הצוות שלנו

הורות באחריות- “ילדי הגירושין”

בס”ד

על דרכי התמודדות של הורים בהליך גירושין

שי יהודאי, מטפל משפחתי וזוגי (M.Sw)

פתיח:

”אני לא אשכח את השבת הראשונה שלי לבד. הרגשתי גמור, הרוס, בדיכאון עמוק, לא הייתי מסוגל לצאת מהמיטה”.
”פתאום הבנתי מה זה הסדרי ראייה. אני כבר לא אוכל להשכיב את הילדים שלי לישון מדי לילה, או להעיר אותם כל בוקר. אני לא אוכל להיות איתם ברגעים הקשים והשמחים של החיים. אלא רק בתוך מסגרת הסדרי ראייה…”
”חגים בלי הילדים מחדדים אצלי את תחושת הבדידות. איך הייתי רוצה להיות בעלת משפחה נורמלית….”
”אנחנו לא נורמלים. תגיד מה שתגיד!! להיות גרושים זה לא משפחה נורמלית!”
משפטים אלו נאמרו על ידי הורים גרושים שהגיעו לטיפול משפחתי.

 

 

גירושין הם אירוע מורכב וטראומטי המלווה באמוציות קשות, מריבות וקשיים. גם המצב הכלכלי מתערער, הן בשל הוצאות הגירושין עצמם, והן מהעובדה שהמשפחה עברה מבית מגורים אחד לשני בתים עם כל ההוצאות הכרוכות בכך. בנוסף, המעמד של אבי המשפחה ואם המשפחה מתערער ומקבל תפנית חדשה, ושניהם מגלים שהם צריכים לתפעל בית גם בתחומים שלא הורגלו בהם.

על אף הקושי הרב בהליך הגירושין, ישנם מקרים בהם מצב זה הוא בלתי נמנע, לאור מציאות חיים קשה בתוך הבית. גם במקרים כאלו, המציאות העגומה אינה מקהה את הכאב והקושי המלווה לתהליך.

ביכולתם של ההורים להקל, או לחילופין, להקשות על הילדים בתהליך הכואב הזה. חשוב להבין כי הזוג המתגרש עובר תהליך ארוך עד לקבלת ההחלטה הסופית. לרוב ההחלטה מלווה במציאות חיים זוגית עכורה, וברצון לפתוח דף חדש. לעומת זאת, הילדים לרוב הם צופים מהצד בלי יכולת להשפיע. לאורך כל הדרך, הם מצפים ומקווים שההורים יסתדרו, ישלימו, ושהגרוע מכל לא יקרה. לפיכך, בהגיע הרגע, הם מגיעים אליו בלא תהליכי עיבוד כפי שההורים עצמם כבר עברו.

בשלב זה, גם ההורים מכונסים בעיקר בעצמם ובתהליך הקשה כנגד בן/בת הזוג, ואין להם את הפניות ולפעמים גם את היכולת לשים לב לצרכים של הילדים. כך, הילדים מוצאים את עצמם בתוך מציאות חיים אחרת לגמרי ממה שהיו רגילים. עד היום הם חיו כמשפחה שלמה, זוג הורים וילדים, וכעת אחד ההורים אינו נגיש כבעבר והבית מתפקד אחרת. הילדים חווים את הקשיים של בני הזוג הגרושים, ולפעמים מוצאים את עצמם בתפקיד חדש במשפחה של ילד הורי הנצרך לתת תמיכה וסעד להורים.

על מנת לסייע לילדים להתמודד בתהליך המורכב והקשה של גירושין, חשוב לשים לב למספר נקודות:

ראשית, לא להכניס את הילדים לתוך הקונפליקט.  פעמים רבות ההורים אינם מדברים אחד עם השני בעקבות הסכסוך ביניהם, ומצפים שהילד יהיה האמצעי להעברת מסרים ביניהם. עובדה זו מכניסה את הילד למקום לא נוח בו הוא צריך להעביר מסרים שלפעמים כוללים אופי לא נעים או תוקפני. לא רק שהוא צריך להעביר את המסר, אלא גם צריך לספוג תגובה מההורה השני שאמנם מכוונת כלפי ההורה שמוסר את ההודעה, אך נאמרת אל הילד בצורה תוקפנית. במצב כזה, הילד, מצד אחד, לא רוצה להעביר את המסר כי יודע שזה יפגע בצד השני, מצד שני הוא נתבקש לכך מאביו/אמו וכי כיצד יפר את אמונו?! עמדה זו מכניסה אותו למקום בו הוא יצטרך לפגוע במישהו – אם יעביר את המסר, אמא תפגע. אם לא אעביר, אבא יכעס. או להיפך.

שנית, לא לדבר סרה על ההורה השני בנוכחות הילדים. זוגות גרושים מסוכסכים, פעמים רבות משתמשים בילדים כדי להקניט את ההורה השני, או גרוע מכך, מנסים להמריד את הילד כנגד ההורה השני: ”שוב אמא שלך שכחה להביא לך את התיק! בגללה אתה סובל”. ”אם אבא שלך היה מעביר בזמן את הכסף, אולי הייתי יכולה לקנות לך את המעיל”. ”אמא שלך חושבת רק על עצמה” וכדומה. ילד ששומע משפטים כאלה נאלץ להתמודד כל הזמן עם מציאות מורכבת. להאמין לדברים פירושו לקבל את השלילה אודות ההורה השני. לא להאמין פירושו להפסיק להאמין להורה הראשון. פעמים הוא מרגיש שהוא צריך לבחור צד, ובמקרים קיצוניים אף יכול להגיע למצב של ניכור הורי בו הוא מתנכר לאחד ההורים.

שלישית, יש לזכור שלילד יש שתי משפחות, ועליו לכבד את בני המשפחה השנייה. גם אם ההורים מסוכסכים זה עם זו, הילד עדיין בן/בת לשניהם וממילא משויך לשתי משפחות המוצא. הורים צריכים להקפיד לאפשר לילד את המפגשים הקבועים עם המשפחות משתי הצדדים. כמו כן, לא להמעיט בערך משפחת הגרוש/ה ולא להביא את הילד למצב בו הוא צריך לבחור.

הורים גרושים ייטיבו לילדיהם אם הם יזכרו שעל אף שהקשר הזוגי ביניהם נותק ונגמר, לעולם יישארו ההורים של הילדים שלהם. כהורים ומבוגרים, יש לקחת אחריות ולשמור על קשר פונקציונאלי לכל הפחות, שמטרתו רווחת הילדים. הורים שישכילו לשמור על קשר מכובד, מכבד וענייני, יקלו על ילדיהם בצורת החיים החדשה שנכפתה עליהם, וימזערו את הנזקים הנפשיים שהילדים חווים.

להלן מספר עצות כדי לעשות זאת:
  • דברו בחיוב על ההורה השני בעת שיחה עם ילדיכם.
  • עודדו את הילדים לקיים שיחת טלפון עם ההורה השני כאשר הוא אצלכם.
  • אפשרו שינויים בהסדרי הראיה כאשר הצד השני זקוק לו באמת.
  • עודדו את הילדים להיפגש ולדבר עם הסבים והסבתות של שני הצדדים.
  • צרו קשר עם הגרוש/ה בעת הצורך. ניתן לעשות זאת פנים אל פנים, בשיחת טלפון, בהודעה או בכל דרך אחרת. הימנעו מלהעביר מסרים דרך הילדים.
  • ילד שמתלונן על הגרוש/ה, אימרו לו שאתם תבררו, ואל תקבלו את הנאמר כמובן מאליו. ובנוסף, אל תנצלו זאת כדי להשחיר את פני הגרוש/ה.
  • זכרו והזכירו לילדים בנוגע לאירועים מיוחדים של שני הצדדים, כגון ימי הולדת, בר מצווה, חתונות או להבדיל אזכרות וכד’.

לסיום, הגירושין הינו אירוע קשה כשלעצמו, וצריך לזכור שהילדים עוברים שבר גדול מאד עם פירוק המשפחה. הורים שישכילו להבין זאת, יוכלו לעזור לילדים בחוויית העיבוד וההכלה של המציאות החדשה בצורה מיטיבה יותר.

תמונה של שי יהודאי
שי יהודאי

אהבת את המאמר? שתף:

Facebook
WhatsApp
Email
הדפסה
הורות באחריות- "ילדי הגירושין"
תוכן עניינים

הרשמה לניוזלטר של מטיבתא

הצטרפו לרשימת התפוצה המקנה לך הטבות:
סדנאות דיגיטליות // טיפים ללא תשלום // מגזין מטיבתא // מאמרים אחרונים.

הפופלרים ביותר
פוסטים נוספים מאותה קטגוריה
מעורבות או התערבות
מעורבות או התערבות?

איך לשמור על זוגיות יציבה מול התערבות חיצונית מאת רבקה תמים, יועצת נישואין ומשפחה   האם הזוגיות שלכם באמת שלכם? או שלכל אחד במשפחה יש

כוחה של הסליחה
כוחה של הסליחה 

שונמית דרעי- יועצת זוגית ומשפחה, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות. 0522314040 הכרחי לו לאדם לפתח לעצמו מנגנון סליחה, הסליחה המהותית ביותר היא ללמוד לסלוח קודם לעצמנו ומשם