עדויות קשות מעוררות חרדות מהמלחמה
שבועיים בלבד חלפו מאז נכפתה עלינו המלחמה האיומה ששמה מעיד עליה, “חרבות ברזל”. במהלכן נחשף הציבור ובכללו גם בני הנוער לשמועות ועדויות קשות שאין הדעת יכולה להכיל ולשאת אותן. מראות כאלה מעוררות ומחזקות חרדות מהמלחמה אצל בני הנוער
מטבעו של אדם בר אנוש, כאשר מתרחשת צרה וקל וחומר אירוע בסדר גודל לאומי שכזה, עולה בו צורך אנושי להשתייכות קולקטיבית, לחיבור וסולידריות. טבע זה חיוני בכדי לא להרגיש בודד ומנותק מה שעלול לגרום לפחדים ופיתוח חרדות.
לשמחתנו, בני נוער רבים מצאו דרך להרגיש שייכים באופן יעיל, בחזרה לדפי הגמרא שהיא המגן של העם כולו, במעשי חסד מעוררי השראה, חלוקת מארזים ועזרה בעורף.
לצערינו, בני נוער רבים מצאו דרך להרגיש שייכים באופן פחות יעיל ואף הרסני, בחשיפה למידע ואינפורמציה קשה ולתכנים פוגעניים ולא אנושיים.
במדריך שלפניכם אניח רשימת טיפים קצרה כיצד נכון להדריך ולכוון את עצמנו תחילה וכמובן שאת בני הנעורים להתנהלות אחראית שקולה ונבונה בעת דחק ומשבר.
עלינו לזכור מה בשליטתנו ומה לא בשליטתנו
לדוגמא:
בשליטתנו להקשיב לעצמנו, לפנות לקבלת עזרה, להתייחס אל הצרכים הפיזיים והנפשיים שלנו, לבחור מה נכון וטוב עבורינו, להחליט מה לראות לשמוע ולצפות, להתייחס לזולתנו, להשהות במרחבים מוגנים לגוף ולנשמה, לדאוג לתזונה נכונה ושעות שינה, להיות אחראיים על כוחות הנפש ומאגרי האנרגיה שלנו.
לא בשליטתנו כמות החדשות שסביבנו, עוצמות הכאב והצער שמציפים אותנו, תחושות ורגשות שעולות בתוכנו בעקבות המצב, מתי והיכן ישמעו אזעקות, האם תהיה רגיעה או שתחריף ההסלמה, כמות הפצועים ומצבם, תחושות ורגשות של אחרים, מה יהיה בעתיד.
להרחיב את העיסוק מול ‘ראיית מנהרה’
עלינו לזכור שבזמן משבר, המיקוד שלנו מצטמצם למאפייני המשבר כעין ראיית מנהרה שאינה רואה דבר מימין ומשמאל מלבד מה שנמצא מלפנים. לכן בשעת שגרת חירום כדאי להרחיב את העיסוק והמיקוד לצרכים שנעשים בשגרה הרגילה.
לדוגמא:
בניית סדר יום רגיל המותאם למצב חירום, זמני אוכל ושינה, קניות וסידורים שונים, תעדוף של הרצוי והמצוי, קריאת ספרים ושיח חברים, עשייה חיובית וחיזוק המסוגלות העצמית, ועידוד לפעולות פיזיות.
איך להתייחס לחרדה ולפחד
תרגילי נשימה וכיווץ שרירים יזום בעת דחק נפשי, להזרמת דם והסדרת נשימות, הבנה שכל תגובה לא נורמטיבית במצב לא נורמטיבי היא נורמטיבית כגון בכי, חוסר חשק כללי, מצב רוח ירוד וכדו’, לזכור שהופעת רגשות זה דבר אנושי, ולדבר על רגשות זה עוד יותר אנושי. לחדד לעצמנו שוב ושוב, כי פחד הוא מנגנון מבורך שמטרתו להתריע לנו על יציאה מאיזון ומאזור נוחות, ולסייע לנו להתמגן ולהישמר בהתאם, כל עוד אנחנו שולטים ומנהלים את מנגנון הפחד ולא הוא אותנו.
תודעה בונה חוסן מול חרדות מהמלחמה
עלינו לזכור שכל מצב הוא זמני, גם המצב בו אנחנו נמצאים. לשנן שוב ושוב מילים ומשפטים מעצימים בוני חוסן, להתחזק במקורות אמונה שאין עוד מלבדו ויש מנהיג לבירה, וכל מה שקורה איתנו מדוייק ומכוון לפרטי פרטים. להגביר את תחושת המחויבות הלאומית במחשבות טובות ולימוד זכות ובעשייה חיובית למען הכלל והפרט.
זמן בכל יום לטעינה רגשית
להקדיש זמן יומי לפנאי וטעינת אנרגיה, אפילו מספר דקות בכל יום, זה נותן כוח ומסייע לנו להגביר את מערכת החשיבה והרציונל ולצמצם את השליטה של מערכת הרגש ההישרדותית והאמוציונלית.
הורים ומחנכים יקרים הבה ונזכור, כי דווקא בעת משבר, עיניהם של הצעירים נשואות אלינו, הם בוחנים אותנו בשבע עיניים, את התגובות וההתנהלות. את ההתייחסות וההתמודדות. על מנת שנוכל להיות עוגן חיובי עבורם ולסייע להם להפחית את החרדות מהמלחמה, עלינו להיות עוגן חיובי עבורינו. בידינו לעצב בנפשם את תפיסת ההתמודדות בעת דחק ומשבר, ולהפוך כל אירוע משברי למכונן, מצמיח ומגדל.
אל תהססו לפנות לעזרה אם נתקלתם בקושי מסוים, בתגובות חריגות מהנורמה או סתם כך להסתייע ולקבל חיזוק ותמיכה. כולנו בני אדם, אף אחד מאיתנו לא חסין כלל ולא לעולם חוסן. מאידך לכל אדם יש מערך כוחות משלו ועליו לשמר ולתחזק אותם בכל עת ובוודאי בשעת יציאה מהשגרה.
אנו מזכירים כי מוקד הנחיית הורים של מטיבת”א זמין לכם 24 שעות ביממה לכל שאלה ובעיה בנושאים רגשיים אצל ילדיכם.
נתפלל ביתר שאת לבורא עולם שיעטרנו בכתר ישועה ועטרת ניצחון, ידביר אויבנו תחתינו, ויגאלנו גאולת עולם בביאת גואל צדק במהרה.
חֹסֶן פְּנִימִי
חֹסֶן פְּנִימִי לַנְּשָׁמָה
הוּא חִבּוּק טוֹב וּלְטִיפָהּ רַכָּה
הַקְשָׁבָה עַצְמִית וּנְשִׁימָה עֲמֻקָּה
לְמַחֲשָׁבָה סוֹרֶרֶת לַפַּחַד וְלַדְּאָגָה
הַמַּעֲנִיק אִי שֶׁל שֶׁקֶט וְחִבּוּר לַהֲוָיָה
מֶרְחָב חֶמְלָה מוּגָן וּמִטְרִיַּת הֲגַנָּה
בְּתוֹךְ אִי הַשֶּׁקֶט הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה
©️אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת/אוּרִיאֵל בְּלַמְס
