שיחות בגיל ההתבגרות

שאלו פעם גאון פיזיקה, חתן פרס נובל, בזכות מה הגעת אל הפסגה הזו? הוא ענה: בזכות אימא שלי. כבר כשהייתי ילד קטן, בכל יום כשהייתי חוזר מבית הספר, היא היתה שואלת אותי: “בני, איזו שאלה טובה שאלת היום?…”. 

נראה כי בחיי היום יום, אנחנו מאוד מתפעלים מאמירה שנונה, מבדיחה טובה ומתשובה מבריקה. אנחנו הרבה פחות מעריכים שאלות. לפעמים הן אפילו מעצבנות אותנו. מעדיפים בלי ה’הפרעות’ שהן יוצרות.

מחקר שפורסם לאחרונה מגלה דבר מדהים: נער מתבגר טיפוסי מבלה חמש שעות ביום בבית-הספר, שלוש שעות עם חברים, שעתיים מול מסכים (למי שיש בידיו), עוד שלושת רבעי שעה בטלפון, ומדבר עם ההורים שלו… שלוש דקות.

מטבע הדברים, הורים מתקשים לפתח שיחות נפש עמוקות בזמן כל כך קצר והשיחות מסתכמות לרוב באמירות טכניות:  “באיזו שעה אתה חוזר?” ,”השתגעתְּ?! עם החצאית הזאת את לא יוצאת מהבית”, “למה אני צריכה לשמוע מהר”מ שלך שאתה…”. באופן דומה, גם פניות הנער/ה מתייחסות לצרכים טכניים ( “אמא, אני צריך חמישים ש”ח”, “אבא אני אוכל לקחת את הרכב הערב?”.)

אין ספק, שבאופן הזה הורים מתקשים לבנות תקשורת ומאבדים את הדבר הבסיסי ביותר למערכת יחסים בריאה בינם לבין הילדים.

הניסיון בתחום מלמד אותנו על החשיבות הרבה בשאלת שאלות ובהתעניינות ההורים בעולמות התוכן של ילדיהם. הורים מתעניינים, מהווים מודל עבור ילדיהם לשאלת שאלות. עיון במקורות מלמד כי הבן שנמצא בסוף רשימת הבנים של ההגדה אינו הבן הרשע אלא דווקא זה שאינו יודע לשאול. משכך, כהורים, חשוב מאוד שנטפח את הסקרנות ואת הרצון של הילדים לשאול. עלינו להעביר אליהם את המסר שאנחנו מחד מתעניינים בהם באמת, ומאידך, אוהבים שאלות, שהן רצויות, שהן תורמות לדיון המשפחתי. עלינו להימנע ממצב בו ילד ישאל על נושא שמטריד אותו ונדחה בצורה לא רצינית או לא מכבדת, ובוודאי שאין ללעוג או לזלזל באף שאלה. כמו כן חשוב לזכור כי להורים לא חייבת להיות  תשובה לכל שאלה, אך עצם הצפת השאלה והלגיטימציה לשאול, משמעותית ביותר ותורמת לילד ולמשפחה.

ולכן, למרות שלעיתים הורים חשים ביקורת ותסכול על התנהגות הנער/ה, חשוב להקפיד שהשיחות לא יתמקדו  בְּמַה הנער/ה לא בסדר, מתי הוא/היא  יסדרו את החדר , ילמדו למבחן וכדו’. על ההורים להתאמץ לפתח עם ילדיהם שיחות על נושאים מגוונים שעל סדר היום (אקטואליה, מה קורה במשפחה המורחבת), ולשתף  בחוויות ותובנות מעולמם. על ההורים לנסות לשאול לדעת הילדים בנושאים שונים ולהתעניין בכנות: איך הולך בישיבה? מה חדש בסניף?.

שימו לב! אל תישברו מהתשובה הלקונית ‘בסדר’, והמשיכו להתעניין.

לקבלת סיוע פנו אל 2837*

מתוך מאמריו של הרב יוני לביא.

תמונה של הרב מאיר שמעון עשור עשור M.A.
הרב מאיר שמעון עשור עשור M.A.

אהבת את המאמר? שתף:

Facebook
WhatsApp
Email
הדפסה
תוכן עניינים

הרשמה לניוזלטר של מטיבתא

הצטרפו לרשימת התפוצה המקנה לך הטבות:
סדנאות דיגיטליות // טיפים ללא תשלום // מגזין מטיבתא // מאמרים אחרונים.

הפופלרים ביותר
פוסטים נוספים מאותה קטגוריה
כוחה של הסליחה 

שונמית דרעי- יועצת זוגית ומשפחה, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות. 0522314040 הכרחי לו לאדם לפתח לעצמו מנגנון סליחה, הסליחה המהותית ביותר היא ללמוד לסלוח קודם לעצמנו ומשם

מועדים ושמחה

בס”ד   התורה מצווה אותנו לשמוח ברגלים ובמועדים: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ”… (דברים כ’ו י’א) “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר… “(דברים

לא ליד הילדים

בתקופת חופשת הקיץ המשפחה כולה נמצאת זמן רב ביחד. השיגרה המשפחתית והאישית צריכה להמשיך להתנהל בזמן שרמת ההוצאות עולה ואיתה העומס שלנו, ההורים. אם נוסיף