בטרם נעסוק בהדרכה לקראת הפרק השני, חשוב לציין שלפני שניתן להתחיל בהיכרויות והחיפוש אחר בן / בת זוג חדשים, חשוב מאוד לסגור את הפרק הקודם. עצם הגירושין, או מותו של בן הזוג, אינם מורים בהכרח על בשלות לקשר חדש. חשוב מאוד לעבור תהליך של פרידה, שיפנה את הלב לקשר שלא יכלול עיסוק מתמיד בהשוואות ובצער על מה שאבד. במקרה של גירושין, כדאי לעבור את התהליך הזה בליווי ייעוצי, על מנת ללמוד מה הוביל לבנייתו המשובשת של הקשר הקודם, ומה ניתן להפיק וללמוד ממנו לעתיד. גם בן זוג שחש שננטש, מבלי שרצה בכך, יכול ללמוד הרבה מאוד, על מנת שלא לשחזר דפוס דומה גם בקשר הבא.
השלב הבא הוא להתחיל בפגישות. בניין קשר שני, מורכב יותר מהקשר הקודם. ראשית, נתוני הפתיחה מסובכים יותר – בדרך כלל הגיל בוגר יותר וברוב הפעמים לכל אחד יש כבר ילדים משלו. לכן חשוב להשתדל לבוא בראש פתוח, ולא למהר לפסול אפשרויות, שעשויות להתברר כהזדמנות פז, שחבל להחמיצה. מצד שני, חשוב להיות ריאליים, לקחת את כל הנתונים בחשבון וכמובן לכלול בשיקול גם את הילדים.
כאשר מתחיל להסתמן קשר שיש בו פוטנציאל, חשוב ששני בני הזוג ינסו לבנות יחד תיאום ציפיות מסודר, שכן כל אחד מגיע עם ניסיון מהעבר, ויש להניח שיש לו תבנית מסוימת שבה הוא רואה את הקשר הזוגי. ככל שהנושא ידובר מתוך כנות עמוקה, כך יוכל להבנות קשר על בסיס טוב יותר. יש לשוחח על האופן בו תיבנה התקשורת הזוגית, ועל הקשר עם הילדים של כל אחד מבני הזוג. כדאי לנסות להעלות נושאים רבים ככל האפשר, ולחשוב יחד כיצד כל אחד רואה את המשך חייהם המשותפים. אין טעם להתעלם מניסיון העבר, משום שאפשר ללמוד ממנו רבות, אבל חשוב להימנע מהשוואות מזיקות. אף אחד אינו רוצה לחיות את חייו בצל ההשוואות לבן זוג קודם, שיש להניח שלאחר שאבד, מתעוררת הנטייה לזכור רק את יתרונותיו.
לאחר ההחלטה על המוכנות לצאת לדרך ולחפש אחר בן הזוג החדש, מגיע השלב של הכנת הילדים לעניין. יש לאסוף אותם לשיחה, מהקטן ועד הגדול (אם הם נשואים, כדאי לכלול בשיחה זו גם את החתנים והכלות), ולהסביר להם על ההחלטה להתחיל בדרך חדשה. חשוב להקשיב לתגובותיהם ולרגשותיהם, ולתת להם להביע אותם בחופשיות, ורק אחר כך לענות בסבלנות לשאלותיהם. המסר שכדאי להעביר הוא שהקשר הקודם נגמר ואיננו, ואין טעם להישאר לבד עם הזיכרונות הכואבים ולהיפך – הורה שיהיה מאושר יותר, יוכל להעניק גם לילדיו הרבה יותר. במקרה של אלמנות, כדאי לומר שההורה שנפטר לעולם לא ישכח, אבל גם הוא לא היה רוצה להשאיר בן זוג בודד לנצח.
במידה והילדים מתנגדים בנחרצות להקמתו של קשר חדש, חשוב להבהיר להם בעדינות, שעם כל ההבנה כלפיהם, הם אינם יכולים לקבוע את המשך החיים של ההורה ובנייתם מחדש. כשם שהורים צריכים לדעת את גבולות המעורבות הראויה בחייהם של בניהם הבוגרים, ודאי שכך גם הילדים, שאינם אמורים להכתיב להורים כיצד יחיו את חייהם.(אשדת,א.2011)
לפני הנישואים השניים, יש לעשות תהליך הכנה ראוי. יש להימנע מקיצורי דרך ולתת לילדים זמן להסתגל לתהליך המשפחתי. מומלץ לאפשר להם הכרות הדרגתית עם בן/ת הזוג ועם ילדיו/ה. בהמשך, כדאי להסביר להם את מניעי ההחלטה האישית להתקשר לבן/ת זוג חדשים ולתאר להם את העומד להתרחש בצורה מפורטת ככל האפשר. חשוב להקשיב לשאלות הילדים ולענות עליהן בכנות, שכן ילדים שואלים בצורה מוחשית את מה שמטריד אותם: “איפה אני אגור?”, “האם יכנסו לי לחדר?”, “ומה יקרה אם אני לא ארצה לחיות במשפחה החדשה”? וכולי. על ההורים להיות מוכנים לשמוע הסתייגויות, ביקורות, התנגדויות וכולי ולטפל בהם בצורה ישירה ואוהדת. ככל שההתמודדות עם בעיות תהיה בשלב מוקדם יותר, כך תהליך ההסתגלות לאחר מכן יהיה טוב יותר, בבחינת “קשה באימונים – קל בקרב”.
וכך מתארת בינה: “האמת היא שבחצי השנה הזאת שלפני הנישואין נפגשנו הרבה עם הילדים. לקחנו אותם לסופי שבוע עם הילד שלי, כדי שיכירו אלה את אלה וטיילנו אתם יחד. בכל פעם הוא היה מביא ילד אחר או שהינו הולכים כל החמישה לטיול בן יום או לסוף שבוע.הם הכירו אותי טוב, ונוצר קשר טוב עם הילדים.”(נ. צבר בן יהושע,ג. צבר 2012)
על ידי יעוץ מוקדם אפשר:
לצפות מראש את נקודות התורפה במשפחה.
להזהיר את בני הזוג מפני המכשולים העומדים בפניהם.
להתאים את ציפיות בני המשפחה השונים למציאות העומדת להתהוות.
להקטין או לבטל את רגשות האשם שלהם.
לתכנן דרכי פעולה שיימנעו התהוות המכשולים.
לעקוב יחד איתם אחרי ביצוע הפתרונות שהתגבשו במגמה לשפרם על פי הנסיבות החדשות הנוצרות.
כאשר זוג בא לייעוץ מוקדם או אחרי שנתקלו בבעיות יש:
להרגיע אותם שאלה מצבים צפויים, כמעט מתחייב ממבנה המשפחה שיצרו, ולכן אין צורך שירגישו אשמים בגלל היווצרותם.
לאפשר להם לבטא בטיפול זה בפני זה את הבעיות בהם נתקל כל אחד מהם, ולהפוך על-ידי כך את הציפיות ההדדיות למציאותיות יותר.
להדגיש את טיפוח הזוגיות בין בני הזוג בהיותה הבסיס של המשפחה (ז. ברגמן 1994)
יסכה נחושתן
