כיצד להעניק לפירות שלנו רגעים מתוקים ושמחים?
דברו עם ילדכם על הנושא – מהי שמחה, איך יודעים כשמישהו שמח, איך מביעים שמחה ומדוע חשוב להיות שמחים. כדאי להסביר שכאשר אנו צוחקים (גם צחוק מזוייף) מופרשים לנו במוח אנדורפינים אשר מחזקים את המערכת החיסונית. חשוב להאיר ולהדגיש את העוצמה שמביאה איתה השמחה, את תחושת המסוגלות והקלילות ואת הרווחים העצומים שהיא מביאה.
שוחחו איתם על היכולת ליהנות ממה שיש. על העשירות של אדם השמח בחלקו. ועל הרווחים שלהם מהשמחה עצמה.
2. כתבו יומן שמחה – מחברת שכולם מתבקשים לכתוב בה ומוזמנים לקרוא בה. חברי המשפחה (הראשונים והמתמידים הם ההורים – דוגמא אישית) מתבקשים לכתוב כל יום משהו משמח שחוו באותו היום/משהו שרוצים לומר עליו תודה/מילות פרגון ותודה/סיפור מצחיק. כל דבר היכול להוסיף שמחה למי שקורא אותו. הילדים הצעירים שאינם כותבים יכולים להוסיף את שלהם בעזרת אחד מחברי המשפחה. גם בימים שאתם מרגישים ששום דבר לא קרה, נסו למצוא משהו קטן וטוב לכתוב ביומן המשפחתי. חשוב להתמיד לפחות חודש, התמדה היא דוגמא ללקיחת אחריות.
3. שתפו את ילדכם באופן פעיל ויזום בחוויותכם הרגשיות – ספרו להם על רגעי תסכול ואיך הצלחתם להתגבר עליהם, על הצלחות ועל כשלונות, ספרו מה אתם מרגישים כלפיהם, ספרו על התמודדות עם כעס, געגוע, אהבה, עצב או סקרנות. עודדו אותם לדבר על רגשותיהם בכך שתדגימו להם שזה אפשרי ומשחרר.
ספרו להם שהרגשות באים והולכים כמו גלים בים ואנו גולשים עליהם בשיווי משקל כמו על גלשן. לעיתים אנו צפים, לעיתים נופלים, לעיתים מרגישים שטובעים ברגש – גל הרגש בא והולך ובעזרת שיחה ושיתוף נצליח ביתר קלות לחזור לשיווי משקל על הגלשן.
4. עשו עם ילדכם את מה שמעורר אצלכם שמחה – שימו מוסיקה ורקדו, בשלו ארוחה טובה ואיכלו, צאו לטיול בחוף הים ואספו צדפים. מה שחשוב הוא שתספרו לילדכם שאתם בוחרים לעשות זאת מאחר וזה משמח אתכם. צרו כוונה, תסללו דרך ותנו גם להם לבחור פעילות המייצרת שימחה עבורם. שוחחו איתם על החוויות החיוביות שלהם בחיים ותנו להן תוקף.
5. התאמנו יחד עם ילדיכם על קלילות, הומור ואווירה משמחת – עשו שטויות, פרצופים מצחיקים, סיימו משפטים בחרוזים, ספרו בדיחות, אמרו משהו קליל ברגעי הלחץ, חפשו סיבה לחייך, שתפו אותם ברצון שלכם למצוא משהו טוב גם ברגעים של קושי. אל תשתמשו בהומור ציני. ציניות הינה ההיפך משמחה. היא מקטינה ואינה מעצימה.
6. הקשבה ודיבור – התאמנו על הקשבה נקייה ללא מתן פתרונות או יצירת פעולות – פשוט הקשיבו, שאלו שאלות סקרניות המענינות אתכם ותנו לילדכם לדבר, שקפו את דבריהם והקשיבו. “אני שומעת שהיום שיחקת עם דודי והוא פגע בך”, “אני מבינה שהיה מבחן בחשבון”, “אני רואה שחזרת היום עצבני מביה”ס” וכו’. לאחר שתקשיבו, תנו משוב אותנטי ולא משוב של שבח או ציון. במקום “כל הכבוד הצלחת להוציא 97 במבחן”, עדיף לומר – “אני מאוד מעריכה את המאמץ שהשקעת במבחן הזה, יש תוצאות מדהימות להשקעה שלך”. תנו משוב על התהליך, על עשיית המיטב ולא רק על התוצאה. בצורה כזו תאפשרו לילדכם להעריך את עצמם ואת הדרך שעברו ולא רק את התוצר שיצא להם.
7. למדו אותם להקשיב לליבם – למדו אותם להסתכל סביב ולראות את מי שסביבם, הכירו להם את ערך הנתינה וכמה מתמלאים בשימחה כאשר עוזרים למישהו אחר. קיימות אינספור אפשרויות לנתינה ואפשר להתחיל אותה בבית במעשים קטנים של עזרה הדדית, פתקים של אהבה, האדם הוא יצור חברתי, ככל שהם ילמדו להקשיב לליבם הם יהיו מיומנים יותר בלהקשיב לשני.
8. העניקו להם שעות של משמעות- תנו לילדיכם מימד רוחני לדברים שהם עוברים. חיזקו יחד את האמונה וההשגחה הפרטית על כל רגע ורגע שלהם. תנו להם את ההבנה שהבורא עוקב אחריהם מתוך חמלה וטוב, וכל רע מתברר לבסוף לטובה.
אין ספק שרגעים מתוקים בילדות משפיעים על כל חייהם של האנושות כולה. הם משפיעים לטוב על ההסתכלות הפנימית, על הפרשנות הטבעית ועל המטרות והחזון העתידי.
בהצלחה!!!
