לקראת ל”ג בעומר זו התקופה בה כמעט בכל מקום נבחין בקבוצות ילדים האוספים “גרוטאות” וכל מיני גיזרי עץ מכל הבא ליד…
עסוקים בהתמדה במשימת האיסוף המתישה, עד כדי שאינם חשים במאמץ המושקע, זו השמחה המלווה אותם וממקדת אותם במטרה מבלי להרגיש עייפות או יאוש,
כולם במטרה משותפת להגיע לל”ג בעומר ולהבעיר את ה”אוסף” שנערם ונישא לגובה רם ככל שניתן במדורה גדולה,
אותן להבות אש העולות מן המדורה לוכדות כל פיסה קטנה המושלכת לעברן, ויוצרות חבורה חוגגת באיחוד וחמימות תוך כדי שהם שרויים בשמחה גדולה,
נאמר בדרך כלל “מעשה אבות סימן לבנים” אך בל”ג בעומר נמצאת הזדמנות נהדרת להפוך את הנאמר ובאופן סימלי ללמוד “מעשה בנים סימן לאבות”.
לקבץ את כל ה”גרוטאות” והמרעין בישין שאגרנו במחסני הקנאה והשנאה לערימה אחת גדולה , וביחד להבעיר אותם בשמחה מקירבנו … מליבנו… מביתנו ולהביא על עצמנו הקלה גדולה סביב אותה מדורה במעגלי קירבה וחמימות, מבלי לאפשר לאותן “גרוטאות” לחצוץ בין הלבבות,
דווקא כשעם ישראל מצויים בימים של קושי וצורך בהתמודדות במצבים מורכבים, להרבות באהבת חינם, ידוע כשיש ליכוד בעם ישראל אין אויבנו יכולים לפרוץ את חומת האחדות, או חלילה לפגוע בנו, ולעומת זאת חלילה בעת פירוד כשאנו נתפסים במצב של אי אחדות, נוצרת פירצה המאפשרת לאויב לחדור לליבו של העם ולנעוץ את חרבה בו.
סוד החוסן והקיום של עם ישראל טמון באהבת חינם ובנתינת חינם, ולכן נאמר ואהבת לרעך “כמוך” כפי שידוע שאין יותר קרוב מאדם הקרוב אל עצמו,
ניתן לראות זאת גם בזוגיות, ובחינוך הילדים, עד כמה חשובה מעלת הנתינה והאחדות, היא זו שיוצרת את החיבור, את הלהבה היוקדת ככוח וכמחסן גם בעת הצורך בהתמודדות,
המקום האופטימאלי לנתינה ולאהבת הזולת יכול להתבטא עוד יותר בין איש ואשה, שנמצאים כביכול במקום הכי טבעי, בביתם, ולכאורה “מרגישים חופשי”, דווקא כאן המקום לתת ולאהוב באופן שיגרום לקירוב הלבבות ולהבעיר בינהם מערכת אינטימית רגשית שתוכל לעמוד בפני כמעט כל התמודדות במעגל החיים, וכך נמצא את עצמנו סביב גחלים הלוחשות קירבה וחמימות לאהבה ואושר אמיתי.
