1. האם הורים צריכים לפתור לילדיהם את בעיית השיעמום בחופש? האם הם אכן יכולים לעזור לעצמם? לא תמיד. אבל יש בכל ילד פוטנציאל של יצירתיות. לדוגמה הייתי אצל זוג בביתם וילדם בן השנה וחצי רצה לעבור, אך לרוע מזלו הכסא של האימא חסם אותו. הבעל בטובו ביקש מהאמה לזוז בכדי לסייע לילד. אני שואל מה היה קורה עם לא היינו עוצרים את השיחה לטובת הילד? כנראה שהילד היה משמיע קולות של תלונות… אבל מה היה קורה אחרי מספר שניות נוספות? כנראה שהילד היה מגלה את האופציה הכיפית של לעבור מתחת לכסא – לילד זו אטרקציה רצינית ללא כל ספק.
2. שדר לילדיך שבחופש הזה ובכל החופשים המטרה היא לנוח מהזרם השוטף והרגיל ובאמת די בכך. עם זאת אתם אוהבים לעשות להם כיף ולכן גם אתם משלבים לפעמים דברים, אבל זה לא משהו חובה. (כלומר גם אם זה נדרש שדרו שלא ותנו להם את הנדרש, המהלך הזה מפחית ציפיות ונדנוד מצידם ומרגיע את דמיונותיהם. כך הם יתמקדו יותר בעצמם).
3. ילדים חשים את מה שההורים רוצים. אם אתה מדמין על חופש מהאגדות, למה שילדיך לא ידמינו כמוך? אל תחפש את פסגת החופש, נסה להיות ממוצע והתגאה בכך שאינך זקוק ליותר! השלימות עם עצמך תעבור גם אליהם!
4. דאג\י לשרטט ביניכם מפה כללית של איך ייראה בין הזמנים, מבחינה תקציבית, מבחינת יציאות מהבית ונסיעות. שיהיה אפילו כללי והצהרת כוונות על סגנון מסוים. שתהיה לכם בראש תמונה מסוימת לגבי החופש ולא שאתה קם בבוקר ואתה שואל אותו – את הבוקר מה היום והוא עונה לך חכה ותראה… חוסר וודאות הוא אחד הטריגרים הגדולים לחופש כושל!
5. פתח כל בוקר בהשקעה רוחנית קטנה. זה יכול להיות לקרוא משנה אחת עם פירוש אחרי התפילה – זה עושה אפקט נפשי. ולאישה שעסוקה ואולי לא מגיעה לתפילה (בלי להיכנס לנישות הלכתיות) אפילו אם היא תרגיל את עצמה לומר כל בוקר “מודה אני” מהלב זה גם יעשה לה אפקט חיובי יותר. (אנשים מחפשים בחופש למלא את התחושות החיוביות שלהם, אבל הנפש לא נהנית בלי שילוב של הנאה רוחנית, נפשית ופיזית. אז נפשית יש לנו – המשפחה. פיזית – מה זה בין הזמנים אם לא זה… ואת הרוחנית חסר הרבה פעמים, אז שימו לב, תשלימו את הרוחנית אפילו ברמה נמוכה כפי שכתבתי וזה עוזר לתחושה שלמה יותר. בקיצער ליהנות כמו שצריך…)
6. ידידי, נסה להציג תוכנית לאשתך, זה יכול לעשות הרבה טוב (כל אחד כפי יכולותיו הארגוניות. אם יש צורך ביום מלא פעילות נסה להכין את זה על דף ושאל את אשתך על הרעיון שלך ועל הצעות ובקשות) ויתכן שתגלה שכשאתה מארגן עבורה היא נהפכת לחסכנית – (כמו הטבע האמיתי
של כל אישה רגועה).
7. תפתיעו אחד את שני במהלך הטיול עם משהו קטן. כן, תשומת לב אחד לשני, יכולה לחיות את כולנו. גם באמצע טיול.
8. השתדלי לומר לו בטיול על רצונותיו “מה שאתה חושב”
כלומר גם אם את לא חושבת כך את עדיין יכולה לומר לו כך ותבדקי לבד בשטח מה זה עושה לו…אולי אחר כך תרצי באמת לעשות את מה שהוא חושב….
9. מחמאה שלך לאשתך במהלך טיול ואפילו בנסיעה למקום הנופש או המסלול שווה פי 8 ממחמאה בבית. שווה לך. בדוק את זה!
10. אל תעלה נושאים ענייניים בטיול. דבר על השמש והירח, על בעלי חיים, זריחה שקיעה וכו’ הא וכמובן כמובן טון מחמאות והגזמות על איזה אשה ואמה טובה שהיא (דווקא הבעל. אשה באופן טבעי לא רוצה להיכנס לדיבורים על חינוך ילדים וחיכוכים בזוגיות ברחוב היא מרגישה בכך חוסר ביטחון).
