בס”ד
חיי היום יום הרצופים בטרדות, לחצים ושחיקה, מציבים אתגר גדול בכל הקשור להשכנת שלום בית בין בני זוג. ישנם זוגות המתמודדים עם האתגר באמצעות שתיקות ואילו אחרים מבטאים את הקשיים בתקשורת קולחת.
חז”ל הדגישו את מעלת השתיקה כמאפשרת מחשבה, הכלה, השתהות, והתבוננות נוספת החשובים מאוד לשלום בית. לצד זה, ישנם מצבים בהם השתיקה הופכת לדפוס קבוע במשכן הזוגי ומעכבת תקשורת אפקטיבית ושיח בונה בין בני הזוג.
מחקרים מלמדים כי אחוז גבוה של גירושין מתרחש דווקא במערכות יחסים המאופיינת בשתיקות ממושכות. משכך, כאשר בני זוג מתמודדים עם מחלוקות, מומלץ מאוד לדבר עליהן ולחפש דרכים אפקטיביות לגישור.
הספרות המקצועית מלמדת כי קיימות שתי סוגי שתיקות:
שתיקה בונה- המתרחשת לאחר מחלוקת ונועדה להפחית רגשות סוערים ולאפשר אוירה חיובית. מעין “רגעי צינון.”
שתיקה רועמת – מצב בו אין תקשורת בין בני זוג. השתיקה יוצרת ריחוק, מתח, חוסר אונים ותחושת בדידות של כל אחד מבני הזוג.
בני זוג בוחרים ב”שתיקה רועמת” מסיבות שונות: חשש ממחלוקת, ניסיון להגן על עצמם מפגיעה וכדומה. לעיתים המקור לשתיקות נובע מהפנמת הדפוסים שהיו נהוגים במשפחות המוצא.
כך או אחרת, השימוש בשתיקה לא זו בלבד שאינו מביא פתרון למחלוקת, אלא אף מייצר בעיות נוספות כגון: ריחוק, חוסר שביעות רצון ופגיעה מתמשכת במרחב הזוגי.
אז איך מתמודדים?
ראשית לא לפחד ממחלוקת!
זוגות צריכים ללמוד לפתח יכולת לבטא רגשות ומחשבות באופן שיאפשר להם להתמודד עם שוני בדעות באופן יעיל. חשוב שנזכור כי שתיקה, בפרט אם הינה ממושכת, אינה מעידה בהכרח על חוסן אלא על קושי בביטוי רגשי.
משכך, על מנת להשכין שלום בית, בני זוג צריכים ללמוד לרכוש כלים המסייעים לנהל שיח אפקטיבי על צרכים, לבסס תקשורת שוטפת, אוטנטית השומרת על כבוד ההדדי, דרך המילים, הטון, הדיבור וההתנהגות.
אנו בימי ספירת העומר המציינים מותם של 12.000 זוגות תלמידי חכמים מבית מדרשו של רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזו.
יהי רצון שנזכה ללמוד להנהיג את המשכן הזוגי בכבוד, אחווה ורעות.
לקבלת סיוע פנו אל מטיבתא 2837*
