נכתב ע”י: אביטל קופפר מטפלת רגשית
תקציר
מאמר זה מציע להורים כלים מעשיים לפיתוח חוסן נפשי בילדים תוך התמקדות במודל גש”ר מאח”ד של פרופ מולי להד, הכולל התייחסות לבריאות הגוף, לוויסות נפשי, לחשיבה חיובית, חשיבה יצירתית, אמונות ומשמעות, פתרון בעיות וקשרים חברתיים.
המטרה לסייע לילדים להכיר את עצמם לדעת מהם הכוחות והמשאבים שעוזרים להם בעת משבר, ולהשתמש בכוחות אלו בעת הצורך.
מהו חוסן נפשי?
חוסן נפשי זהו עמידות נפשית, היכולת להתמודד באופן מיטבי במשברים , להתאושש ולהסתגל מחדש ולהמשיך לתפקד בצורה בריאה. יכולת זו אינה מולדת אלא מיומנות נרכשת באמצעות סביבה תומכת ומכילה שבה הילד מרגיש בטוח להתנסות ולחקור את הסביבה ולעמוד באתגרים. הקשר הרגשי בין הורה לילד הוא הבסיס להתפתחות בריאה. כשהילד מרגיש בטוח, הוא מפתח תחושת אמון בעולם ובסביבתו, לומד לווסת את רגשותיו, ללמוד מטעויות ולשמור על ערך עצמי גבוה.
שמירה על גוף בריא
ילדים זקוקים לשגרה ולסביבה יציבה. על ידי תזונה נכונה , שינה איכותית , פעילות גופנית, יצירה, משחק, הרפייה -שמסייעים להפחתת מתח. הרפיית שרירים לדוגמא עוזרת לתחושת שליטה על הגוף במצבי לחץ ודחק .
פיתוח חשיבה חיובית וגמישות מחשבתית
ההורה יכול ללמד את הילד לפרש כישלונות כאתגר ולא ככישלון. כהזדמנות ללמידה ולצמיחה. ילד שיפחד לטעות גם יפחד לנסות. לחזק מאמצים ולא הצלחות. מחשבה חיובית שמועילה לילד למשל זה לראות את הטוב שבכל דבר. לא להתלונן, ללמד לפתור בעיות באופן עצמאי, לקבל החלטות ולהתמודד עם התוצאות כדי לחזק את יכולת ההסתגלות והשליטה של הילד. חשוב ללמד ילדים להסתגל לשינויים בלתי צפויים, שלא הכל בשליטתינו, ויש לנו האפשרות לבחור איך להתבונן על מאורעות החיים. גם שינויים זה הזדמנות לצמיחה.
הורה מגונן ומרחם לעומת זאת, מונע מהילד להתמודד, הילד קולט שהוא חלש ומסכן , וכך משמר את האמירה הפנימית שלו שהוא לא מסוגל ושהוא חלש. ילד שמרגיש לא שווה, לא ינסה אתגרים חדשים.
תפקיד ההורה לעודד ולהחמיא ולסמוך על הילד כדי להעצים חוויות טובות וחשיבה חיובית מועילה לצמיחה ולהתמודדות בעתיד.
פיתוח מודעות רגשית
ללמד את הילד לזהות ולקרא לרגש בשם. כשהילד לא יודע לתאר מה מרגיש, זה יוצר בלבול ותסכול ויתנהג את מה שלא מצליח לבטא במילים. תנו שם לרגש- כעס, עצב,שמחה,פחד, תסכול. לתת מרחב רגשי והבעה שהילד ידע שהרגשות שלו לגיטימיים גם אם הם לא נעימים. ואפשר לשלוט ברגשות ולא להיפך. הבעת רגשות באופן יצירתי כמו דימיון, ציור, מוזיקה, תנועה, משחק אלו ביטויים שעוקפים מנגנוני הגנה ומאפשרים ביטוי חוויות.
דוגמא להנצחת רגעים חיוביים ככלי להסחת דעת זהו הדימיון. לאחר חוויה משפחתית של טיול בטבע, לחזור להתבונן בתמונות ולספר ולחוות בדימיון שוב אותם זמנים . כשמתמקדים בטוב ובחוויות חיוביות מזמנים שוב אותו מצב רוח חיובי ובנוסף הסחת דעת מכאב .
דוגמא לטכניקת הרגעה לויסות כעס, לספור עד 10 ואז להגיב, או חמש נשימות עמוקות ולצאת להפסקה.
תחושת שליטה תורמת לביטחונם העצמי של הילדים וליכולת התמודדות עם קשיים. הילד לומד להכיר במשאבים הפנימיים ובכוחות שלו בהתמודדות עם קשיים גם בעתיד.
עידוד קשרים חברתיים ומשפחה
הורים צריכים לעודד ילדים ליצור קשרים עם בני גילם, להשתתף בפעילויות קבוצתיות כמו ספורט, חוגים, שמעניק תחושת שייכות, ביטחון ומודעות לזולת. מלמד אותם להקשיב, לוותר, אמפתיה, כישורי שפה והבעת רגשות. לדעת לבקש עזרה ותמיכה בעת הצורך , זה גם מפתח חוסן, לעזור לאחרים, לחזק חברים, בזכות תחושת המסוגלות.
במשפחה ליצור סביבה תומכת ומכילה, הילד צריך ללמוד לאהוב את עצמו ולקבל את עצמו כפי שהוא. ההורה יעביר מסר של קבלה ואהבה ללא תנאי עם גבולות ברורים. זמן איכות למשל, מחזק את הקשר ותחושת הביטחון של הילד . במשפחה אפשר לתת לילד תפקידים לקחת אחריות, כמו לטפל באחים הקטנים, להכין ארוחת ערב. ילדים זקוקים להרגיש מועילים ובעלי ערך שסומכים עליהם.
אמונות ומשמעות
המשמעות לחיים בתוך הכאוס החיצוני, נותנת כוח וסיבה להמשיך ולהתמודד. האמונה מעניקה משמעות לסבל ולמצוקה. אמונה שהכל בהשגחה פרטית. האמונה בכוח התפילה, התשובה והצדקה. האמונה שיבואו ימים טובים יותר, מניסיון העבר, הכל זמני ולא לנצח. יש תקוה ואופטימיות. למילים יש כוח, להתרגל ולהפוך אותם לדיבור פנימי שמחזק ברגעי משבר.
סיכום
פיתוח חוסן נפשי בילדים הוא תהליך מתמשך שנבנה תוך כדי שמירה על אמפתיה, סבלנות, הקשבה, נתינת תוקף לתחושות ולרגשות של הילדים, חיזוק קשרים חברתיים, עידוד לעצמאות, לחשיבה חיובית ובונה, למציאת פתרונות וקבלת החלטות.
להורים יש תפקיד חשוב בפיתוח החוסן הנפשי של הילדים. הם משמשים גם כמודל לחיקוי, ולמסרים המועברים מהם יש השפעה על מחשבותיו ורגשותיו של הילד. הורים יכולים לשנות דפוסי מחשבה, לחזק התנהגויות ועמידה באתגרים, תוך כדי אמון בילד וביכולות שלו, ועידוד בסביבה תומכת ויציבה.
ילדים שיגדלו עם חוסן נפשי, יש סיכוי גובר לכך שיצמחו להיות אנשים המאמינים בעצמם וביכולת שלהם, ויתמודדו טוב יותר עם משברי החיים.
ביבליוגרפיה
דניאל ג’. סיגל, וטינה פיין ברייסון, (2020). המוח החיובי הדרך לטפח אומץ סקרנות וחוסן נפשי אצל ילדיכם. הוצאת אור-עם
ד”ר נעמי אפל. (2015) לדבר CBT עם הורים וילדים . מדריך למטפל ההתנהגותי קוגנטיבי. הוצאת אח.
להד, מ. (1999) מודל החוסן הרב מימדי ושימושיו ברמת הפרט, הקבוצה והארגון. המרכז לפיתוח משאבי התמודדות , קרית שמונה.
פרופסור לאון גרינהאוס. הדרך לבנית חוסן נפשי .הפקולטה לרפואה אוניברסיטה העברית.
