“בואו הנה ילדים, בואו אל הבית, חם בבית ונעים…”- השיר העממי הזה טומן בחובו את משאלתו של כל הורה. במקום ריבים וכעסים, תחרות וצעקות אנו חולמים על חמימות, קרבה, ונתינה. או בשפה העכשווית: “אקלים משפחתי מיטבי”, “אווירה משפחתית תומכת”, “יצירת לכידות משפחתית” ועוד… נשמע חלום אוטופי? ממש לא! “כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו” (דברים ל’, יד’).
ב”ה
“להודות ולהלל”
אחת מאבני היסוד ליצירת אווירה משפחתית חמה, תומכת ומזמינה
“בואו הנה ילדים, בואו אל הבית, חם בבית ונעים…”- השיר העממי הזה טומן בחובו את משאלתו של כל הורה. במקום ריבים וכעסים, תחרות וצעקות אנו חולמים על חמימות, קרבה, ונתינה. או בשפה העכשווית: “אקלים משפחתי מיטבי”, “אווירה משפחתית תומכת”, “יצירת לכידות משפחתית” ועוד…
נשמע חלום אוטופי? ממש לא!
“כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו” (דברים ל’, יד’).
השימוש בשני כלים זמינים ונגישים אלה- פיך ולבבך, יקרבו אלינו את היעד הנכסף הזה- “חם בבית ונעים”… ויפתחו לו פתח בביתנו שלנו.
הרבי מלובביץ’ מה”מ מציין שמהותו הייחודית של חג החנוכה הוא “להודות ולהלל”-
להודות ולהלל לה’ על ניסיו ונפלאותיו בימים ההם ובזמן הזה, על חסדיו הגדולים והקטנים שבכל יום ויום.
החלת ההלל וההודיה גם באינטראקציה היומיומית בתוך ביתנו עשויה לחולל גם בזמן הזה ובתוך ביתנו ניסים ונפלאות! אך חשוב שנפנים שלא האושר הוא שגורם לנו להכיר תודה, אלא הכרת התודה (באופן עקבי ומתמשך), היא היא שגורמת לנו להיות מאושרים.
אולי תאמרו: “עזבי, איננו זקוקים לזה…”, כן, האוזן הסלקטיבית שלנו מורגלת לסנן רעשי חיבה והערכה כ”כ מהר. אל תיכנעו לאוטומט הזה! עצרו! חבקו באהבה כל מילה טובה, גם אם בהתחלה זה יראה לכם מוזר. נסו לשהות ברגע הזה ואפשרו למילים הטובות לחלחל בתוככם.
במסגרת מחקר אורך שהתבצע בארה”ב, חילקו את אוכלוסיית המחקר (באופן אקראי) ל-2 קבוצות.
בקבוצת הניסוי התבקשו הנחקרים, להקדיש מידי ערב מספר דקות לכתיבת 5 דברים שהם יכולים להכיר עליהם תודה.
בקבוצת הביקורת התבקשו המשתתפים לכתוב מידי ערב 5 דברים שעשו באותו היום.
תוצאות המחקר המובהקות הדהימו אף את החוקרים! (רוברט אמונס ומייקל מקאלו)
בקבוצת הניסוי:
* נרשמה עליה משמעותית בתחושת הסיפוק, הרווחה הנפשית, האופטימיות והשייכות.
* ניכר שינוי חיובי ברמת הנדיבות, ההחלטיות והנמרצות.
* חלה ירידה ברמת התחלואה ועליה במדדים החיוביים בבדיקות הפיזיולוגיות ובאיכות השינה.
* נמדדו הצלחות ממשיות במערכות יחסים ובעבודה.
לעומת זאת בקבוצת הביקורת לא חלו שינויים משמעותיים.
לא ייאמן איזה אפקט עצום לפעולה פשוטה כל כך!
החסידות מאירה תופעה מדהימה זו ומבארת שכאשר אנו מתמקדים בטוב, אנו מפתחים סגנון חשיבה אחר ביחס לעצמינו ולסובבים אותנו, וככל שאנו מתאמנים בסגנון החשיבה הגאולתי הזה, אנו נפתחים יותר ויותר לקלוט ולהכיל את הטוב בחיינו. ובנוסף- ההתמקדות בטוב “מושכת” באופן על טבעי עוד טוב מלמעלה…
אם כן, במקום לרטון על כך שלשושנים יש קוצים, נתמלא בהודיה על כך שבקוצים יש שושנים…
קוץ הוא מטאפורה מקובלת לביקורת. ההיפוך האידיאלי של הביקורת- מחמאה. אם נשים לב, נבחין שליבה של המילה ביקורת הוא- קור ואילו ליבה של המילה מחמאה הוא- חם. שכן ביקורת יוצרת קרירות, ריחוק, התכווצות והתבצרות ואילו מחמאה יוצרת חמימות, קירבה, התפשטות ופתיחות לשינוי.
מילה טובה היא כמו כף שמרים לקילו קמח. 2 מילים טובות הן כמו 2 כפות שמרים. צריך לכסות ולהמתין, מותר להציץ מידי פעם והנה העיסה תופחת. כך כל אמירה חיובית המלווה בסבלנות ובאהבה, ממריצה את המקבל לגדול ולצמוח ולהיפתח לשינוי.
ככל שנגוון ונרחיב את השימוש ב’מילה טובה’ (על שלל ביטוייה המילוליים והמעשיים), האווירה הטובה בבית תשתפר פלאים, כל אחד מבני המשפחה יפנים את החום הזה, יאמין יותר בעצמו, יהיה בריא ומאושר יותר, יפתח מסוגלות אישית, יחווה הצלחות ויהיה מיומן לעודד את עצמו ואת הסובבים אותו בעת הצורך. מסתבר אם כן, שלהחמיץ את רגעי התודה וההלל הרבים שמזמנת לנו ההשגחה הפרטית, זה כמו לקבל מתנה יפה עטופה בסרט ולא לפתוח אותה…
אז איך פותחים את המתנה???
לפניכם תקופת אימונים נפלאה- שמונת ימי חנוכה. כל שעליכם לעשות הוא להצטייד בשמש, בסביבון ובכד של חג החנוכה!
השמש יסייע לנו בהארת הסיבות המיוחדות “להודות ולהלל”- כשאנו מקבלים מתנה, כשמפתיעים אותנו במחווה קטנה וכו’. לא נקבל זאת כמובן מאליו. נעצים את החוויה! נחגוג אותה! נודה ונהלל!( זכרו, להודות-להכיר תודה ולתת לה ביטוי מילולי או מעשי, להלל- להעניק מילה טובה, להחמיא, לשבח, לעודד, לחייך ולחבק)
הסביבון יזכיר לנו להסב את תשומת ליבנו להזדמנויות היומיומיות, הקטנות והחמקניות הקוראות לנו לתת או לבקש מילה טובה, כן זו אינה טעות… לבקש! המבוכה הראשונית תחלוף במהרה, אך השפעתה המעצימה של המילה הטובה תתקיים ותישא פרות ברוכים .
והכד? –כד המילה הטובה.
כשהמילה הטובה נכתבת, על כרטיס מעוטר או על פתק קטן ופשוט, יש לה כוח מיוחד. מקבל הפתק יכול לקרוא שוב ושוב את המילים הטובות שקיבל, להפנים אותם, להאמין בהם, להתעצם ולשמוח בכל פעם מחדש. אני ממליצה להרגיל את בני הבית לכתוב זה לזה מילים טובות. ניתן כמובן למסור את הפתק באופן אישי, אך כדאי להכין גם כלי קיבול- כד המילה הטובה, שלתוכו תכניסו את הפתקים ואחת לשבוע- בסעודת שבת או בכל זמן אחר שהמשפחה מתכנסת, תיקחו את הכד לשולחן ותקראו את הפתקים. (אפשר להעביר את הכד בסבב משפחתי וכל אחד יקריא כמה פתקים, או שבכל שבוע יהיה מקריא תורן).
הריטואל השבועי הזה, ישרה בבית אווירה חמה, מזמינה ומאפשרת וייצור שפה של חיוביות ועין טובה.
כדאי ליישם את הרעיון הזה וליצור שעת חוויה עם הילדים:
קנו כלי חרס (או חפשו בבית כלי בכל צורה ומכל חומר) וקשטו אותו כיד הדמיון הטובה עליכם.
הכינו כרטיסים מעוטרים, הניחו את הכד ואת הפתקים במיקום מרכזי בבית והכריזו על מבצע משפחתי. ניתן לחבר למבצע שם מקורי, לחרוז לו חרוזים או פשוט לכנותו- ‘מבצע המילה הטובה‘.
הסבירו לילדים (ולהוריהם…) שבמשך ימי החנוכה כל אחד מבני הבית- הורים וילדים, ישתדל למקד את תשומת ליבו לדיבורים, פעולות והתרחשויות שראויות למילה טובה. בכל פעם שיבחין בכך, יקח את אחד הפתקים או יכין פתק משלו ויכתוב מילה טובה לאחד מבני המשפחה- תודה, הוקרה, הערכה, מחמאה, עידוד, שבח, הבעת רגש חיובי וכו’. כשהכד יתמלא או לקראת סוף חג החנוכה תערכו מסיבה משפחתית ותקראו בחגיגיות את הפתקים שבכד. מובטחת לכם שעה של קורת רוח מלאה.
ועוד נקודה למחשבה וליישום- אם אין אני לי, מי לי?- העניקו מילים טובות לעצמכם על בסיס יומי! אל תהססו! אל תקמצו! מגיע לכם ! וכל המרבה הרי זה משובח…
לסיכום- המילה הטובה היא כלי אחד מני רבים, אך גם כלי זה לבדו, עשוי להעצים כל אחד מכם באופן אישי ואת המשפחה כמכלול.
בהצלחה רבה!
