הצ’ולנט שהציל מריטלין
יוסי ילד פיקח וחכם, אבל גם אנרגטי, את החומר הנלמד הוא יודע היטב אך מתקשה לשבת במקום בשקט לאורך זמן.
המחנך ניסה לזרום עם יוסי אך המצב רק הדרדר יוסי הפך להיות אחד המפריעים בשיעור.
בסוף החורף התקיימה פגישה משולשת עם המחנך, יוסי ואביו, המחנך רמז על ריטלין, משום שהמצב לא משתפר, אביו של יוסי ביקש לקבל יותר עדכונים מהמחנך לפני שהולכים על מהלך תרופתי.
התלמידים חזרו מחופשת הפסח יוסי קיווה שאביו שכח את ההסכם עם המחנך אך לאחר שנכנסו לשגרה אביו של יוסי דרש עדכון, יוסי התנגד וטען שההסכם לא היה איתו אלה בין אביו למחנך בלבד וכן יש לו בושה בתכנית זו. אביו הקשיב ליוסי ובירר עימו מתי ניתן לקבל את העדכון מהמחנך באופן שלא יגרם לו לבושה.
סוכם שהמחנך יעדכן אחת לשבוע בפתק על התקדמותו של יוסי במהלך השיעור, ופעם בשבועיים יצאו יוסי ואביו לקנות צ’ולנט בליל שישי אם הייתה התקדמות והשקעה בשיעורים.
מהלך זה ב”ה נשא פרי, המשובים היו טובים, בכל שבוע המחנך ציין את ההשקעה של יוסי עד למצב בו יוסי מתנהל באופן מכובד בשיעור.
מסיפור זה עולות כמה נקודות לדיון.
- האם כל ילד שמפריע לשיעור זקוק לריטלין?
מתוך ניסיון עם ילדים והורים בעבודתי יש לחלק את סוגי הבעיות:
ילד עם הבנה טובה אשר יודע את הנלמד רק מתקשה לשבת בשקט לאורך השיעור לא זקוק לריטלין, הוא זקוק לגמישות מערכתית (זמני אוורור, משובים חיוביים, שיחות אישיות), יחד עם תוכנית עבודה מסודרת כגון פרסים, מבצעים, ושיתוף הורים.
מנגד ילדים שיש להם קשיי קשב עם קשיים לימודיים, כגון: קושי בשטף הקריאה, אימפולסיביות המקשה להתמודד עם דף הגמרא, והפרעות לשיעורים המעניקות הערכה וכבוד באופן שלילי, זקוקים לריטלין במערכת החינוכית בת ימנו, אחרת הדימוי העצמי עלול להיפגע והם עשויים לפתח הפרעות רגשיות והתנהגותיות במשך החיים.
- נוכחות הורית:
בסיפור של יוסי החיזוק החיובי היה בנוי בשני ערוצים, ערוץ מוחשי וערוץ רגשי, יוסי שרצה להרגיש בוגר נהנה לאכול צ’ולנט, אבל לא פחות מכך הוא קיבל שעת איכות עם אביו, וכאן חשוב לציין שאם היו רק פתקים עם מסר סמוי של איום (מתנהג טוב או לא) ללא קשר רגשי עם ההורים יתכן ותכנית זו לא הייתה מצליחה, תכנית התנהגותית טובה משלבת בין הפרס לגבול, וכאשר יש בפרס ובחיזוק החיובי גם אלמנט של מילוי צרכים רגשיים יש לתכנית זו סיכויי הצלחה גבוהים יותר.
בימנו כשאין זמן ופנאי לשוחח עם הילדים הריטלין הוא פתרון מהיר וזמין למנוע הפרעות ופיתוח דימוי עצמי שלילי, אך אלו המעוניינים למנוע טיפול תרופתי עליהם להשקיע בקשר עם הילד, במתן זמן איכות ובנוכחות הורית, הנותן לילד בסיס איתן לחיים. מנגד הורים המסרבים לתת ריטלין לילד ולא מגבירים קשר ונוכחות עם בנם מפקירים את בנם לענישה מצד המערכת החינוכית, להסתבכויות חברתיות ולתסכולים רבים.
- פרסים:
הפרס לא צריך להיות משהו גדול, ולהיפך, ככול שהוא יקר יותר כך הוא פוגע בהנעה הפנימית של הילד והופך את הילד להיות מסחטת פרסים, לכן הפרס צריך להיות תואם גיל, והוא אמור להגיע על השקעה והתקדמות, (ולא רק על תוצאה). תכנית שהפרס יגיע לאחר זמן מרוחק והילד לא יקבל חיזוק על התהליך הוא עלול להתייאש.
ישנם עוד דרכים שלא צוינו בכתבה זו בכדי למנוע ריטלין כגון: תזונה מופחתת סוכרים, שינה, פעילות גופנית, התרמת החומר הנלמד בכיתה, פיתוח דפוסי חשיבה בריאים וגבולות.
לסיכום:
הריטלין הוא תרופה מצילה חיים אצל ילדים המונעת דירדור רגשי והתנהגותי ומספקת לילד חוויות הצלחה. מנגד השימוש בריטלין הפך להיות מהיר מדי וכל בעיה מייד המערכת רצה ומציעה להורים טיפול תרופתי, ההורים מנגד לא תמיד פנויים להשקיע בילד ובלית ברירה נמשכים לדרך הקלה. אומנם חושב לדעת שבחלק מהמקרים בפרט במקרים שאין בהם קשיי הבנה וקריאה ניתן למנוע שימוש בריטלין עם השקעה רגשית ולימודית נכונה.
לייעוץ והכוונה
אריאל פייביש
יועץ חינוכיMA ופסיכותרפיסט
מוזמנים לפנות בכל שאלה או בעיה למוקד הדרכת הורים של מטבית”א שזמין 24 שעות ביממה
