קוד המנצחים: מה העצים יודעים על החיים – ואנחנו שכחנו
ט״ו בשבט כסימן לצמיחה, חוסן נפשי וריפוי פנימי
מאת: הרב דוד קראוס Ph.D
עצים – המורים השקטים של החיים
ט״ו בשבט, הוא ראש השנה לאילנות, יום הולדת למורים הכי שקטים של האנושות.
“כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה” (דברים כ׳, י״ט) – זו מציאות חינוכית: כל אדם יכול ללמוד מהעץ על נתינה, יציבות וצמיחה.
עצים הם טיפוסי סופר־על
העץ לוקח מעט, ונותן הרבה. מעט מים, מעט מינרלים, מעט מקום. ובתמורה נותן: פירות, צל, חמצן, יופי וחיים.
בפסיכולוגיה זה נקרא התנהגות פרו־חברתית, Prosocial Behavior: השפעה טובה בלי חשבון מיידי, שמולידה חוסן, סיפוק ומשמעות.
עץ לא נלחם, והוא לא נשבר
כשעץ נפגע, הוא לא נוקם ולא מתייאש. הוא סובל בשקט ומעמיק שורשים. לא כל פגיעה דורשת תגובה. יש כוח גדול יותר מתגובה יישוב הדעת, יציבות פנימית. הפסיכולוגיה קוראת לזה חוסן נפשי: היכולת לשאת כאב בלי לקרוס. המילה resilience פירושה “לקפוץ אחורה” – לצאת מראיית מנהרה של פחד ולראות שוב את התמונה הגדולה.
מי שמעמיק שורשים בזמן פגיעה, לא רק שורד. הוא גדל.
עומק השורשים, עומק החיים
ככל שהשורשים עמוקים יותר, העץ חזק וחי יותר. כך גם האדם: תורה, אמונה וקשר עם ה׳ הם שורשיו. בלי עומק רוחני יש קיום, אך אין חיות. ט״ו בשבט מזכיר: קודם להעמיק שורשים, ורק אחר כך לפרוח.
ט״ו בשבט כיום של ריפוי
ט״ו בשבט איננו רק חג של צמיחה, הוא יום של ריפוי שקט.
נפש פגועה זקוקה לביטחון, משמעות ותהליך. עצים יודעים זאת: הם לא ממהרים, לא משווים, ולא דורשים פרי לפני הזמן.
רבי נחמן קרא לזה יישוב הדעת, יציבות פנימית של עץ היושב באדמתו, לא נסחף ולא מגיב לכל רגש חולף.
ט״ו בשבט נותן לאדם רשות לומר: אני מחובר לשורשים, אני בתהליך וזה בדיוק המקום הנכון לגדול.
גם גיזום הוא רפואה
כשהעץ חולה, גוזמים ענפים כדי לאפשר חיים. כך גם בנפש: לא להציל הכול, אלא את החיוניות שממנה אפשר לצמוח מחדש.
כאן רבי נחמן לימד (ליקוטי מוהר״ן, רפ״ב) שאדם חייב לחפש בעצמו נקודה טובה אחת, גם אם כל השאר נראה שבור זהו גיזום רוחני.
אל תקטוף מוקדם מדי
ערלה מלמדת: לא קוטפים פרי לפני זמנו. כך גם האדם מי שממהר להבשיל שורף שלבים ומפסיד עומק. צמיחה אמיתית דורשת סבלנות.
לכל אחד יש פרי אחר
תפוח לא מתנצל שהוא לא אגס וזית לא מנסה להיות תמר. לכל אדם יש נקודה ייחודית הפרי שלו. העצמה אישית מתחילה כשאדם מפסיק להשוות ומתחיל לשאול: איזה פרי אני מביא לעולם?
טיפים מעשיים לט״ו בשבט
- בדיקה יומית: איזה ענף פנימי אני יכול לגזום היום כדי לאפשר התחדשות?
- חיזוק השורשים: הקדישו 5 דקות ביום לתפילה והתבוננות פנימית – “מי אני באמת?”
- סבלנות: רשמו שלושה תחומים בהם מותר לכם לא למהר. זו השקעה בשורשים.
ולבסוף להיות עץ בעולם סוער
ט״ו בשבט מזכיר לנו: החיים אינם מירוץ. לכן קחו מעט, העניקו הרבה, העמיקו שורשים – ותנו לעצמכם את הזמן לגדול, גם כשחורף סוער מסביב.
מי שחי כמו עץ, לא רק שורד. הוא מנצח.
ולמי שזקוק לעזרה בתהליך אישי או משפחתי מטיבת”א – מרכז טיפול וייעוץ במשפחה תורני ארצי עומד לצדכם, בליווי דיסקרטי ומקצועי בטלפון 2873*
חג שמח!
אודות הכותב: הרב ד״ר דוד קראוס, Ph.D בחינוך. מטפל זוגי ומשפחתי, מנחה הורים ומגשר מוסמך, המתמחה ביישוב ופתרון סכסוכים במשפחה ובמרחב הכללי. חבר באגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל.
