תודה רבה על פנייתך. 
 אני מבין שאתה חרד ממצביים המוניים, קראתי בכאב את מה שתיארת מזיכרון מאוד כאוב מתקופת הילדות, כשהיית בנקודת זמן מאוד חשובה, מרגשת ומיוחדת, ונעלבת לאור תגובות חלק מן הקהל . אתה מתאר באמת סיטואציה מאוד לא נעימה,  שזכורה לך היטב מאז. זה באמת לא קל. יתכן שיש בכך בכדי באמת להסביר את החרדה מלהתבטא בפומבי שוב, או לעמוד בסיטואציות מעין אלה.
 אפשר להוסיף שפחד מפני קהל היא לא תופעה ייחודית רק לך. ויש אנשים רבים שחוששים מסיטואציות כאלה. 

לשאלתך, אכן יש דרכים לטפל בזה. וכשהאדם מרגיש מוכן להתמודד ולבחור שלא להמשיך עוד ולהתנהל עם אותם מצבים באופן בו התנהל עד כה, ולשפר את חייו, זוהי כבר התחלה טובה. אני אחלק את המלצתי לבסוף לכמה רעיונות למחשבה :

 1. אני חושב שכדאי לך לחקור את התחום, דרך ספרים, או סרטונים, של אנשי מקצוע שעוסקים בתחום של פחד קהל, אסרטיביות, וכד’. 

2. נסה לשוב לאותו הזכרון, ולנסות לבחון את הדברים כיום מנקודת מבט אחרת, של אדם בוגר, בחלוף כבר מספר שנים – האם היום יש סיכוי שיצחקו עלי? מה זה אומר שצוחקים עלי? או איתי? האם יש לי מקומות שבהם אני מרגיש בטוח יותר לשוחח? היכן?

3. נסה למצוא סיטואציות שבהן אתה מרגיש כן יכול להביא את עצמך לידי ביטוי, במקום העבודה, בחברת המשפחה הקרובה, במפגש חברים, ולעשות מעין תרגילים של דיבור מול קהל, ב’מגרש ביתי’ במקום בו אתה מרגיש מוכל ואהוב גם אם תכשל בלשונך.

4. המחקר מצביע על כך שטיפול בcbt – טיפול קוגניטיבי התנהגותי , מסוגל לסייע לאנשים המתמודדים עם חרדות. בעזרת שיחות טיפולית יחד עם סוג של  ‘שיעורי בית’ ניתן להפחית את רמת החרדה עד לתפקוד רצוי בחברה. 

בהצלחה רבה !