הורים לילדים פונים בשאלה כיצד ניתן לשמור על אווירה טובה בבית. שאלה זו עולה ביתר שאת בעיקר סביב שבתות, חגים וימי חופשה בהם הילדים ללא מסגרת. אם ננסה להגדיר יותר את הצורך של ההורים נאמר כי השאלה היא בעצם כיצד הופכים את רצון ההורים לרצון הילדים?
הסיכויים שלנו כהורים להצליח בחינוך הילדים בכלל, ולעבור את השבתות, החגים וימי החופשה בשלום בפרט, תלויה ביכולת שלנו להבין את הרצונות של הילד והכיוון שהוא בוחר לעצמו. אם הילד מעוניין במטרה שונה משלנו הרי שכאשר המטרות הללו תתנגשנה, ימשיך הילד לכיוונו, וברצונו להשיג את שלו, יכשיל כל פתרון אחר.
כאשר אב מבקש לחנך את ילדו הקטן ללמוד, דווקא בזמן שהילד מעוניין לשחק בחוץ עם ילדים בני גילו, הילד אינו מבין כלל את חשיבות רצון אביו והוא מתקומם נגדו. ככל שישקיע האב ברצונו זה, המסר לא יצליח לעבור אל ליבו של הילד. בפועל, בהזדמנות הראשונה, הילד יחמוק ויצא לשחק.
לא כן יהיה אם האב יצליח לשכנע את הילד בכל הנוגע לחשיבות הלימודים וילהיב את ליבו לחשוק בהם. ההכרה בחשיבות הלימודים, לצד חיזוקים חיוביים כגון : פרס, עידוד, ובעיקר תשבחות יסייעו לילד להפנים את הערכים.
במיוחד נכון הדבר בכל הנוגע למידות טובות ולהתנהגות נאותה בין אדם לחברו. כאשר הורים מבקשים לחנך את ילדיהם לערכי הוויתור והנתינה הדרך המרכזית היא באמצעות דוגמא אישית. ההורים יישקפו את ערך הוויתור בהתנהלות בבית, בין ההורים עצמם, בין מערכת האחים וכן הלאה. ההורים יחנכו את ילדיהם לחלוק ממתקים עם ילדי הכיתה, או לחלוק משחק עם ילדים בחצר ויגיבו בחיזוק חיובי לכל פעולת וויתור של הילד. כשילד רואה שההורים משבחים אותו על שוויתר, הוא מבין שהם מכירים בערכיות התנהגותו וישמח לנהוג בדרך דומה גם בעתיד. מנגד, אם ההורים משתמשים בדרך כפייה ודיכוי, קרוב לוודאי שלא תהיה הפנמה של ערך הוויתור. לרוב הילד ייכנע תחת הלחץ וייעשה את שנדרש, אך בפנימיותו תישאר אנוכיות שתתבהר כשיגדל ויהיה ברשות עצמו.
לסיכום, היכולת שלנו כהורים להשכין שלום ביית, ולייצר אווירה טובה, הן בימות החופש וכן בעתות שגרה, תלויה בעיקר בנו. אהבה וחיבה מצד ההורים יכולים לשמש ככלים ראויים להבעיר בלב הילד את התשוקה לעשיית הטוב. בלעדיהן, לא נוכל לצפות לאהבת התורה, לרצון ללמוד ולהתנהגות ראויה בכל הקשור לבין אדם לחברו.
רחלי עשור עו”ס (מתנדבת) מיטבת”א
לקבלת ייעוץ וסיוע פנו אל מטיבת”א 2837*