משחר ההיסטוריה זוגות רבים מתמודדים עם בעיית אי פריון בנישואין. בעיה זו מקבלת משקל רב ביהדות הרואה בהולדה ציווי מרכזי: “ויברך אותם אלוקים פרו ורבו ומלאו את הארץ ” אולי בשל כך, מספר מחזורי טיפול הפוריות לנפש בישראל הנו גבוה פי 3.3 אחוז ממספר הממוצע של מחזורי הטיפול במדינות מערב אירופה, ופי 7.4 מארה”ב.
בספרות המחקרית נכתב רבות על ההיבטים הקשורים בהתמודדות עם בעיות בפוריות. במאמר זה נביא בקצרה את הבולטים שבהם:
בהיבט הפסיכולוגי: אי הצלחה בהשגת היריון טומנת בחובה סטיגמה ומאיימת על תחושת הזהות העצמית של נשים וגברים. ההבנה כי ההיריון המיוחל לא יושג בקלות כרוכה בתחושת אובדן וניפוץ פנטזיה בסיסית. לצידה, מתעצמת תחושת האבל והאובדן. מאחר ומדובר באבל פרטי שאינו מוכר מבחינה חברתית ובשל נטיית הזוג שלא לשתף בו, מתגברת תחושת הבדידות והמצוקה.
הקשיים הרגשיים בהתמודדות עם בעיות פריון נובעים לעיתים גם מהטיפולים עצמם: טיפולי הפוריות יוצרים לעיתים חווית עומס גופני ורגשי, הנובעים בין היתר ממעבר חד בין תקווה לאכזבה, כאשר הטיפול אינו מניב את התוצאה המיוחלת.
בהיבט הזוגי: ההתמודדות עם הטיפולים יכולה לעורר טלטלה זוגית. עלייה בשכיחותם של חיכוכים ומריבות בין בני הזוג, הסתגרות והתרחקות, תחושות עצבות, אכזבה, כעס, ואשמה. לעיתים נובעים הקשיים מהבדלים בסגנון ההתמודדות של כל אחד מבני הזוג: בעוד האחד נוקט בגישה מעשית, האחר עשוי להתמקד בחשש ובחרדה ולהזדקק לזמן נוסף לעיכול הקושי. היבט נוסף נעוץ בכך שתהליך אינטימי ופרטי עובר לידי סיטואציה רפואית המערבת אנשים נוספים (רופאים, אחיות, מעבדה).
בהיבט התפקודי – מעקבים רפואיים תכופים עלולים לגרום לאיחורים ולהחסרת ימי עבודה ומעלים לא פעם שאלה בדבר שיתוף המעביד בהתמודדות הזוגית. כאן עולה דילמה נוספת הנוגעת למידת החשיפה והשיתוף, במיוחד כאשר כל אחד מבני הזוג נוטה לעמדה אחרת: האחד נוטה לשתף והשני להסתיר.
בהיבט החברתי: בקרב רבים עולה השאלה במהלך טיפולים כיצד עליהם להתמודד עם הסביבה. אירועים שנחוו בעבר כמהנים כגון: חגים, שמחות מרובות ילדים ובריתות נחווים כעת כטעונים ביותר וכמעוררים תחושות קשות כגון קנאה, כעס ואשמה על תחושות אלה.
לסיכום: השלכות טיפולי הזוגיות מחד, וההבנה המתפתחת של ההקשרים בין גוף נפש מאידך, לצד הממצאים התומכים בכדאיות תמיכה נפשית עבור זוגות המתמודדים עם הבעיה, מחזקת את התפיסה כי טיפולי הפוריות צריכים להיות מלווים בייעוץ, ליווי ותמיכה רגשית.
כותבת רחלי עשור – עו”ס מתנדבת במטיבת”א
לייעוץ, תמיכה והכוונה, ניתן לפנות למרכז ליעוץ נפשי למטופלים באי פריון מטיבת”א 2837*
