התרבות המערבית המודרנית מחבקת את האהבה הרומנטית וחושפת אותנו לאינספור פרסומות, ספרים, סרטים ,שירים ומיתוסים שעוסקים בשבחה .וכך עובר המסר העיקרי כמו באגדה של שלגיה: “והם התאהבו…וחיו באושר ועושר כל ימי חייהם”. מצב זה מעלה בנו ציפיות “להתאהבות” ותקווה “לאושר”. מה שגרם להתפתחותה של האמונה שאהבה היא תחושה נעימה ,אך משהוא שנקלעים אליו במקרה אם יש לנו מזל. התאהבות-fall in love- במשמעות של נפילה בפועל סביל, משהוא שקורה לי ואין לי חלק ואחריות על המתרחש.
אני כיועצת נישואין רואה באמונה זו גישה הרסנית שמעוררת ציפיות לא מציאותיות וגורמת לאכזבות וכישלונות בחיי הנישואין. במחקרים שנעשו גם בארץ נמצא ש 56% מהאנשים מאמינים “באהבה ממבט ראשון”, אבל רק 11% דיווחו על “התאהבות ממבט ראשון” וגם אז לא תמיד הקשר הוביל לנישואין או לאושר. הפער הזה מדגים א הפער בין הפנטזיה לבין המציאות.
אחת הסיבות לבעיה היא הבלבול שיש בין החוויה הראשונית של “התאהבות” לבין מצב ה”אהבה”. לצערנו גם אנחנו בחברה הדתית חשופים לאותם מסרים ואמונות תוצרי התרבות המודרנית, וכשמתחילה תקופת השידוכים מתעוררות ציפיות גבוהות ל”התאהבות” והתוצאה שנוצרת היא שלעיתים קרובות מדי נשמעות אמירות כמו: “הוא לא עשה לי את זה” “אני לא מרגיש כלום” “הקשר בינינו מבוסס רק על שכל” ובכך נחסמות אינספור הזדמנויות להתפתחותם של קשרים בונים ומספקים שיאפשרו בניה של בית נאמן בישראל על בסיס של אהבה איתנה.
חשוב להבין שכדי לאפשר קשר רומנטי צריכה להתקיים האפשרות להיפגש ולהכיר מקרוב, אך לא די בפגישה חד פעמית. מחקרים מראים שככל שגדלה הקרבה הגאוגרפית בין מקומות המגורים של בני זוג פוטנציאליים או שקיימים מקומות מפגש קבועים (כמו עבודה, לימודים וכיוצא בזה) גדלה ההסתברות שהקשר יסתיים בנישואין. הסיבה לכך היא ההזדמנות למפגשים חוזרים. חשיפה חוזרת פותחת את האפשרות לכך שהניצוץ הראשוני יצית את שלהבת האהבה. האם מוכרת לכם ההרגשה שפוגשים אדם שנראה לנו מוכר בגלל דמיונו לאדם קרוב לנו וכבר אנו מרגישים אליו קרבה ואפילו חיבה? זו היא השפעתה של חשיפה חוזרת שמעוררת בנו תחושה של קרבה.
לכן כל-כך חשוב לקחת אחריות ולאפשר לעצמינו להיפגש עם מועמדים פוטנציאליים במשך תקופת זמן ניכרת עם מספר רב של מפגשים אישיים, לאפשר זמן לבילוי משותף וחוויתי והעמקת ההכרות. כשמתחילים קשר חדש אין להגיע ממקום שיפוטי שמודד ובוחן אלא ממקום שמאפשר הכרות הדדית, פתיחות לחוויה של התקשרות והתחברות, כדי לתת הזדמנות לאהבה אמתית לצמוח. רק במידה והרושם הראשוני שנוצר הוא שלילי באופן ברור כדאי להפסיק את הקשר אחרי פגישה ראשונה. (וגם אז אם יש נכונות אפשר לנסות אחרי זמן מה שוב.)
חשוב להיות מודעים לכך ש”התאהבות” מעצם טבעה היא קצרת טווח. ההרגשה הפתאומית של אינטימיות עם הזר “הקרוב” ונפילת המחיצות היא חוויה מאוד סוחפת וממכרת. אך הזר הופך להיות מוכר והאינטימיות מאבדת את אופייה הפלאי. באופן טבעי, החסרונות מתגלים והנסיך מורד מכס המושלמות ועולות האכזבות הכישלונות והקצרים התקשורתיים. אלא אם כן משכילים לאפשר את התנאים להתפתחותה של האהבה האמיתית. התאהבות היא הפרח שנובל וממנו יוצא הפרי שמתפתח אם יש את התנאים המתאימים שמאפשרים לפרי לגדול ולהבשיל, הפרי הבשל הוא האהבה. ועל איך נאפשר תנאים מתאימים להתפתחות של “האהבה” במאמר הבא.
אשמח לקבל תגובות ושאלות-YACHEL59@GMAIL.COM
יחל פוזיילוב, יועצת זוגית מוסמכת ע”י האגודה הישראלית(M.A)
מקורות: הנתונים המחקריים נלקחו מהספר “התאהבות” של פרופסור א.מ.פיינס
____
מוזמנים לפנות למוקד ייעוץ נישואין של מטיבת”א, שם המומחים שלנו זמינים בשבילכם 24 שעות ביממה
