תשובה: מאת היועץ נועם אליעזר רוזנפלד, מנהל בקבוצת מטיבת”א בקהילה

חשוב לדעת שהיום הילדים שומעים ורואים מה קורה [עם כל העיתונות והמסכים למיניהם], ולכן כדאי לתווך להם את המציאות בצורה הטובה ביותר, ולא שהם יסתמכו על מקורות מידע אחרים, שאולי לא מתאימים לילדים.

תלוי בגיל הילדים, ותלוי אם הילדים גרים בדרום וחווים ממש את הלחימה, או שגרים במקומות אחרים בארץ, ויותר ניזונים משמועות ולא מחוויה מציאותית בשטח.

בגדול, אפשר לומר לילדים, שלא משנה מה, אבא ואמא תמיד איתם, ותמיד שומרים עליהם, וחשוב גם לחבק אותם ולהיות לצידם ולתת להם את התחושה שהם שמורים ומוגנים, ואתם שם תמיד לצידם.

אפשר לומר לילדים, שיש אנשים שגרים רחוק, שהם לא אנשים טובים, והם רוצים לעשות דברים לא טובים, והם גם הצליחו לעשות כמה דברים לא נעימים, אך בסופו של דבר באים האנשים הטובים ותופסים אותם, ולא נותנים להם לעשות דברים לא טובים, וגם אם הם ימשיכו לנסות, ואולי גם קצת יצליחו, אך בסוף הצדיקים מנצחים אותם.

אפשר גם להזכיר להם את חנוכה ופורים וכדו’ שהאנשים הלא טובים רצו לעשות לנו דברים לא טובים, וגם הצליחו קצת, אך בסוף הצדיקים ניצחו אותם.

לגבי איך להיזהר, אפשר לומר לילדים שכמו שיש כללי זהירות ממכוניות בכביש, ומאש, ומסכין וכד’ [ולהזכיר להם בקצרה אותם], כך גם עכשיו כדי שנשמור על עצמינו יותר טוב, יש כללי זהירות. אפשר לעשות את התרגולים במעין משחק כזה, מי הולך הכי מהר לממ”ד וכו’, וכמובן בממ”ד עצמו שיהיו משחקים וספרים ומוזיקה נעימה, להפוך את השהות שם לחוויה נעימה של משחקיה.

שה’ יאמר לצרותינו די, ויתן כוחות לכולם, ובפרט לתושבי הדרום, ובפרט למשפחות הנרצחים, הפצועים, הנעדרים והשבויים, ולכוחות הביטחון, אמן ואמן