אומנות הקשר הזוגי
“למצוא אהבה זה מיקרי אך לשמר אותה זו אומנות” משפט זה צד את עיני כאשר כתבתי את המאמר,
איני יודעת מה מקורו שלמשפט זה אך אין ספק שהוא מבטא את הלך הרוח באשר למהות של האהבה ואולי מסמל את הדעות השונות הרווחות בגינה.
תחילתו של המשפט מדבר על הדעה הרווחת שאהבה היא ענין של מקרה – רגש שנקלעים אליו ללא שליטה. חוויה מסעירה המתרחשת כאשר פוגשים את מושא האהבה – משיכה הנוצרת כאשר פוגשים את האדם הנכון. לכאורה, מדובר ברגש שקורה ללא צורך בלקיחת אחריות. באופן לא מודע.
אומנות דורשת יגיעה ומאמץ שכן נדרשת לה רגישות. עדינות והבנה. וכל אלו הינם בשליטתו של האומן, בהכוונה ובהשקעה שלו. לא מדובר במיומנות קלה ויש לרצות, להאמין, ולהתאמן של מימושה. מרעיון למעש. כלומר אומנות האהבה היא השקעה לא מקרה.
כאשר רוצים לשמר מערכת נישואין. ולהפכה למערכת יציבה מספקת ואוהבת הנמשכת לאורך שנים. מדגיש המישפט חייבים ללמוד אומנות מיוחדת ולממשה. אומנות הנארגת בעדינות וברגישות שכן מדובר באומנות שהיא גם ערך. ולא רק רגש. רגשות הינם ברי חלוף ולא יכולים להחזיק לשמר את ה”ביחד” בכל תהפוכות החיים.
אהבה אכן מעניקה לחייהם של כל ייצורי אנוש “טעם וצבע” רוב בני האדם אינם יכולים להיות מאושרים לאורך זמן ללא אהבה. שכן היא גורמת לנו לראות את היפה והנשגב מבעד לאפרוריות החיים. מצפן חזק ורגיש שמניע את ייצורי האנוש בקשרים בינאישיים – קשרים חברתיים אינטימיים ששיאם מתבטא בקשר בין בני זוג. – בין גבר לאשה… נישואין מסמלים את שלמותה של האהבה. את החצאים אשר – ביחד הופכים לשלם . זוהי התמזגות של נפש בנפש – שתי נפשות אשר הופכות לאחת ועדין נשארות שתיים. בנישואין מבטאים בני הזוג את רצונם לחלוק את חייהם במשותף מתוך אמונה שמה שהווה הוא מה שיהיה עד מאה ו ……שנה.. כמו באגדות כמו בסיפורים.
אהבה או התאהבות?
מאז ומעולם ניסו רבים להבין את מערכת ההיקשרות המורכבת בין גבר לאישה. סופרים משוררים
פסיכואנליטיקאים ומי לא? קולמוסי דיו נשפכו ועדיין רב הנסתר על הברור. רק בשנים האחרונות כשחלה מהפכה בתחום מדעי המוח והפסיכולוגיה הקוגניטיבית הגיעו חוקרים שונים להבנה שהורמונים שונים המופרשים מהמוח הם אחראים והמחוללים לתופעות המעניינות אצל בני זוג.
כיון שישנו בלבול רב בתחום ננסה להבין את ההבדל בין התאהבות לאחותה הבוגרת האהבה. בין הספונטניות והקסם “שמתפוגג ונעלם” באותה הקלות בה הוא מגיע. לבין מערכת יציבה ומאושרת לאורך שנים.
התאהבות אכן מגיעה בסערה, היא מסתורית וכזו שמציתה את הדמיון ואחראית לאין ספור מטפורות היא זו שיוצרת פרפרים בבטן ונלוות אליה תופעות של אופוריה והתמכרות. האם התמכרות זו מעידה על סגולה בדוקה לחיים מאושרים ויציבים. האם זה מעיד כאלף עדים על כך שהם יחיו בעושר ואושר? אהבה זו לרוב היא ברת חלוף ואינה מושתת על יחסים ארוכי טווח. יצביעו על כך מספרי מקרי הגירושין שגדל ועולה משנה לשנה.
האהבה לעומת זאת הינה רגש עמוק של חיבור וכלי ליצירת מציאות. האהבה הינה יכולת אותה ניתן ללמוד ולפתח. זוהי אומנות בה אנחנו יכולים לשלוט. כשסימניה של אהבת אמת הם: אכפתיות, אחריות, כבוד וידיעת והבנת הזולת מתוך היקשרות ורצון. ובזכות ההשקעה והמאמץ המושמים בכל אלו ייתכנו נישואין מאושרים ויציבים.
למעשה ההבדל המשמעותי בין אהבה להתאהבות הוא עומק החיבור. התאהבות היא רגש שמציף פתאום ללא קשר אינטימי רגשי עמוק. אהבה היא תהליך של הכרות לכל צדדי אישיותו של האחר, אהבה היא ערך. המבחן הוא התוצאה עד כמה אנחנו אחד בשביל השני.
המודל של סטרנברג הינו משולש שווה צלעות.
הפרמטרים שחייבים להתקיים בכל התאחדות בינאישית בכל קשר אמיתי בין גבר לאשה.
התיאוריה המקובלת בעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית היא שהתאהבות היא תוצאה של שני תהליכים המתרחשים בו זמנית : עוררות גופנית, וחוויות רגשיות.
אחד מהפסיכולוגים שסלל דרך בתחום זה וניסה לעשות סדר בסבך מתוך נסיון להבין מהם הדברים הבאמת חשובים כדי לשמר את הניצוץ הזה גם בשגרה מבלי לתת לזה לדעוך. הוא פרופ’ סטרנברג, פסיכולוג קוגניטיבי. שבנה מודל בשם “תיאוריית משולש האהבה ” תיאוריה זו מנסה להגדיר מאפיינים של מערכת זוגית יציבה. סטרנברג אפילו מעז לקבוע שמערכות יחסים נטולות אהבה מצמיחות מחויבות לאורך זמן, ואילו אהבות עזות דועכות לא פעם במהירות רבה מהצפוי ומתאיידות.
מחויבות מהי?
מחויבות הינה בעצם לקיחת אחריות. זוהי התנהגות רציונלית שאינה קשורה במרכיבי רגש בלבד. יש בה סוג של מוכנות פנימית הנובעת ממכלול מרכיבי הקשר הזוגי.
במחויבות אין את הלהט של ההתאהבות .ובמקומו ישנו מרכיב השומר על קיומו של הקשר בתקופות משבר או בתקופות של שפל מרכיב זה שומר על קיומו של הקשר בתקופות משבר או בתקופות של שפל( בכל מערכת יש עליות ומורדות) מחויבות שומרת על הנישואין כשרוצים לעבור בשלום את הזמנים הקשים ולחזור לימים הטובים.
מהי אינטימיות?
אינטימיות היא למעשה מכלול רגשות המעוררים קרבה, חמימות וקשר הדדי בין בני זוג.
אינטימיות שואבת כוח מחשיפה עצמית. (בדומה לדג’ יחסי חברות.) ותגובתיות לחשיפה של בן הזוג
אינטימיות כוללת אמון. בצד השני ובכך שלא תתקיים בגידה. ושלא ייעשה שימוש פוגע (גם רגשי)ביידע האינטימי הנחשף.
ובחשיפה.
אינטימיות נבנית בהדרגה, לא מדובר באיבוד העצמאות כפי שחושבים מרבית האנשים.
אינטימיות כוללת מספר אלמנטים:
- הכרה שבן הזוג חלק בלתי נפרד מחיינו.
- דאגה לרווחתו של האהוב ורצון לגרום לו אושר.
- רגשות של הערכה, לאדם האהוב.
- בטחון מוחלט ואמון שהצד השני ייחלץ לעזרה בעתות מצוקה.
- יכולת להיחשף בפניו נפשית רגשית ללא בושה.
- יכולת לקבל ממנו תמיכה רגשית.
- הכירות עמוקה עם האדם האהוב על מעלותיו וחסרונותיו
- יכולת להעניק עידוד ותמיכה גם כשלא מצדיקים את מעשיו.
- שמחה מנוכחותו התמידית של האהוב.
- הזדהות ברגשות (גם של כאב )ושמחה ברווחת השני
תשוקה:
גורמת לאדם לרצות להתקרב לאדם האהוב ולהישאר קרובים אליו.
כאן מדובר גם במשיכה פיזית. כשלמרכיב זה יש נטייה להיחלש עם הזמן.
ניתן לומר שמערכת יחסים משביעת רצון לאורך שנים חייבת פרמטרים שונים. רגשות הם הפכפכים משתנים חדשים לבקרים בהתאם למצבים שונים בחיי בני זוג.
חייבת ליהות מודעות ומאמץ הנבנה באומנות וברגישות כדי לייצור קשר של נישואין המורכב מאחריות ואינטימיות תוך שמירה על הניצוץ הרגשי.
אין ספק שבני זוג מאושרים הם אלה המצליחים ליצור איזון בין ריגוש -לשיגרה. בין יציבות בקשר ובין אנרגיה והתחדשות.
