים שהיו קיימים מלכתחילה. 

אירועים אלה, מערערים את תחושת השליטה בחיינו, פוגעים בחוסן האישי והחברתי ומעלים את מפלס החרדה והמצוקה הרגשית בקרב ילדים, נוער ובוגרים כאחד. לעיתים, ההצפה רגשית משתקת ומביאה להסתגרות והימנעות מיצירת קשרים עם אחרים. 

כיצד נזהה מצוקה?

ישנם מספר סימנים  המעידים על הופעת התקף חרדה. ראשית נאמר כי התקף חרדה הינו  תגובה לגירוי או מצב בו אנחנו חשים באיום, לשלמות הפיסית או הנפשית מתעורר לרוב בשעת סכנה והיעדר שליטה, ומתבטא בשורה של סימנים גופניים, רגשיים והתנהגותיים. 

הסימנים הגופניים כוללים האצה בדופק, הזעה, מתח בשרירים, כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים, כאבי ראש, חולשה, סחרחורות, עייפות, כאבים בחזה, קוצר נשימה, נשימת יתר (היפרוונטילציה), יובש בפה וקשיי אכילה ושינה. 

ניתן לשאול את הפונה אם חלו שינויים לאחרונה בהרגילי השינה או האכילה. לעיתים פונים ממש מתארים סימנים גופניים כגון דופק מהיר או כאבי בטן . 

הסימנים הרגשיים כוללים דריכות ומתח שאינם מרפים מאתנו, בושה על תחושת החולשה וההזדקקות לסיוע, כעס על המצב, על אחרים ועל עצמי, אשמה על כי לא יכולתי לסייע לאחרים, על כך שאני נפגעתי פחות, חוסר אונים וייאוש.

התקף החרדה מלווה לעתים קרובות במחשבות קטסטרופליות על סכנה או על פגיעה. מבחינה התנהגותית, החרדה יכולה להתבטא לעתים בהימנעות מפעילות או בנטייה להתבודדות, כמו גם בתלותיות באנשים הקרובים.

למוקדנית: יש לשים לב לטון שבו הדברים נאמרים

עקרונות עזרה ראשונה נפשית בהופעת סימני מצוקה רגשית

סיוע למסייע:

מומלץ מאוד כי כל מסייע (הורים, מחנכים, מדריכים ומוקדנים) המקיים שיחה בעקבות אירועי טראומה ודחק, יעשה זאת לאחר שהוא עצמו קיים שיחה בנושא עם דמות משמעותית עבורו. מוקדן שחש הצפה רגשית מפנייה מסוימת מוזמן לפנות לקבל הדרכה ורק לאחר מכן להמשיך לטפל בפנייה במידת הצורך.

חשוב לזהות את דפוס ההתמודדות האישי, ולשאול את עצמנו: כאשר אני מתמודד עם מצוקה רגשית, מה מקל עליי? מה מקשה עליי? כיצד אוכל להגדיל את מעגלי התמיכה שלי? למה אני זקוק על מנת להיות מסוגל להתמודד עם הגשת סיוע לאחר? תהליך הגשת סיוע רגשי במצוקה הנו מתגמל ומעצים עבור המסייע ומאידך, תובעני, מתיש, מתסכל ומעורר לא פעם תחושת הצפה רגשית.  חשוב לתת מענה מתוך פניות רגשית ורוגע , כמה שניתן.

סיוע לפונה:

לצורך ניהול שיחה תומכת ומרגיעה מומלץ להתייחס להיבטים הבאים:

מה אתה מרגיש / חושב בעקבות המצב? 

מהם הרגשות החזקים ביותר אצלך כרגע ?

מקור הרגש: ממה אתה פוחד? על מה אתה כועס?  האם התנסית באירוע מלחיץ משבר בעבר וכיצד הרגשת?  האם היום אתה מרגיש אותו רגש כלפי האירוע בעבר/ מדוע אתה מרגיש אחרת? מהם הדברים שיכולים לעזור לך ברגעים אלה? 

מי או מה עוזר לך לצאת מן הקושי? מה עשוי לעזור לך להתמודד במצב מעין זה, לאור ניסיונך?  

אפשר לומר כי גם אנו לא יודעים את כל התשובות, אך חשוב להעביר תחושת מסוגלות להחזיר את תחושת השליטה והאמונה בכוחנו. ניתן לחזק ולומר, כי גם כשקשה אנו מתמודדים.

מיומנויות מרכזיות:

הקשבה, הקשיבו להם ולתחושותיהם ללא שיפוטיות וביקורת ואמרו להם שהם לא לבד וכי אתם עומדים לצדו.

הכלה יש ליצור אווירה נוחה ולתת לגיטימציה להבעת מגוון רגשות של כאב, הלם, ייאוש, אשמה, אדישות, תוקפנות, חרדה, צער, זעם ועוד. אפשרו לפונה להיות חלש או קטן, על תדרשו ממנו להתגבר.

ניתן לומר כי בשעה זו נמצאים במצב רגשי קשה וכל אחד ואחת מרגישים רגשות שונים ומבטאים את רגשותיהם בדרך אחרת. 

אפשרו להם לשתף אתכם בתחושותיהם בהתאם לרצונם ובקצב שלהם. עצם הדיבור והאוורור הרגשי יכול למתן ולהוריד את רמת המצוקה. 

אי שיפוטיות הימנעו מתגובות ביקורתיות ומבטלות כגון: ” אין סיבה לפחד”, “זה לא נורא” “הכל משמיים” וכו’ תגובה מבטלת תגרום להם לפקפק בעצמם וביכולתם ובאותו הזמן תגרום להם לפקפק ביכולתנו לעזור להם.

הפונה מצפה מהמוקדן: שיתייחס אליו באמפתיה, שיעניק תשומת לב ראויה, שייתן אימון בסיפור שהוא מציג, יכיל אותו ולא ישפוט, שיהיה סימפטי כלפיו ויעריך אותו, שיהווה גורם מרגיע ויעשה לו סדר באירוע ובתחושות, ייתן מידע אמין ומדויק וישמור על סודיות.

עשה/אל תעשה בעת סיוע לפונים שחוו אירוע מעורר חרדה:

שליטה במידע היא שליטה בחרדה – חשוב להתבסס על מקורות מידע אמינים שאינם מגבירים חרדה. 

ספקו מידע אמין ועובדתי – ידיעה מפחיתה חרדה. חשוב להקפיד על מידע עובדתי ומדויק (להבדיל משמועות, השערות או פרשנויות), תואם גיל, במינון מתאים ולהימנע מעומס. הימנעו מתיאורים דרמטיים ומעצימי חרדה. 

שגרת יום מייצרת תחושת ביטחון – שיגרה מהווה עוגן בתוך הסערה

***

מוזמנים לפנות בכל עת למוקד סיוע רגשי של מטיבת”א ולקבל מענה חינמי

אהבת את המאמר? שתף:

Facebook
WhatsApp
Email
הדפסה

הרשמה לניוזלטר של מטיבתא

הצטרפו לרשימת התפוצה המקנה לך הטבות:
סדנאות דיגיטליות // טיפים ללא תשלום // מגזין מטיבתא // מאמרים אחרונים.

הפופלרים ביותר

פוסטים נוספים מאותה קטגוריה

צמיחה זוגית, דווקא בעת משבר

זהירות מתח גבוה

התלבטות גדולה קיימת במערכות יחסים בכלל, ובמערכת זוגית בפרט. מהי הדרך שבה עלינו לנקוט במהלך קונפליקט, הגורם לעליית מתח בין שני בני הזוג. הזוגיות מלווה

פוסטים נוספים מאותה קטגוריה