פגיעה מינית – שוברים שתיקה

בתקופה האחרונה, אנו עדים לתופעה קשה של פגיעה מינית על ידי דמויות סמכות בנערות ונשים תמימות שבאות מתוך רצון לקבל ייעוץ ועזרה. התופעה נעשית קשה שבעתיים, כשמדובר בדמויות תורניות. מה תפקידנו כהורים ביחס לתופעה? כיצד אנו יכולים לעזור לילדינו שלא יפגעו? לאילו סימנים צריך לשים לב? כל מה שחשוב לדעת על הנושא הרגיש הזה נמצא כאן עבורכם.

פגיעה מינית בילדים

לצערנו פגיעות מיניות בילדים היא תופעה מאד מטרידה שהתרחשה גם בעבר ואף לאורך ההיסטוריה. את הנושא הרגיש והמורכב הזה החלו לחקור רק במאה ה-19 כשר פרויד הציג את ‘תיאוריית הפיתוי הילדי'” שציינה שסימפטום היסטרי ונוירוטי הוא למעשה תוצאה של פגיעות מיניות מודחקות בילדות. פרויד האמין שהרבה ילדים עברו התעללות מינית אך עם השנים שינה את הגישה שלו וציין שאותם סימפטומים דווקא מופיעים בשל משאלות מיניות מודחקות. על פי מחקרים, בין 3% ל-31% גברים ובין 6% ל-62% מהנשים חוו פגיעות מיניות בילדות. יש גם תלונות שנמצאו שקריות, כ1%-2%. 

ראשית עלינו לדעת, שילד אשר נפגע מינית לא יבוא לספר את זה להוריו. הורה עלול לטעות ולחשוב שאם הילד היה נפגע, הוא היה בא לספר, אך בפועל זה לא כך וזאת מכמה סיבות. ראשית, הילד נבוך מאד מהמעשה וחושש לספר, ופעמים רבות אף מרגיש שהוא אשם או חושש שיאשימו אותו. 87% מהמקרים הם עלי ידי אנשים קרובים או מוכרים לילד, ופעמים הילד חושש לפגוע בו. בעיקר אם הפוגע גם מיטיב עמם בדברים מסוימים. כאשר מדובר בדמות תורנית, החשש מתעצם שכן  ”הרב וודאי צדיק”.

בפועל, סיפורים על הטרדות מיניות מתגלים רק בגיל מבוגר בו הם מספיק בשלים לספר על מה שעברו בילדותם. ולכן, על ההורים להיות ערניים במיוחד ולא לחשוב בתמימות ש”אם הילד לא מספר, כנראה שום דבר לא קורה”.

כדי למנוע פגיעה, רצוי לשוחח עם הילדים על כך ולחדד בפניהם את העובדה שאסור לגעת באחר ללא רשותו,  ושאין לאף אחד רשות לגעת בהם בלא רשותם. בנוסף, צריך ללמדם שישנם מקומות בגוף שהם פרטיים ומוצנעים וגם שם אין לאפשר מגע. כשמדובר בדמות תורנית הפוגעת, צריך לחנך את המתבגרים ואף את המבוגרים, שגם לרב אסור ללכת בניגוד להלכה. ואם הרב עושה דברים מנוגדים להלכה יש להתרחק ממנו ולשתף על כך אחרים. ראוי לפתח את נקודת הביקורת שלנו ושל ילדינו, שלא לקבל כל מעשה או אמירה, אלא גם להיות בעלי חוש ביקורת בריא.

דבר נוסף, צריך לעודד את הילדים לשיח.

ראשית, עלינו להשתדל להיות קשובים בכל עת לילדינו, כך הילדים ידעו שאנחנו כתובת. הילד צריך להרגיש בנוח לפנות אלינו ולדעת שלא נכעס עליו או נבקר אותו על מה שהוא מספר (דבר זה נכון על כל דבר שיספר לנו. אם הוא יודע שבזמן שהוא משתף אנחנו כועסים או לא קשובים, הסיכוי אפסי שירצה לשתף). כהורים, מוטלת עלינו אחריות לייצר מרחב בטוח בבית, בו הילד ירגיש בנוח וידע שכאן יקבלו אותו כמות שהוא. ומתוך כך, יהיה לו את האומץ לשתף.

התמודדות עם פגיעה מינית בילדים

פגיעות ותקיפות מיניות בילדים מוגדרות בתור מגע מיני בין קטינים לבין בגירים וזאת לצורך סיפוק מיני של הבגירים. זוהי התעללות מינית אשר יכולה לכלול יחסי מין אוראליים, אנאליים או גניטליים. מגע לא מלא כמו ליטוף או נשיקה באזור אינטימי וחשיפת הילדים לתוכן מיני או הטרדות ווקאליות טלפוניות או ויזואליות במדיה. חשוב לדעת שברוב המקרים המתעללים יכולים להיות מכרים או קרובים משפחה של הילדים. מאז שפרויד יצא עם המחקר הראשון שלו בתחום נערכו לא מעט מחקרים על ההשפעה של פגיעה מינית בילדים גם לטווח קצר וגם לטווח הארוך. המחקרים הללו זיהו גורמים המשפיעים על גובה הפגיעה כאשר המדד המרכזי הוא סוג הקרבה המשפחתית בין הילדים לבין הפוגעים. 

כיוון וילד לרוב לא ישתף, עלינו לפתח מודעות. ראשית, מחקרים מורים על כך, שמאד קשה לראות סימנים על התעללות מינית. ילדים יכולים להחביא את העובדה שנפגעו בקרב שנים. ובכל זאת, אפשר להצביע על כמה סימנים.

ראשית ישנם סימנים פיזיולוגיים – אם אנו רואים דימומים לא מוסברים, גירויים או כאבים באיברי המין, כאבי בטן או הקאות, קשיים בהליכה או בישיבה כל אלו עלולים לרמוז על התעללות מינית.

ישנם סימנים התנהגותיים – הילד מתחיל להתנהג בצורה שאינה אופיינית לו. הוא מפגין רתיעה או קושי ממגע גופני. התנהגותו נעשית רגרסיבית והוא נהיה ילדותי, חוזר להרטיב. הוא מתחיל להתבודד מבחינה חברתית, הערכה העצמית שלו יורדת. אם מגלים התנהגות מינית שאינה מתאימה לגיל, או משחקים בעלי אופי מיני (הכנסת חפצים למקומות אינטימיים, ביטויי פיתוי וכד’). ילדים כאלו עלולים להימנע משיעורי התעמלות, עלולים להיות ניסיונות אובדניים. הפרעות אכילה. פעמים רבות הילד יגלה סימני אלימות כלפי ילדים הקטנים ממנו (כתוצאה של התקה של הכעס).

במידה וזיהיתם את הסימנים, או הילד מספר, אסור להפגין רגשות שליליים של כעס, גועל, לחץ או בהלה. תנסו לדבר עם הילד בנועם, לשדר לו שהוא בסדר ושלא עשה שום דבר רע. ובעיקר, שאינו כועסים עליו. הסבירו לו שהוא הנפגע ולא הפוגע, ולתת לו לספר בקצב שלו. חשוב מאד לפנות מיד אל גורם מקצועי מוסמך לטיפול, ולדווח על כך לפקידת סעד או למשטרה. במידה והחלטתם לפנות למטפל, בדקו היטב את הכשרתו המקצועית והאתית, האם גורם מוסמך עומד מאחוריו, האם יש בר סמכא המפקח על פעולותיו.

פגיעה מינית במשפחה

פגיעה מינית בתוך המשפחה מהווה בגידה עמוקה באמונו של הילד שמבין שהאדם בו בטח ניצל אותו ולעיתים גם האנשים הקרובים לו, כמו ההורים, אפשרו את הניצול. תחושת הבגידה והאשמה הכבדה הנלווית לשמירת הסוד או לגילויו משפיעות משמעותית על האופן שבו הילדים תופסים את עצמם, את גופם ואת חייהם. מחקרים מצביעים על כך שגם שנים רבות לאחר סיום ההתעללות, נשים שנפגעו ממשיכות לנסות להבין את משמעות הפגיעה ולשלבה בסיפור חייהן. ישנן השלכות רבות לפגיעה זו, השלכות הפגיעה יכולות לכלול מספר היבטים מרכזיים:

• אובדנות ופגיעה עצמית 
• הפרעות גופניות 
• הפרעות פסיכיאטריות
• פגיעה בדימוי העצמי 

ככל שכל אלו מופיעים הם עלולים להעיד על פגיעה מינית ולכן חשוב לפנות לסיוע מהר ככל שניתן בין אם קו חם לתמיכה נפשית ובין אם סיוע פרונטלי מיידי אצל אנשי המקצוע הטובים ביותר בתחום. 

פגיעה מינית בילדות

הסטטיסטיקה מורה על אחוז גבוה מאוד של נפגעים בקרב האוכלוסייה, ולצערנו תופעה זו לא פוסחת על שום מגזר. עלינו להיות ערניים יותר ואף לתדרך את ילדינו כיצד להיזהר ולהימנע. במקום שיש מודעות, אפשר לצמצם נזקים במידת הצורך. 

בדרך כלל התעללות מינית מתקיימת ללא הפעלה של כוח גופני ולכן לא תמיד היא משאירה סימנים. הגילוי הוא לרוב מילולי מצד הילדים הנפגעים בין אם באופן מפורש ובין אם באופן מרומז וזוהי למעשה הדרך הטובה ביותר לחשוף את הסיטואציה. טיפול מוקדם בילד שנפגע מינית באמצעות קו סיוע נפשי או בכלל טיפול מנטלי מגדיל את הסיכוי להפחתת השפעות קשות בטווח הקצר והארוך. פגיעות מיניות בילדים עלולות לגרום לנזקים נפשיים, גופניים, קוגניטיביים וחברתיים, ולפגוע בתפיסת עולמם, כבודם וביטחונם. מחקרים מראים כי התעללות בילדים מהווה סיכון להתפתחות הפרעות ובעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות בגיל צעיר ובבגרות. 

מהי פגיעה מינית מודחקת

הנפש האנושית היא מערכת מורכבת ועמוקה, מלאת מנגנוני התמודדות שנועדו לסייע בהתמודדות עם טראומות קשות, כמו פגיעה מינית. שורדים של טראומות מיניות מתמודדים עם תהליך קשה של הכרה והבנה במה שקרה להם, וההדחקה, למרות שהיא מנגנון הגנה, רק מקשה על חידוד הזיכרון. הכרה בכך שהתרחשה תקיפה מינית היא תהליך ארוך ומורכב, המלווה בהיסוסים, חוסר וודאות והתלבטויות פנימיות. חשוב לפנות לפסיכולוגים ופסיכיאטרים המתמחים בטראומות מיניות, על מנת לספק תמיכה נפשית ראויה. יש להדגיש בפני המטופלים שהם אינם לבד. ברשתות החברתיות ובפורומים ישנן קבוצות תמיכה שמעניקות כתף תומכת ואוזן קשבת, פגישות בין אנשים שעברו חוויות דומות, מה שיכול לסייע רבות בתהליך ההתמודדות.

מטיבת”א הוא מרכז טיפול מהמובילים בישראל גם בתחום פגיעה מינית ופגיעות נלוות. המרכז התורני הארצי הוקם בשל הצורך אצל הציבור הדתי והציבור החרדי לקבל את המענה המקצועי התורני לבעיות רבות בתחום הזוגי, האישי והמשפחתי. 

המרכז הטיפולי מעניק מענה לכלל האוכלוסייה ולציבור החרדי הדתי בפרט כאשר מטרתו היא שכל פונה יקבל את הסיוע לו הוא זקוק החל מטיפולים שהינם טיפול CBT ומגוון הטיפולים השונים המסייעים לסיטואציות רגישות אלו. למרכז מאות מטפלים מיומנים ומקצועיים המעניקים טיפולים ושירות אדיב וסבלני לצד מקצועיות ברמה גבוהה במיטב הקליניקות ברחבי הארץ. צרו קשר כבר כעת, אנחנו מחכים לכם.

פגיעה מינית – שאלות ותשובות

איך סיוע נפשי מציל חיים מפגיעה מינית?

פגיעות מיניות הן פגיעות שהולכות עם הנפגעים לכל החיים. כאשר מתבצע טיפול מנטלי מתאים במצב חירום או בכלל, ללא ספק אפשר לחיות חיים קלים יותר עם פחות חרדות. 

האם כל מטפל יכול לטפל בפגיעה זו?

לצערנו לא לכל מטפל יש את האפשרות לטפל בפגיעה שהינה פגיעה מינית ולכן בפגיעה זו חשוב שיטפלו אנשי מקצוע מיומנים ובעלי ניסיון בתחום זה.

האם יש חיים אחרי פגיעות מיניות?

עם טיפול נכון וליווי מקצועי מתאים אפשר בהחלט להשתקם מפגיעות אלו, להקים משפחה, להצמיח קריירה ולהתחזק לחיים טובים ורגועים.