גב’ רחלי עשור – עובדת סוציאלית ומתנדבת במוקד מטיבת”א עושה סדר בכל השאלות הקשות הנוגעות לאובדנות:
שאלה: בזמן האחרון, לצערנו, אנו עדים למעשי אובדנות במגזרים שונים בחברה.
תשובה: אכן. לצערנו, בכל 40 שניות מישהו בעולם מתאבד , וכל 41 שניות נותרים אחריו אנשים מרוסקים המנסים להבין את פשר המעשה הנוראי. בישראל, לא עובר יום ללא התאבדות של לפחות אדם אחד ומאות בני אדם בשנה. התופעה חוצה מגזרים: חלק מהאנשים ידועים בעלי שם, המעוררים התעניינות תקשורתית, ואילו אחרים נשארים אנונימיים במותם כמו בחייהם.
שאלה: האם לדעתכם התאבדות היא דבר שניתן לנסות ולמנוע אותו?
תשובה: ברוב המכריע של המקרים, התאבדות ניתנת למניעה והמניעה אינה מנת חלקם של אנשי המקצוע בלבד.
שאלה: איך נזהה מצוקה שעלולה להביא לאובדנות?
תשובה: מרבית המתאבדים סבלו ממצוקה נפשית חריפה ובעיקר מדיכאון, מצב רוח ירוד, היעדר עניין והנאה מפעילויות שהיו משמעותיות בעבר, ירידה בתיאבון, הפרעות בשינה, תחושת פסימיות, ריקנות, קושי בריכוז, הימנעות מפעילות חברתית, ומחשבות חוזרות על מוות.
שאלה: האם קיימת אוכלוסייה מסוימת המועדת לאובדנות?
תשובה: קיימות אוכלוסיות בסיכון שעלינו להיות ערניים כלפיהם כגון: בני נוער, קורבנות להתעללות פיסית ונפשית, גברים ואבות בודדים וגרושים, עולים וקשישים. כמו”כ הסיכון לאובדנות גדל במקרים של ניסיון אובדני קודם/ היסטוריה משפחתית של אובדנות.
שאלה: האם קיימים אירועי חיים מסוימים אשר עלולים לנבא מעשה אובדנות?
תשובה: ישנם אירועי חיים המעוררים לחץ נקודתי או מתמשך העלולים להביא למעשה אובדנות, כגון: גירושין, אלימות, חווית השפלה וביזוי, פיטורים מעבודה, גילוי מחלה קשה, הסתבכות בפלילים.
שאלה: האם המשמעות שכל אדם שמפוטר מהעבודה או לחילופין מתגרש נמצא בסיכון לאובדנות?
תשובה: לא. כל אחד מאתנו בנוי ומגיב לאתגרי החיים בצורה שונה. גורמי חוסן אישיים וסביבתיים כגון: היכולת לבקש עזרה, רשת תמיכה חברתית ו/משפחתית מקטינים את רמת הסיכון.
שאלה: איך אנשים שאינם מטפלים יכולים לזהות מצוקה נפשית הקשורה באובדנות?
תשובה: לרוב, אנשים שחושבים על התאבדות “מאותתים” לסביבה בצורה מפורשת או מרומזת את כוונתם. האיתות יכול לבוא בדמות אמירות של חוסר תקווה, אובדן הטעם בחיים, ייאוש, וחוסר מוצא, לצד אמירות המבטאות תועלת מהמעשה: שקט נפשי, הקץ לסבל, או פעולות כגון: הסדרת רכוש, זמינות לאמצעים שעלולים להרוג וכדומה.
שאלה: מה היית מציע לאדם מהישוב הנתקל באיום אובדני?
תשובה: כאשר אדם נמצא בסיכון אובדני מיידי חשוב ליצור קשר עם גורמי ההצלה, להרחיקו מאמצעים מסכני -חיים ולא להשאירו לבד עד להגעת כוחות הצלה או הבאתו לקבלת עזרה מקצועית.
(הנתונים בראיון זה מבוססים על מאמרה של ד”ר דניאלס “הגשת עזרה ראשונה נפשית במצבי סיכון לאובדנות – מדריך” ).
