שלום הדס,

עשית צעד חשוב שפנית לעזרה. ננסה לתת כמה כיווני חשיבה שיעזרו לך לעשות סדר בתוך המצב המבלבל שאת מתארת פה.

 בגיל ההתבגרות הילדים שגדלים להיות נערים עוברים שינוים רבים : פיזיולוגים , שכליים , חברתיים ורגשיים. דברים שאהבו עד כה- היום הם חסרי טעם. לעיתים הם מחלפים סגנון לבוש וחברים או תחביבים. צורת ההתבטאות שלהם קיצונית וכמו כן גם מצבי הרוח שלהם משתנים מרגע לרגע. הם נוטים לקיצוניות וקוטביות והתגובות שלהם לפעמים הם ללא פרופורציה. יש זמנים שהם רוצים להיות רק עם החברים ויש זמנים שהם מסתגרים לבד בחדר. 

אך יש שלב שהוא מעבר להתנהגויות הרגילות של גיל ההתבגרות שהוא רווי אתגרים ומשברים גם במצב התקין. יש לפעמים איתותי מצוקה ואזהרה ולא כדאי להתעלם מהם. הקושי נוצר כאשר לא ברור להורה מהי התנהגות אופיינית לגיל ההתבגרות , ומה כבר אינו קשור לרצון למובחנות אישית ונפרדות מההורים אלא קשור למצבי סיכון ומצוקה. 

האינסטינקטים הבריאים שלך כאמא גורמים לך לחשוב שיש פה משהו שמצריך בירור נוסף , לא כדאי להשתיק את הקול הזה. 

ישנן כמה נורות אדומות בתיאור שלך: 

1. הימנעות ממצבים חברתיים

2. שינויים פתאומיים של דפוסי התנהגות

3. תגובות לא מותאמות ולא אופייניות

4. איבוד עניין בתחומים שפעם אהבה

5 ירידה בלימודים

6. ירידה בתפקוד 

7. חוסר יכולת להתרכז ולהתמיד במשימות הדורשות חשיבה

ההתנהגויות הללו עלולות להצביע על בעיה יותר מורכבת , של קושי רגשי , דיכאון, פגיעה או תגובה לאירוע טראומטי.  

כדאי לבדוק את העניין יותר לעומק מול איש מקצוע מוסמך כדוגמת פסיכיאטר שיכול לעשות אבחנה מבדלת, הכוונה לכך שידע לשים את האצבע בצורה יותר ממוקדת על הגורם לתופעות שאת רואה, האם הם מגיעים ממקום רגשי או קשורים להפרעת קשב?  המענה במידה והקושי הינו רגשי יכול להיות מענה של טיפול שיחתי או מענים נוספים אך הוא שונה מאוד מהמענה כאשר מדובר בהפרעת קשב וריכוז בלבד. 

כיצד ניתן לגרום לילדה לשתף פעולה? 

בזמן רגוע ובסביבה נינוחה  קחי את הבת שלך לשיחה. הסבירי לה במילים פשוטות שאת דואגת לה, והלב שלך לא נותן לך מנוח. בלי ביקורת או שיפוטיות צייני שאת רואה שהיא כבר לא מנגנת ולא מציירת ונראית עצובה ומוטרדת ממשהו. כדאי להימנע מלהתייחס לתפקוד לימודי או כל דבר אחר שיהפוך את השיחה לשיחת נזיפה. שאלי את הילדה אם משהו קרה לאחרונה ושאת פה בשבילה לא משנה מה קרה או מה עשתה , כאמא שלה את אוהבת אותה ואת רוצה לעזור לה. הסבירי שלפעמים בחיים אנחנו נמצאים במצב של  קושי מסויים ואנחנו צריכים סיוע מבחוץ וזה בסדר גמור. 

בנוסף כדאי לכם ההורים לקבל הדרכה הורית ממוקדת גיל ההתבגרות כדי לרכוש כלים נוספים בהתמודדויות שלכם כמשפחה עם בת מתבגרת. 

המשיכי להיות קשובה לקול הפנימי שלך כאמא .

בתקווה שעל ידי נתינת מענה מדויק תצליחו לקדם את הילדה לראות אותה שמחה . 
—