הרב יהודה רפאל
יו”ר מוסד הרב קוק, יועץ ומטפל זוגי
עברנו את ימי הדין והרחמים ואנו ניצבים בפני חג הסוכות – זמן שמחתנו.
האמנם?
כאשר חיי הזוגיות והמשפחה מתנהלים למישרין מתוך הבנה, הערכה וכבוד הדדי, תקופת החגים מרוממת ומוסיפה שמחה בבית.
האווירה נעימה מתחושת היחד והשותפות משפיעה טוב לכל השנה. אך כאשר יש קשיים בחיי הזוגיות בימי השגרה, תקופת החגים עלולה להיות מתוחה וטעונה עוד יותר.
הסטטיסטיקה המצערת מעידה שאחרי חופשות ארוכות בה זוגות נמצאים זמן רב יחד, אחוז פתיחות תיקי הגירושין עולה באופן חד.
כיצד נוכל להכניס יותר שמחה בבית בתקופת החגים?
הטבע האנושי מביא אותנו לראות את השלילי באופן אוטומטי. כמעט תמיד זו תהיה המחשבה המיידית והראשונה שלנו.
לעומת זאת, את הצד החיובי אנחנו לא רואים באופן אוטומטי ואנחנו צריכים להביא אותו אל התודעה מתוך רצון, מחשבה והתכוונות.
יש חוק קיומי נפלא שנוכל להשתמש בו כדי לחיות מתוך שמחה וגם לחיות טוב יותר: חוק הניגודים.
החוק הזה אומר בפשטות שלכל דבר יש קצה נגדי.
אין כעס אם אין גם סליחה. אין עצב אם אין גם שמחה. אין אכזבה אם אין גם תקווה.
הבעיה היא שחלק מאיתנו תופסים את הניגודים בנפרד: לפעמים עצוב ולפעמים שמח, לפעמים מתאכזבים ולפעמים מקווים, לפעמים זה טוב ולפעמים זה רע. לכל אדם או בן זוג יש שני צדדים, ממש כמו למטבע.
אנחנו מאבדים מימד שלם של בן הזוג אם אנחנו רואים רק את הצד המאכזב או המתסכל שלו מבלי לראות את הצד המיטיב והמועיל שבו.
ראייה כזו היא המקור לדכדוך וחוסר שמחת חיים של כל כך רבים מאיתנו במערכות יחסים.
אלו התופסים את הניגודים כחלק משלמות, הם “השמחים” שבינינו, הממוקמים תמיד על ציר השמחה.
הם מסוגלים לראות שכל אכזבה באה עם תקווה, כל עצב בא עם שמחה, וכל רע בא יחד עם טוב.
תמיד אפשר להרגיש גם תקווה בזמן אכזבה, תמיד אפשר להרגיש גם שמחה בזמן עצבות, תמיד אפשר להרגיש גם טוב כשרע.
כל אחד מאיתנו יכול להנחות את מחשבותיו לחפש גם חלק מואר בכל מצב שנראה קשה או בלתי אפשרי.
כך אנחנו מאמנים ומאלפים את התודעה שלנו לראות תמונה שלמה.
כך אנחנו מעבירים את עצמינו אל ציר “השמחה” ונהנים משמחת חיים.
ככל שנקבל את עצמנו ואת בן או בת הזוג שלנו, כך תעלה מידת השמחה שלנו.
לקראת חג הסוכות
