העשורים האחרונים, מאופיינים בשינויים משמעותיים ומהירים בתקשורת בין הורים לילדים וזאת כתוצאה מהאימוץ המאסיבי של מכשירם ניידים וחדירתם לאינטראקציה הבינאישית בתוך המשפחה.
הורים רבים חוששים משימוש יתר של ילדיהם במדיה, במסכים ובסמרטפונים. מה שהם לא יודעים זה כי גם לשימוש של ההורים בעצמם, בטלפון הנייד, יש השלכות משמעותיות על הילדים. למעשה מתברר, כי המסיח העיקרי ביצירת התקשרות בטוחה בין הורים לילדים בעידן המודרני, הוא דווקא השימוש של ההורים בטלפון הנייד והוא נמצא בקורלציה גבוהה יותר עם התנתקות ההורים מילדיהם בהשוואה למסיחי דעת אחרים.
לשימוש המאסיבי שלנו כהורים בטלפון הנייד ולהסחת הדעת הנגרמת כתוצאה מכך, אפילו לזמנים קצרים, ישנן השלכות מרחיקות לכת לא רק על התפתחות הקשר ביננו לבין הילדים אלא גם להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית של הילדים. ההפרעה הטכנולוגית מגבירה סכסוכים משפחתיים, משבשת אינטראקציות משפחתיות ומפחיתה את רגישות ההורים למצוקות הילדים. מסתבר כי הסחות הדעת של הנייד פוגעות בנוכחות הורית, בפיקוח ובהדרכה ההורית. אך אלו אינן הבעיות היחידות. עוד מתברר כי הסחות הדעת של ההורים מהילד בשל אופיין החוזר פוגעות באופן מובהק גם באמון הילד בהורה וכן עלולות להביא לקשיים בהתפתחות החברתית, הרגשית ולהיווצרות בעיות התנהגותיות.
מחקרים מלמדים כי אחת ההתנהגויות ההוריות המאפשרות הגברה של החוסן הנפשי אצל ילדים והתקשרות בטוחה בין הורים לילדים קשורה ליכולת לשחק. הדחף לשחק הוא מנגנון נוירו-ביולוגי הישרדותי התורם משמעותית להתפתחות תקינה של המח. ילדים שאינם מורשים לשחק, או שהוריהם מגבילים את המשחקים שלהם, עלולים לפתח בהמשך החיים בעיות התנהגות קשות. זאת עוד, משחקים שילדים המציאו בעצמם (משחקי דמיון, משחקים פיסיים וחברתיים), חשובים יותר להתפתחות המח ממשחקים שהומצאו עבורם, ותורמים להצלחה לימודית, לפתרון בעיות, הפנמת כללים, חשיבה מחוץ לקופסא, חשיבה גמישה ורב מימדית, כמו גם תחושת קרבה ושייכות עם הסובבים, תחושת תקווה, חוסן נפשי, ויכולת יעילה להתמודדות במצבי לחץ.
ככלל, משחק חיוני להתפתחות בשל תרומתו לרווחה הקוגניטיבית, הפיסית, החברתית, והרגשית של ילדים ונוער, והוא מהווה הזדמנות אידיאלית להורים לתקשר באופן מלא עם ילדיהם. מרכיב מהותי במשחק, המקושר בפני עצמו להגברת החוסן הנפשי של הילדים וליצירת התקשרות בטוחה בין הורים וילדים הוא המשחקיות. נמצא כי המשחקיות מאפשרות לילד לעבור מעולם מאורגן ונוקשה, לעולם המאפשר ספונטניות, הנאה, שובבות, הומור, סקרנות, דמיון ויצירתיות.
לאור כל זאת מתחדדת ההכרה בחשיבות של הפחתת השימוש של ההורים בטלפונים הניידים בנוכחות הילדים, מחד גיסא, והגברת התנהגויות משחקיות עם הילדים מאידך גיסא. משכך, ברמה המעשית, אנשי מקצוע מצדדים בשינויים התנהגותיים מעשיים וקלים ליישום על ידי ההורים: להניח את הטלפון הנייד לפרק זמן בצד על מנת לתת מענה מיטבי לילדים, לכוון את העיסוק המשפחתי למקומות משחקיים שיסייעו להגביר התקשרות בטוחה, מבלי לזנוח נוכחות הורית יציבה. המסר להורים הוא לטפח את “הילד השובב” שבתוכם, על מנת שיוכלו ליצור עבור הילדים את הקרקע הבטוחה לשחק, להתפתח ולהיות מאושרים. נראה כי דווקא משימה זו אינה עניין של מה בכך לרבים מאתנו..
נערך ונכתב: על ידי גב’ רחלי עשור, עו”ס מתנדבת במטיבת”א
מבוסס על מאמרה של ד”ר נעמי אפל מנהלת מכון “שיטות”
