ל”ג בעומר הקרב הינו גם ערב יום השנה לאסון המירון.
עבור משפחות, מבוגרים וילדים רבים ציון ל”ג בעומר מהווה תזכורת כואבת לאסון הגדול שהותיר אחריו נפגעי גוף, נפש ומשפחות שכולות .
יש שהצליחו להתמודד עם השלכות האסון ולחזור לשגרה ואחרים נותרו לאחר החוויה הטראומטית עם צלקות רגשיות בעלות השלכות מרחיקות לכת.
הספרות המקצועית מלמדת כי הסימנים הנפוצים לאחר חוויה טראומטית הם: פחד, דריכות, הימנעות ממקומות שעלולים להזכיר את הטראומה, קשיי שינה וחוסר ריכוז .
ילדים צעירים יכולים לחוות תסמינים נוספים ולדווח על סיוטים, הרטבת לילה כשהילד כבר הוכשר להרגלי ניקיון ונטייה לשחק את האירוע הטראומטי תוך כדי משחק או ציור.
כאמור, אצל חלק מהאנשים תסמינים אלה יחלפו כעבור זמן קצר ואילו אחרים יתמודדו איתם זמן רב לאחר סיום האירוע באופן שישפיע על התפקוד היומיומי ולרוב יאובחנו כסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית.
הספרות העוסקת בתחום אינה יודעת להסביר מה גורם לאנשים מסוימים לפתח פוסט טראומה ולאחרים לא,
אך בקרב החוקרים קיימת הסכמה כי ישנם גורמים המאפיינים את התקופה שלאחר האירוע המשפיעים על התפתחות התגובה הטראומטית: תחושת אימה, תחושת חוסר אונים ופחד קיצוני, קבלת תמיכה חברתית מועטה, התמודדות עם לחץ נוסף ומצב בריאותי נפשי ירוד.
לרוב הסימפטומים הללו מופיעים תוך שלושה חודשים מהאירוע הטראומטי וכוללים ארבע קטגוריות של תסמינים:
חוויה מחודשת – חוויה מחודשת של האירוע הטראומטי כאילו אירע שוב בהווה. מכונה גם “פלאשבייק”.
הימנעויות – התרחקות מכל אדם או אירוע המזכירים את הטראומה.
היפר-יתר – קשיי שינה, דריכות גבוהה, נטייה להיבהל בקלות.
שינוי במצבי הרוח – אובדן ענין בפעילויות שהיו מעניינות בעבר, חוסר חיוניות וקשיי זיכרון.
על מנת שתינתן אבחנה רשמית יש לחוות את כל ארבע הקטגוריות למשך יותר מחודש.
בנוסף, לא אחת, תגובה פוסט טראומטית מלווה בדיכאון, שימוש בתרופות, ובחרדה.
חשוב לציין כי גם אם מדובר בטראומה בעלת השלכות מתמשכות וגם אם התפתחה תגובה פוסט טראומטית, קיימות דרכים לטפל בבעיה ואנשים הסובלים מפוסט טראומה יכולים לחיות חיים מלאים ומשמעותיים.
לקבלת סיוע פנו אל מטיבת”א 2837*
