פינות נפשינו- 'ליכלוכי' הלב

כמו בבית, גם בנפשנו יש פינות שאנחנו שוכחים או נמנעים לנקות או פינות שכבר כל כך התלכלכו שפשוט אין לנו כוח לגשת אליהם. אך הלכלוך שם רק הולך ומצטבר וככל שאנו מנסים להדחיק אותו יותר כך הוא מתגבש ומקשה על ניקויו בעתיד. הלוואי ויכולנו לא לגעת בו לעולם אך הוא אינו מנקה את עצמו אף פעם ,אלא גודל וטופח ככל שהזמן עובר. כפי שבפסח אנחנו מנקים באופן יסודי את כל פינות ביתנו וארונותינו הסגורים ,שבהם הכי קל לא להסתכל במשך השנה, כך גם מומלץ לנקות את פינות נפשנו וחדרי ליבנו, אותם "לכלוכים" אשר מהמפגש איתם נמנענו.

הדרך לנקות את נפשנו היא לא לברוח כפי שנהוג לחשוב אלא ההיפך לשהות שם עם התכנים המעיקים ולפרק אותם לאט. כפי שננקה לכלוך עיקש עם סמרטוט, סקוטש וכל מה שנצטרך על מנת להסירו, נדע כי בטח לא יעזור  כאשר משהו מטריד אותנו, לבקר את עצמינו  או  לסגור את הדלת, ,לקרוא ספר או לברוח לחברים על מנת להסיח את הדעת ולשכוח שיש שם לכלוך או לצעוק עליו שיסתלק, לא יעזור לדרוש מאותה מחשבה או רגש להפסיק להציק לנו. איננו יכולים לשכוח את מחשבותינו או רגשותינו. אם כך מה עושים?  

כדאי לעצור רגע ,להפנות לרגש שעולה את תשומת ליבנו. אם אנחנו מוטרדים, לא שקטים, לא שמחים או לא מרוצים במקום לברוח לאותם מקומות שהזכרנו כדאי לעצור ולשאול : מה קורה פה עכשיו? מה אני מרגיש? מדוע אני מרגיש כך? מה הטריגר שהעלה לי את התחושה הלא נוחה הזו? לנהל איזושהי שיחת נפש ביני לבין עצמי כשם שננהל עם חבר שיבוא לבקש את עצתנו כשהוא  לא רגוע או כפי  שילדכם יבקש את תשומת ליבכם, תאמצו את ההתנהלות הזו עם עצמכם, תהיו החברים וההורים של עצמכם. תנסו להבין מה מפר את שלוותכם, מה מקפיץ את התגובה או את הרגש שעלה. כל שעליכם לעשות זה להסכים להיות שם, להקשיב באמת, באהבה ובסבלנות אין קץ. התשובות יצופו ויעלו, תנסו לראות אם תוכלו לזקק אותם לרגש, אולי למילה שהיא רגש בלי להתייפייף, לעקוף, או  להיות "בסדר" . מה באמת אתם מרגישים? אתם מפחדים? עצובים? בודדים? כואבים? פגועים? לא אוהבים את עצמכם? לא מרגישים אהובים? אל תפחדו ליפול. יש בכם את היכולת לקום חזקים יותר, טובים יותר, שלמים יותר תאמינו בכך. מה שזה לא יהיה תסכימו להכיר בזה, זה שלב מאוד חשוב בניקיון כי הרי אם לא נדע שיש בכלל לכלוך כיצד ננקה אותו?

כאשר יעלה הרגש או המילה-תזמינו את עצמכם להישאר שם, לשהות במקום, אל תשנו נושא, אל תבקרו, אל תנסו לשנות את עצמכם ,פשוט תקראו לאותו רגש בשמו ותהיו אתו בתחושה שזה בסדר שהוא שם, תנו לו לגיטימציה, הכרה  ופשוט תהיו אתו. עצרו לרגע ותאמרו לעצמכם "אני איתך", זה בסדר שהוא שם, שזה לגיטימי – תרשו לעצמכם להיות אתו. לפתע תגלו איך ברגע שהכרת בו הוא כבר לא מעיק כפי שהעיק, איך הכאב או התחושה הלא נעימה  מתמוססת. בתום הסערה פתאום מתבהרים העננים ושמש מציצה ,עולה שקט נפשי. תמצאו כי אולי  לא תזדקקו לפחד ולרעש שנועדו להסיח את דעתכם ולשמור עליכם מאותו רגש לא מודע. כעת אחרי תהליך מודעות שהרשיתם לעצמכם לעבור הוא קיבל ביטוי ואין צורך להסתיר אותו יותר.

בדרך זו ניתן לנקות ולהעלות רגשות, מזיזים את הרהיט שתחתיו אתם יודעים שמסתתר לכלוך ענק ומפחיד שאתם כבר הרבה זמן נמנעים מלראות, מתייחסים אליו ואומרים: "לכלוך – אני רואה אותך" ואז לאט ובסבלנות מסתכלים עליו, מתייחסים אליו ,שוהים איתו ,מפרקים אותו ,מקדישים לו את הזמן עד שהוא קטן והולך.

פסח כשר שמח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *