מעברים ושינויים

מעשה אבות סימן לבנים
התורה מתארת שלקראת המפגש עם עשיו, ביצע יעקב “מעברים” שונים: “וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא
וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו… וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ”
(בראשית לב, כג-כד). התורה מדגישה את המונח “מעבר” בהטיותיו השונות מספר פעמים
בפסוקים אלה, וייתכן שברצונה להדגיש את ההכנה שעשה יעקב למשפחתו לקראת המעבר
אל המציאות החדשה והבלתי-ידועה שלפניהם.
מעברים מהווים חלק בלתי נפרד מתרבות חיינו. המעבר הדרמטי הראשון הוא הלידה –
מעבר מהרחם המוגן לסביבה חדשה, שמתחיל שרשרת מעברים לאורך חיינו: ילדות, בגרות
וזקנה. כל מעבר מלווה בסיכוי וסיכון מחייב ויתור על המוכר והסתגלות למצב חדש. יכולת
ההסתגלות תהיה תלויה בכלים שנרכוש במהלך החיים.

מעברים משמעותיים בחיי הילד
מהגן לבית הספר: מעבר זה דורש הסתגלות לצורות למידה חדשות וכולל אתגר וסקרנות
אך גם לחץ ואי ודאות. הלמידה בבית הספר פורמאלית יותר, וכוללת עבודה קבוצתית וסדר
יום מובנה.
מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים: התלמידים נחשפים לשינויים רבים, כולל מורים
חדשים וציפיות חדשות. גיל ההתבגרות מוסיף אתגרים נוספים לקשיי המעבר.
מחטיבת הביניים לחטיבה העליונה: התלמיד עובר למסגרת אחרת באותו בית ספר,
המעמד הלימודי חשוב והוא עומד לפני בחינות בגרות והחלטות משמעותיות לעתידו.

השפעת המבוגרים על מעברים
תגובות המבוגרים, ובעיקר ההורים, משמעותיות בהתמודדות הילד עם המעברים. קשר
חיובי ותומך בין ההורים לילד יכול להקל על ההתמודדות בהווה ובעתיד. מחקרים מראים
שלמעברים יש השפעות שונות, במיוחד בגיל ההתבגרות, כולל ירידה בהערכה עצמית,
מוטיבציה ללמידה, תחושת שייכות לבית הספר, עלייה בהתנסויות סיכוניות וירידה
בהסתגלות ובממוצע הציונים.

תוכניות תמיכה
בערים רבות קיימות תוכניות “מעברים” המסייעות להורים להתמודד עם אתגרי המעברים.
התמקצעות בהורות, כמו השתתפות בסדנאות וקריאת מחקרים, עוזרת להורים להכין את
ילדיהם להתמודדות עם מעברים.
עלינו לזכור כי תהליך ההתפתחות של אישיותנו אינו חדל מלהתפתח. קיימת דינמיקה פעילה
וזורמת במעברים שלנו משלב אחד בחיינו לשלב אחר. האדם לא נולד עם כישורים ומיומנויות
לצורך פילוס דרכו במבוך המורכב של השלבים השונים בחייו הוא לומד זאת ומפתח חוסן
אישי לצורך התמודדות עצמאית עם מצבי החיים השונים.

המאמר נכתב ע”י מיכל אמיר M.A – פסיכותרפיסטית, מנחת הורים, יועצת חינוכית וזוגית, חברה באגודת
היועצים והמטפלים במשפחה בישראל ומנהלת קבוצות “מטיבת”א בקהילה” 

תמונה של מיכל אמיר
מיכל אמיר

אהבת את המאמר? שתף:

Facebook
WhatsApp
Email
הדפסה
תוכן עניינים

הרשמה לניוזלטר של מטיבתא

הצטרפו לרשימת התפוצה המקנה לך הטבות:
סדנאות דיגיטליות // טיפים ללא תשלום // מגזין מטיבתא // מאמרים אחרונים.

הפופלרים ביותר
פוסטים נוספים מאותה קטגוריה
כוחה של הסליחה 

שונמית דרעי- יועצת זוגית ומשפחה, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות. 0522314040 הכרחי לו לאדם לפתח לעצמו מנגנון סליחה, הסליחה המהותית ביותר היא ללמוד לסלוח קודם לעצמנו ומשם

מועדים ושמחה

בס”ד   התורה מצווה אותנו לשמוח ברגלים ובמועדים: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ”… (דברים כ’ו י’א) “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר… “(דברים

לא ליד הילדים

בתקופת חופשת הקיץ המשפחה כולה נמצאת זמן רב ביחד. השיגרה המשפחתית והאישית צריכה להמשיך להתנהל בזמן שרמת ההוצאות עולה ואיתה העומס שלנו, ההורים. אם נוסיף

מוקד הדרכת הורים
ה”בית” שבתוכינו

בימים אלו עם ישראל נדרש לנקוט במשנה זהירות משום שהם ימים שמועדים לפורענות. בשלושת השבתות שבין המיצרים קוראים הפטרות העוסקות בפורענויות ובשבע השבתות שאחריהן קוראים