הכותב: אהרון בברשוילי עוסק בפסיכולוגיה
פתיחה
בעולם דינמי, משתנה ולעיתים כאוטי, אנשים נדרשים להתמודד עם אתגרים רבים – מחלות, אובדן, מלחמות, אסונות טבע, מצבי לחץ ועוד. לא כל אדם מגיב באותו אופן לאירועים כאלה, וישנם יחידים שנראה כי מצליחים לשמר תפקוד גבוה ותחושת שליטה גם תחת תנאים קיצוניים.
תכונה זו, המכונה “חוסן נפשי” (resilience), זכתה בשנים האחרונות להתעניינות גוברת בקרב אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, פסיכולוגים, מחנכים ואף מקבלי החלטות. מטרת מאמר זה היא לבחון מהו חוסן נפשי, מהם הגורמים המשפיעים עליו, כיצד ניתן לטפחו, וכיצד הוא מסייע בהתמודדות עם מצבי טראומה ומשבר.
תוכן
מהו חוסן נפשי?
חוסן נפשי הוא היכולת של אדם להתמודד, להסתגל ואף לצמוח נוכח מצבים קשים או טראומטיים. זוהי לא תכונה מולדת בלבד, אלא מכלול יכולות, גישות ותמיכות סביבתיות שניתן לפתח לאורך זמן.
חוסן נפשי אינו בהכרח היעדר מצוקה – אדם resilient עשוי עדיין לחוות כאב, עצב או חרדה – אך הוא מסוגל להחזיר לעצמו תחושת שליטה ומשמעות ולנוע קדימה.
גורמים המשפיעים על חוסן נפשי החוסן מושפע ממספר רבדים:
- אישיותיים – אופטימיות, ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות ויכולת פתרון בעיות.
- סביבתיים – תמיכה ממשפחה, חברים או מסגרות טיפוליות, קהילה מחבקת.
- חוויות חיים מוקדמות – הורות מיטיבה, התנסויות בהתמודדות חיובית בעבר.
- תרבותיים – נרטיבים של קהילה, ערכים של סולידריות, אמונה דתית או רוחנית.
הקשר בין חוסן נפשי לבריאות הנפש חוסן נפשי הוא גורם מגן מרכזי מפני התפתחות של הפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית . (PTSD) מחקרים מצביעים על כך שאנשים בעלי רמות חוסן גבוהות מסוגלים להתמודד טוב יותר עם שינויים בלתי צפויים ועם אובדן.
הם נוטים להיעזר בסביבה, לזהות מקורות תמיכה, ולפעול באופן פרואקטיבי גם כאשר ההתמודדות קשה. הדבר בולט במיוחד בקרב אנשים המתמודדים עם משברים ממושכים, כמו מצב ביטחוני רגיש או משבר כלכלי ממושך.
חוסן נפשי וטראומה אחת ההבחנות החשובות במחקר היא ההבדל בין חשיפה לטראומה לבין פיתוח הפרעת דחק פוסט טראומטית. (PTSD) לא כל אדם שחווה אירוע טראומטי יפתח סימפטומים כרוניים.
דווקא אלו בעלי חוסן גבוה מצליחים לעבד את האירוע, להיעזר בתמיכות קיימות ולהפחית את הסיכון להתפתחות הפרעה נפשית. במקביל, ישנם מחקרים המצביעים על תופעה של “צמיחה פוסט טראומטית” – בה אנשים מדווחים על תחושת משמעות עמוקה יותר, שיפור ביחסים בין-אישיים ואף מציאת ייעוד לאחר טראומה.
כיצד ניתן לטפח חוסן נפשי?
א. חינוך רגשי – לימוד מיומנויות של ויסות רגשי, מודעות עצמית, תקשורת בין-אישית.
ב . שייכות קהילתית – עידוד קשרים חברתיים, חיזוק תחושת שייכות וביטחון .
ג. כלים קוגניטיביים – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) , שינוי פרשנויות שליליות.
ד. גוף ונפש – פעילות גופנית, שינה תקינה, תזונה נכונה, מדיטציה.
ה . התערבות מוקדמת – זיהוי אוכלוסיות בסיכון ומתן תמיכה מוקדמת.
חוסן נפשי בעזרה ראשונה נפשית עזרה ראשונה נפשית (PFA) שואפת לתת מענה ראשוני ובלתי שיפוטי לאדם במצוקה, והיא כוללת מרכיבים כמו נוכחות רגועה, הקשבה פעילה, נרמול תגובות וליווי.
חוסן נפשי משתלב כאן בשני רבדים: הן כיכולת של נותן הסיוע לשמר יציבות ונוכחות, והן כיעד עבור הנעזר – טיפוח תהליך החלמה שמבוסס על כוחות קיימים ולא רק על תיקון של “כשל”.
חוסן נפשי בעידן המודרני עם התפתחות הטכנולוגיה והעלייה בזמינות המידע, בני אדם חשופים לזרם מתמיד של חדשות, לעיתים שליליות או טראומטיות. מצב זה מגביר תחושת עומס נפשי ומצריך חוסן גבוה אף יותר.
ישנה חשיבות לטיפוח היגיינה נפשית – יצירת גבולות לצריכת מידע, הפסקות יזומות ממסכים, ותשומת לב למצב הרגשי האישי. מוסדות חינוך, ארגוני בריאות ותוכניות קהילתיות יכולים להטמיע כלים לחוסן כבר מגיל צעיר.
חוסן קולקטיבי מעבר לחוסן אישי, קיימת גם תפיסה של “חוסן קולקטיבי” – היכולת של קהילה, עיר או מדינה להתמודד יחד עם מצבי חירום. הדבר תלוי בקשרים בין-אישיים, נורמות של ערבות הדדית, נגישות לשירותים חברתיים, והובלה אמפתית מצד מקבלי החלטות.
בתקופות של משבר לאומי, כמו מגפת הקורונה או מצבי חירום ביטחוניים, ניתן היה לראות כיצד קהילות מאוחדות ומחוברות הפגינו חוסן מרשים שתרם לבריאות הנפשית של היחידים בהן.
לסיכום
חוסן נפשי אינו תכונה קסומה או נדירה, אלא יכולת אנושית הניתנת לפיתוח וטיפוח. הוא מאפשר לנו לא רק לשרוד מצבי משבר וטראומה, אלא גם לצמוח מהם. ככל שנרחיב את ההבנה על מנגנוני החוסן ונטמיע את עקרונותיו במסגרות חינוך, טיפול וסיוע ראשוני – נגביר את היכולת של יחידים וקהילות להתמודד עם אתגרי החיים. הבנת חשיבות החוסן ופעולה להעצמתו היא משימה ערכית, חינוכית וטיפולית כאחד.
ביבליוגרפיה:
- בוננו, ג’. (2004). אובדן, טראומה וחוסן אנושי. כתב העת לפסיכולוגיה אמריקאית, 59(1), 20–28.
- סאות’וויק, ס. מ., ושרני, ד. ס. (2012). חוסן נפשי – מדע ההתמודדות. הוצאת קיימברידג’.
- נינן, מ. (2009). לפתח חוסן נפשי: גישה קוגניטיבית-התנהגותית. הוצאת רוטלג’.
