בספר מלכים פונה הקב”ה לשלמה המלך ואומר: “שאל – מה אתן לך ?” (מלכים א’ ג’ פס’ ה’) שלמה מבקש “לב שומע” . מתגובתו של ה’ עולה כי שלמה היטיב להבין כי “לב שומע” היא סוג של תמצית מזוקקת, גרעין פנימי ויסודי בחיים שמאפשר הקשבה ברובד עמוק יותר והבנה מתוך מקום רגשי, פנימי, עמוק ומחבר.
האם בדורנו הערך של לב שומע מקבל מענה? האם מערכות החינוך מאפשרות מקום לערך של הקשבה אמיתית או שיש תחושה של מרוץ בלתי פוסק להישג הבא? מתי אנשים עוצרים? שוהים? מאטים את הקצב? מרפים מהלחץ? מטים אוזן לעצמם או לאחר?
בדור שלנו, בו שולטים המסכים והמוסחות, ערך ההקשבה הולך ונפגע ובמקביל, בהימצאותו המועטה הוא הופך להיות נכס אנושי בעל חשיבות קריטית לאיכות חיינו. הקשבה לעולם הפנימי שלנו מאפשרת לאדם להשמיע את עצמו לעצמו, מאפשרת “יישוב הדעת”, מוליד הקשבה לזולת אשר נותנת ומאפשרת להעביר מסר- “אני איתך” ועוד.
האם רק בטיפול רגשי ניתנת לאדם הזדמנות להיפגש עם לב ששומע אותו? האם רק כשנתקלים במשבר או קושי רק אז האוזניים קצת יותר פתוחות?
מהי הקשבה אמיתית מהלב שתהווה בסיס לתקשורת מיטיבה וסבלנית?
כולנו רוצים מערכות יחסים טובות ומספקות. בכל שבוע יוצא לאור רב מכר חדש, ובו המתכון העדכני ביותר לקשרים בין אישיים מוצלחים. למרבה המזל, הזוהר הקדוש, שהוא המקור העיקרי לכל תורת הקבלה, לימד אותנו כבר מזמן שהסוד האמיתי של קשר הוא: הקשבה טובה.
הזוהר מגלה לנו, שההקשבה קשורה בקשר אמיץ וקרוב למושג האחדות. אז בואו נחקור את מושג ההקשבה: כל מילה ומילה שנאמרת נשמעת היטב, אולם רק כאשר הצלילים חודרים למוחו של המקשיב, הוא מעניק משמעות ייחודית לצירופי המילים ולשילוב המיוחד ביניהם. המציאות הפיזיקלית הזו משקפת גם אמת רוחנית: רק בעזרת הקשבה אמיתית, ניתן להגיע לאיחוד בין שתי ישויות נפרדות, ורק אז הן מסוגלות להפוך לישות אחת שלמה וגדולה יותר. הדרך בה אנו שומעים מגדירה את איכותן של מערכות היחסים שלנו.
כדי להגיע לקרבה ולקשר עמוק, אנו חייבים לפתח את יכולת ההקשבה שלנו. להלן ארבעה טיפים נהדרים שיסייעו לנו להגיע ליכולת הקשבה טובה יותר, ולשדרג את מערכות
הקשיבו עם העיניים. הביטו באדם שמולכם כאשר הוא מדבר אליכם. מחקר אקדמאי טוען ש-93% מהתקשורת שלנו מתבצעת מעבר למילים שנאמרות בפועל. 38% קשורים לטון הדיבור, לאיכויות הקול ולגוון הצלילים, ו-55% קשורים לתקשורת בלתי מילולית, כלומר, לשפת הגוף שבאמצעותה אנו מדברים. משמעות הדבר היא, שהשפעתה של התקשורת הגופנית שלנו גדולה כמעט פי שמונה מהשפעתן של המילים שהוצאנו מפינו למעשה (7%).
כולנו מכירים את ההרגשה כשמישהו שאיתו אנחנו מדברים אינו מפנה אלינו את מבטו, או שהוא משפיל את עיניו לכיוון הנייד שלו. יתכן שזכינו גם לחוות את ההרגשה הנפלאה של מישהו שבאמת מקשיב לנו, ובאמת רואה אותנו.
זוכרים את כלל הזהב של הילל הזקן? מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך? בפעם הבאה שמישהו מדבר איתנו, בואו נשדר לו, בעזרת עינינו, שאכפת לנו וחשוב לנו לשמוע את מה שהוא מספר לנו, ומעבר לכך, שהוא בעצמו חשוב לנו.
שאלו שאלות פתוחות. שאלות פתוחות הן שאלות שמזמינות את הזולת לספר את הסיפור האישי שלו ולענות תשובות עמוקות יותר מ”כן” או “לא”. שאלות אלה, בדרך כלל פותחות במילים כמו “מה” או “איך” ויוצרות מרחב של זמן שמתאים לתשובות ארוכות יותר. הן משדרות: אני מעוניין להכיר אותך יותר לעומק, אני מעוניין לתקשר איתך.
שאלות סגורות, כמו “האם נהנית?” או “האם הפגישה שלכם הייתה טובה?” הן שאלות שמגבילות את התגובה. הן תוחמות אותנו לתשובה קצרה. לעיתים זה כל מה שהשואל רוצה לשמוע, ואנו מגיבים בהתאם.
כאשר אנו מעניקים לאנשים אחרים את המרחב לשתף אותנו בחוויות שלהם, זה מעודד אותם להתקדם, וליצור אתנו מערכת יחסים בעלת משמעות עמוקה יותר. מדהים לראות כמה כוח יש לזה בבניית קשרים קרובים יותר.
תנו תוקף לדברי הזולת: אפילו כאשר אנחנו חולקים על דבר שנאמר, אנחנו יכולים להביע זאת בדרך שתכבד את הדובר ואת רמת האינטליגנציה שלו. בספר משלי (פרק ט’ פסוק ח’) כתוב: “אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך”. השל”ה הקדוש (1565-1630), מקובל גדול ומפורסם, מבהיר שהפסוק הזה אינו מתייחס לשני אנשים שונים, אלא לאותו האדם. הוא מסביר שכאשר אנחנו מעבירים ביקורת על אדם אחר, עדיף שלא נתייחס אליו בזלזול, כי אם נלעג לו הוא ישנא אותנו. במקום זה, עלינו להתייחס אליו כאל אדם חכם, ואז הוא יאהב אותנו. העברת ביקורת בדרך שמאשרת את ערכו של הזולת – עושה את כל ההבדל.
הקשבה אמפתית. נסו לחדור אל מעבר לעיניו של הזולת, ושאפו להבין את מחשבותיו ואת תחושותיו. שאלו את עצמכם, מה הביא אותו לעמדתו הנוכחית? מיהו באמת האדם הזה? מאיפה הוא מגיע? אילו דברים הוא חווה במהלך חייו?
פעמים רבות כל כך נדמה לנו שאנחנו יודעים למה אנשים אחרים מתכוונים, כשלמעשה התמונה השלמה לא נמצאת בידינו. הלל הזקן הביע זאת בעזרת הפתגם: “אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו”. כל כך הרבה אי הבנות יוכלו להימנע, אם נקפיד להתייחס למקום ממנו מגיע כל אחד, ולתת מקום אמיתי לנקודת המבט המלאה של כל אדם.
הצלחתם להקשיב עד לכאן? רוצים לפנות לאדם ולתת לו מהמתנה המיוחדת שלכם, מתוך הלב השומע שלכם”? הקשיבו לעוד פרט אחד חשוב. מה יכול לפגום בנקיות של ההקשבה שלנו?
כדי להעלות באמת את רמתן של מערכות היחסים שלנו, עלינו גם להבין את ארבעת המכשולים העומדים בפני הקשבה אמתית, ולדעת כיצד להתגבר עליהם.
טרדה ומרוץ החיים. החיים בימינו עמוסים יותר מתמיד, האנשים ממלאים משימות רבות במקביל, יותר מכפי שהיה מקובל בעבר. יש את רשימת האימיילים שממתינים לתגובה, פגישות שצריך לקבוע, תאריכי יעד שיש להגיע אליהם מוכנים. כתוצאה מכך, כל דבר שלא נראה לנו מאוד דחוף, מסווג במקום משני בסדר העדיפויות שלנו. למרבה הצער, ההקשבה האמיתית לאנשים בחיינו, בדרך כלל נופלת לקטגוריה הזו. הבעיה בדפוס הזה, היא שחוסר הקשבה בדרך כלל מתפרש כחוסר הבנה, דבר שבמשך הזמן פוגע בנו קשות הן בעבודה והן בבית. אילו רק היינו משקיעים בהקשבה טובה מלכתחילה, היינו יכולים לחסוך לעצמנו הרבה עגמת נפש. הרווחים שנפיק מהקשבה טובה יותר, יהיו גבוהים הרבה מעבר לציפיותינו.
קפיצה למסקנות. טבעי להסיק מסקנות פזיזות באשר לכוונותיהם או רצונותיהם של אנשים אחרים, מבלי להבין אותם באמת לעומקם. פעמים קרובות זה עלול לגרום לנו, למרות כוונותינו הטובות ביותר, לפנות לכיוון הלא נכון. קחו זאת ככלל אצבע, שכאשר יש מקום לבלבול או לחוסר הבנה, יהיה יעיל מאוד לבקש הבהרה נוספת. זהו צעד קטן שעשוי לקדם אותנו מרחק ניכר בשיפור איכותן של מערכות היחסים שלנו.
אי מודעות. לעיתים קרובות אנחנו לא ממש זוכרים ומודעים לכוחה הרב של הקשבה אמיתית. אם ניקח בחשבון את חוויותינו האישיות, מאותם מקרים בהם הקשיבו לנו וראו אותנו באמת, לעומת המקרים בהם לא הקשיבו לנו או הבחינו בנו, נוכל להעריך כמה משמעותית יכולה להיות הקשבה אמפתית אמיתית. המודעות הזו תעודד אותנו להעצים אנשים אחרים באמצעות ההקשבה, ההכלה והמקום שאנו נותנים להם.
לחשוב מראש על הנאמר. כמה פעמים העסקנו את מחשבותינו בדבר הבא שאנו עומדים לומר לאדם שאיתו אנו משוחחים? הרמב”ם מלמד אותנו שבלתי אפשרי לחשוב בו זמנית שתי מחשבות שונות. כתוצאה מכך, כאשר מחשבותינו טרודות בתכנון המשפט הבא שנאמר, ברור שנפספס באופן חלקי או מלא את דבריו של האדם שעומד מולנו. אם נצליח להבין שהתגובה שלנו תהיה הרבה יותר מתאימה, רק לאחר שנבין היטב את מה שנאמר לנו, יתכן שנצליח להקפיד על הקשבה איכותית יותר. הקפדה על עיקרון זה תגרום לאנשים שעמם נדבר לגלות עניין רב יותר במה שיש לנו לומר להם, מכיוון שהם ירגישו שדבריהם נשמעו היטב.
הקשבה אמיתית היא המפתח לתקשורת איכותית ומוצלחת. כאשר אנו שומעים באופן מלא יותר, את כל מה שנאמר, אנו משדרים לזולת כמה אכפת לנו ממנו, ופותחים ערוץ נוסף שבתוכו יכול להתפתח קשר עמוק בהרבה. נסו להקשיב מתוך אהבה ותיהנו ממערכות יחסים טובות יותר, כבר היום.
