בס”ד
טיפול בשיטת –Internal Family System – (IFS)
“מנהיגות דרך האני”
הכבאי והמנהל ניהלו דיון ארוך
“פשוט מתחשק לי” “זה מה שבא לי לעשות”. ענה הכבאי למנהל, כשהאחרון שאל לסיבה שבגינה הוא פעל בדרך לא מקובלת.
המנהל האחראי עמד נדהם מול ההתפרצות הבלתי נשלטת של הכבאי ושאל: “מה המשמעות של כל זה”? “האם אתה חושב על התגובות שלך”? “אתה ממש צריך להתבייש בעצמך” “אתה חסר אחריות”
מי הם הכבאי והמנהל? איך יכול המנהל האחראי להמשיך להעסיק עובד שכזה?.
מודל IFS
מודלInternal Family System”- (IFS) ” היא אחת השיטות המתקדמות ביותר לריפוי של כאב רגשי.
את השיטה פיתח ד”ר ריצ’ארד שוורץ. פסיכולוג יהודי משיקגו, בשנות השמונים. המודל פותח על בסיס הגישה המערכתית, הבוחנת איך חלקי מערכת שונים משפיעים אלה על אלה. כמטפל משפחתי – מערכתי האמין שוורץ בקשר ובהשפעה ההדדיים שיש לחלקים שונים במערכות אנושיות.
ד”ר שוורץ האמין שגם עולמו הפנימי של האדם מורכב מחלקים רבים, על בסיס גישה זו בנה ד”ר שוורץ מודל הרואה את המערכת הרגשית של כל אדם כמורכבת מחלקים רבים ושונים המשפיעים אחד על השני. החלקים כוללים רגשות כמו כעס, עצב וגם תכונות אופי כמו שאפתנות, פרפקציוניזם, הומור וכו’. מטרת השיטה לאתר את מקור הריפוי בתוך האדם עצמו, ולעזור לו להכיר את אישיותו על כל חלקיה. לייצור שלמות בין החלקים השונים. לאהוב גם את החלקים שהוא פחות אוהב באישיותו או בהתנהגותו ונמנע לפגוש בהם. הטיפול שנעשה ע”י גישה זו מדגיש את הכוחות שבאדם תוך התמודדות אמיצה עם קשיים ומוגבלויות.
פעמים רבות בחיינו אנו מתנהלים ע”פ ציפיות של אחרים מאתנו. מקבלים החלטות מתוך פחד, חשש, הימנעות מקונפליקט. ולא ממש מבטאים את מי שאנחנו באמת. חלק אחד באדם רוצה להביע את דעתו האמיתית ללא חשש ואילו חלק אחר מרצה את הסביבה כדי להימנע מקונפליקטים. חלק שאומר אני רוצה לעשות כיף, חלק אחר אומר מה פתאום לא מתאים. מה יגידו?
חלק פנימי של כאב ופגיעה. חלק שמרגיש עצוב ומתחשק לו להגיד לא טוב לי. וחלק חיצוני של שולט
שדואג לשדר לסביבה חיוכים והכל בסדר אין שום בעיה.
מי הם החלקים האלה? מתי הם נולדו? מה תפקידם בחיינו?
ד”ר שוורץ חילק את החלקים לשלוש קבוצות עיקריות כאשר לכל קבוצה תפקיד משלה : גולים, מנהלים, וכבאים. כל חלק הוא יישות הכוללת רגשות, מחשבות, והתנהגויות.
משפחת החלקים:
כדי להעמיק בגישתו של ד”ר שוורץ, נערוך הכרות עם המנהל והכבאי בראשיתו של המאמר.
ועם חלקים נוספים.
1. קבוצת ה”גולים”: אלו חלקים צעירים בנפשו של האדם. חלקים שבירים ורגישים שהוא שלח לגלות והדחיק אותם למקומות רחוקים בתוכו כי אין לו רצון לחוות אותם שוב ושוב. ולהרגיש.למשל חוויה של דחיה מילדותנו הקדומה תוגלה. כדי שלא נחווה אותה שוב ולא תציף את התודעה.בקבוצה זו נמצאים רגשות וחוויות של “גולים אוניברסליים” כגון: כאב, פחד, חרדה, בדידות, חוסר ערך, השפלה, בושה .ישנם גולים אישיים לכל אחד כמו למשל זיכרונות טראומטיים. הגולים הם חלקים שהאדם מדחיק בתוך עצמו כי הם רגשות קשים ומכאיבים. האדם משלח אותם לגלות כדי לא לחוות שוב כאב .כאשר הוא לא מצליח להתגבר והרגשות עלולים להציף אותו, המנהלים והכבאים נכנסים לתמונה.רוב הגולים נוצרים בשנות חייו הראשונות של האדם.
2. קבוצת ה”מנהלים”: חלקים שמנהלים את האדם בחיי היום יום. המנהלים שומרים שהגולים לא יציפו אותו. תפקידם להיות בשליטה מתמדת על הסביבה. כדי לוודא שמרחב המחייה נקי מטריגרים שעלולים להקפיץ את הגולה. מטרתם לצפות מרחוק ולשלוט במצב לפני שהצרות יתחילו.מנהל טיפוסי בנפש האדם דוחק בו לעשות יותר,להשתפר , למנהל שיטות עבודה יעילות הוא משתמש למשל בפרפקציוניזם, בכוונתו של המנהל למנוע כשלים, מה מונע כשל? שליטה. הפרפקציוניזם גורם לכך שהאדם בשליטה מתמדת ודורש מעצמו מקסימות התנהגות וכך מונע אכזבתה של הסביבה מהתנהגותו. כאשר לא מאוכזבים לא כועסים עליו ואז האדם לא מרגיש דחוי או לא מספיק טוב. דוגמאות נוספות לחלקים מנהלים הן: שאפתנות, שליטה, ריצוי אחרים. ביקורתי,פסימיסט .כל אדם מפתח את סדרת המנהלים שלו.
3. קבוצת ה”כבאים”: מגיבים כמו כבאים אמיתיים אשר מוזנקים בשעת חרום .ממוקדים בתגובה לשעת חרום מנפצים חלונות,שוברים דלתות וקירות. ואיך כבאים מגוננים על נפש האדם?
לעיתים למרות עבודת המנהלים מגיע טריגר שמקפיץ גולה ואז האדם מוצף בתחושות קשות. כאן נכנסים לפעולה הכבאים.
הכבאים פועלים בשלוש צורות עיקריות כדי להשתלט על הכאב:
1. אלחוש – כיבוי התודעה כדי לא להרגיש כלום למשל שינה,ניתוק,הסתגרות , ייאוש,אדישות ובמצבים קיצוניים התמכרות,אלכוהול. סמים.
2. הסחת הדעת – יצירת גירוי שמעסיק אותנו :שופינג, ספורט קומפולסיבי, עבודה כפייתית (וורקוהוליזם) ועוד.
3. פיצוי ייתר – יצירת חוויה הפוכה למשל תגובה מוגזמת של עוצמה וכוח כאשר התחושה הפנימית היא חוסר ערך. לדוג’: גבר שנוהג באלימות פיזית או מילולית כלפי אשתו משום שלא התייחסה אליו והוא חש חסר ערך.
המנהלים והכבאים הינם חלקים מגוננים והגולים הם חלקים מוגנים.
ה“self” החלק הגרעיני
בלב המודל נמצא ה- Self””, “האני” העצמי ,הגרעיני, האותנטי. עמו האדם נולד הזהות העמוקה של האדם. הנשמה. “אני” – שאינו קשור לשום השפעות. הגרעין המהותי הזה קיים לפני היווצרות הגולים, המנהלים והכבאים. ההתחברות של האדם לידיעה פנימית של ה”אני” שלו מאפשרת שלמות פנימית ויכולת של ביטוי עצמי בכל תחומי החיים. כאשר אדם מאזין ל”עצמי” הוא שומע את הקול האוטנטי שלו ולא את הפחדים, הפצעים וההגנות. תכונותיו האיכותיות של ה :selfקבלה, חמלה, סקרנות, אומץ, בטחון, יצירתיות, ועוד.
משמעות החלקים והמודעות אליהם
הגישה במודל IFS אומרת יש לך משפחת חלקים בתוכך. כל החלקים מתנהלים באינטראקציות שונות. ככל שתהיה מובחן יותר ותזהה את החלקים האלה ותבין מה תפקידם בחייך תוכל להתנהל בצורה פחות קיצונית.
הרצון של כולנו היא להגיע לשלמות ןלשלווה פנימית. בפועל אנחנו חווים קונפליקטים בין רצונות מנוגדים.בין הדחף להתפרץ ולעשות מה ש”בא לי”. לבין הרצון לנהוג באיפוק ושליטה.לא תמיד אנחנו אוהבים את ההתנהגויות שלנו (מכבי האש).אנחנו שופטים את עצמינו ושופטים את האחרים. אז מי אנחנו באמת?. בכל הבלבול הזה.
בלב המהלך הפרטני הטיפולי : עורכים הכרות וסדר עם תפקידם של החלקים ועובדים על יצירת נפרדות בין האני הSelf”” לבין החלקים ה”אני” הוא לא עוד חלק. אלא אני אורגינלי.
העבודה הטיפולית נעשית מתוך כבוד רב לכל החלקים. אף אחד מהחלקים אינו “רע”. גם חלקים קיצוניים.
המטופל לומד להכיר ראשית את ה”גולים” ופוגש את הכאב הפנימי מימי ילדותו .הוא מאפשר לכאב זה להיות קיים ללא פחד של הצפה, המטופל לומד לזהות את התנהלות המנהלים והכבאים. כיצד הוא עושה זאת? ע”י התבוננות במערכת ללא שפיטה, ע”י “האני” האוטונטי מתוך חמלה, סקרנות,קבלה ועוד. התבוננות זו יוצרת איזון במערכת הפנימית של המטופל. בצורה זו הוא מפנים שהוא לא החלקים אבל השילוב בינהם יוצר את אישיותו השלמה.
בטיפול הזוגי בגישת החלקים :בני הזוג לומדים כיצד מערכת של בן זוג אחד מפעילה ומסעירה את המערכת של בן הזוג השני. כלומר לומדים את ההשפעה ההדדית שקיימת במערכת הזוגית .
בחדר הטיפולי מקשיבים בני הזוג ל”גולים” הכאובים.של עצמם ושל בן זוגם. כיצד מבקרים המנהלים את התנהגות בן הזוג. כיצד מכבאי האש חסר הרסן של בן זוג אחד פוגע במקום הכאוב ביותר של השני וגורם להתרחקות של כל אחד מבני הזוג בצורות שונות.
בני הזוג בתהליך הטיפולי מגלים את ה”אני” הנסתר שהיה קיים בתוכם מאז ומקדם מאז הולדתם.
וע”י תהליך ממקוד מאפשרים ל”self” שלהם להיות הצופה והמטפל המרפא של הכאב האישי ושל הכאב הגורם לסערה הזוגית.
תהליך זה מאפשר לייצור הרמוניה בין החלקים של המטופל ושל בן זוגו ונוצר קשר ומסגרת של בטחון, קירבה ואמפטיה שמאפשרת הידברות כנה ועמוקה.
המאמר נכתב על פי סדנת החלקים של פרופסור קלייר רבין
