איך לפחד מהפחד: התמודדות נכונה עם חרדה, אצלינו או אצל ילדינו

פחד, חרדה אצל הילדים או חשש מטראומה? עושים סדר בהתנהגות נכונה בזמן חרום למניעת התפתחות PTSD טראומה ופוסט טראומה אצלנו ואצל ילדינו.

חרדה יכולה להופיע כשאנו נתקלים לאירועים חריגים, שאנו לא מורגלים בהתמודדות איתם. בימים האחרונים נחשפנו לאירועים קשים במיוחד בסדר גודל שאנחנו לא מכירים, הן מבחינת כמות הנפגעים, הן מבחינת עוצמת וסוג האירועים. אירועים הזכורים לכולנו רק מהסיפורים. מה שעלול לגרום להרבה מאתנו לפתח חרדה, ואף להפנים את האירוע באופן טראומטי.

כדי שנצליח לעבור את התקופה הזו בצורה מיטבית עד כמה שניתן, נגיש לפניכם מספר עקרונות וכלים פרקטיים לפעולה נכונה בזמן אקוטי, וכן לאחר קרות האירוע. כמובן, במקרים בהם נדרשת התערבות מקצועית יש לפנות אל הגורמים המתאימים.

 

חרדה? פחד? טראומה? עושים סדר

קודם כל, חשוב שנדע: לא כל סיטואציה ואירוע שווים, לא כל האירועים או התחושות הם תחת אותה הגדרה, מצב נפשי או רגשי וכו’.

יש לחלק זאת לארבע קטגוריות עיקריות:

  1. פחד: נובע מאיום ממשי כרגע.
  2. חרדה: ציפייה לאיום בעתיד.
  3. טראומה.
  4. פוסט טראומה – PTSD.

התפקיד שלנו הוא להתמודד נכון עם בשלבים הראשון והשני, כך שהשלבים השלישי והרביעי כלל לא יופיעו. אם נצליח לתת פרשנות מתאימה בזמן הפחד או החרדה, החוויה תשתנה בהתאם, והרגשות שיבואו בעקבותיה יהיו בהתאם לפרשנות. כך שנוכל פעמים רבות למנוע את הנזקים טרם התהוותם. כמו כן, ככל שהאדם שחווה את האירוע מגיע עם חוסן נפשי, הסיכוי שלו להיפגע נמוך יותר. חוסן נפשי נבנה ע”י: אמונה בקב”ה,  מערכת ערכים, סביבה תומכת, מצב נפשי ורגשי טוב ובריא. כאשר האדם עם חוסן נפשי טרם הפגיעה, ובשעת הפגיעה, זה ימעיט את הפגיעה בו. יהיה טוב ומועיל אם נדע לבנות את החוסן הפנימי בשעת שגרה ורוגע.

בזמן האירוע, או לאחריו: ככל שאנחנו נתמוך ונעזור לו לתת פרשנות נכונה לאירוע, או אפילו למסגר אותה \ לרכך אותה – החוויה תשתנה, ממילא הרגשות ישתנו. ככל שהחוויה תהיה מווסתת, ממוסגרת ופרופורציונאלית השפעותיה השליליות ימעטו או ימנעו לחלוטין. לפעמים אדם מפרש אירוע בצורה לא פרופורציונאלית, או לא נכונה. אפשר לקחת זאת מהאירועים העכשוויים: גם בערים רחוקות מאד מהדרום נשמעים הדי פיצוצים. הילד, מרגיש שזה מאיים עליו. זו הפרשנות שלו למה שהוא שומע כרגע. אך האמת שזה בדיוק הפוך. אנחנו יכולים לעזור לו לתת פרשנות אחרת לאירוע.

 

נקודה מאד חשובה לתקופה זו: צפייה בסרטונים, קריאה ושמיעה של סיפורי זוועה, עלולים לגרום לנזקים קשים ביותר, ולפתח טראומה ופוסט טראומה, פחדים מיותרים וחרדות. מלבד נזקים נפשיים אחרים.

 

עקרונות וכללים לסיוע בתחושת הפחד

נרמול תחושת הפחד:

הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא:  פחד הינו מנגנון הגנה טבעי אותו טבע הבורא יתברך באדם כדי להגן ולשמור עליו מפני דברים המסכנים אותו.

כלומר: פחד הינו תגובה נורמלית לחלוטין, תגובה שאין לנו צורך לנסות להילחם אתה או להדחיק אותה. אך עלינו כן למסגר את הפחד ולשלוט עליו, לא לאפשר לו להתפשט ולהשתלט על המחשבות והדמיון ובכך להשפיע על הרגשות שלנו.

עלינו לשאול את עצמנו, מה המסר של הפחד כרגע? מה מטרת הפחד כרגע? ולהתנהג בהתאם לנדרש מאתנו.

כאשר אנחנו מזהים שהפחד משתלט והופך לחרדה, כאן ניתן להתערב באמצעות פעולות חיצוניות כדי להרגיע את החרדה.

 

 תרגילים קלים ופרקטיים לפעולה מידית במצב של חרדה:

העברת כדור טניס מיד ליד, משמאל לימין מימין לשמאל. משפיע על האדם מבחינה נוירולוגית.

ראיה פריפריאלית:

ראיה פריפריאלית מפעילה את מערכת העצבים הפארא-סימפטטית, אשר יוצרת הרפיה ורגיעה ומשקיטה אותנו. היא גורמת לנו להאט, ומסייעת לגוף, למחשבה ולרגש לחזור לאיזון.

ברגע שאנו במצב של ראיה פריפריאלית, אנו חוסמים את האפשרות לחוש דאגה או מתח, מכיוון שבלתי אפשרי, מבחינה פיזיולוגית, לחוות את  שני המצבים הללו (דאגה והרפיה) בו זמנית.

 

הטכניקה:

  • להתבונן על הקיר ממול, התמקד בנקודה מעט מעל גובה העיניים. להתבונן בה עד שנבחין בפרטים קטנים של נקודה זו. נמשיך להתבונן בה בנינוחות.
  • בהדרגה, נרכך את המבט, נניח לשרירים סביב העיניים להיות רפויים ונינוחים, ונתחיל להרחיב את שדה הראיה סביב אותה נקודה מבלי להזיז את המבט מהנקודה עצמה. נאפשר לעצמנו להיות מודעים למה שנמצא סביב נקודה זו, מעליה ומתחתיה, כך נרחיב את המודעות במעגלים הולכים ומתרחבים, עד שנוכל לקלוט גם מה שנמצא בקצה שדה הראיה שלנו. נוכל לשים לב לכל תנועה או אובייקט הנמצא או מתחרש בחדר בו זמנית.
  • למעשה, אנחנו מגיעים למצב של ראיה כוללת של כל מה שסביבנו בו זמנית, אך לא ממוקדת כלל בפרטים. פעולה זו תגרום להרפיה בשרירים, נשימות עמוקות יותר, תחושת רוגע ושקט פנימי.
  1. נשימות: לשאוף אויר מהאף לאט לאט, להוציא את האויר דרך הפה לאט לאט.
  2. נשימות: האטת קצב הדופק. ג”כ ע”י נשימות. ככל שנמשיך בנשימות קצב הנשימות שלנו יורד, ניתן להגיע ל 4 בדקה! ככל שהנשימות איטיות יותר, אנחנו רגועים יותר.
  3. לקטוע את רצף החשיבה שלו ע”י שאלות טכניות, שאלות של מספרים. (כמה ילדים יש לך? וכדו’) מתאים גם לזמן של אירוע אקוטי. כלומר, כאשר האדם בזמן האירוע הטראומטי.
  4. לעודד את האדם לפעולה יעילה. להנחות לפעולות טכניות.

פעמים רבות, האדם נכנס למעגל של מחשבות שלא מאפשרות לו לתפקד, “מחשבות טורדניות”. מחשבות אלו כל עוד לא הפכו לכפייתיות נוכל יותר בקלות לשלוט עליהם.

הדבר הראשון שעלינו לעשות, או להנחות את מי שמשוחח אתנו: לשבור את השבלונה של החשיבה הזו!!!

דוגמה: כאשר ישנו אירוע גדול כמו שאנו חווים עכשיו, ילדים ומבוגרים עסוקים הרבה במחשבות של: אילו היה כך, מה היינו עושים? מה מה נוכל לעשות במצב כזה?  רעש הפיצוצים והדי ההפגזות גורמים לדמיון להשתולל, בעיקר בלילה כאשר עולים למיטה לישון…

אנחנו צריכים לעזור לו להפסיק את מעגל המחשבות הללו.

 

שבירת מעגל המחשבות השליליות

שבירת המעגל

  1. להנחות אותו לחשוב בהגיון : לדוגמה: האם אתה כעת אכן במצב מסוכן? האם יש משהו נוסף שאתה יכול לעשות כדי להגן על עצמך שלא עשית? ההפגזות שאתה שומע כעת הן הפגזות נגד האויב שלנו!!! וכדו’.
  2. כמו כן כאשר ניתן, להיות תמיד עסוקים, הן בלימודים, הן בשאר עיסוקים, זה יכול להיות, בישול, שטיפה, כביסות, קריאת ספרים שאוהבים, שמיעת מוסיקה, שיעורים, שיחות וכדו’. כאשר הראש פנוי, הדמיונות מתרוצצים.
  3. להוביל אותו לעזור לאדם אחר, לסייע לו בהתמודדות זו, (אפשרי גם בהתמודדות אחרת). העיקר שירגיש שהוא כרגע בעמדה של “מסייע”, כרגע יש מישהו שזקוק לעזרה ולתמיכה שלו.

כאנשים מאמינים, יש לנו כלים מאד חזקים ומוצקים כדי לעזור לאדם בזמן מצוקה. נציין חלק מהדברים המובאים בספר “חובות הלבבות” ועוד ספרים.

כאשר אדם מתבונן מבין ויודע, שכל מה שקורה אתו הכל מאת ד’. אין דבר שקורה… אין מקרה! מחשבות אלו מחזקות ומעצימות, כאשר אדם חושב כך יש לו חוסן ויכולת להתמודד עם כל דבר!!!.

  • הקב”ה שולט יחיד בכל מה שקורה בעולם, הוא יודע מה קורה איתי, הוא רואה אותי ואוהב אותי.
  • הקב”ה עושה רק מה שטוב לי באמת!!!
  • אין מישהו שאוהב אותי באמת יותר מבורא עולם!!!
  • הכח והיכולת של בורא עולם אינן מוגבלים!
  • רק הקב”ה יודע מה באמת טוב עבורי!

 

צמיחה מתוך משבר

מתוך ניסיונות וקשיים אנחנו יכולים לצמוח למקומות שלא היינו מגיעים אליהם בשגרה.

היות ובשעת מצוקה לא כל אחד מסוגל להיות קשוב ולחשוב בצורה הגיונית וקרה. לכן מומלץ להשתמש גם בטכניקות שהבאנו לעיל. וכאשר האדם במצב יותר רגוע ונינוח ניתן לשוחח אתו על היסודות הללו.

הדברים אמורים לאדם בשעת פחד או חרדה. אולם, כאשר האדם חווה כרגע אירוע טראומתי, יש צורך בכלים נוספים, וצורות נוספות להתערבות.

רצוי אם ניתן להפנות לאנשי מקצוע. במקרים אין את האפשרות, אפשר להתערב באמצעות טכניקת פרקטית היכולה לשמש כל אחד מאתנו. בע”ה בקובץ הבא נפרט על כך.

בשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל.

אפשר להפיץ בשלמותו לתועלת הציבור בתקופה זו.

תמונה של יצחק אלחדד
יצחק אלחדד

אהבת את המאמר? שתף:

Facebook
WhatsApp
Email
הדפסה
חרדה, פחד או טראומה ופוסט טראומה. עושים סדר בהתמודדות
תוכן עניינים

הרשמה לניוזלטר של מטיבתא

הצטרפו לרשימת התפוצה המקנה לך הטבות:
סדנאות דיגיטליות // טיפים ללא תשלום // מגזין מטיבתא // מאמרים אחרונים.

הפופלרים ביותר
פוסטים נוספים מאותה קטגוריה
כוחה של הסליחה 

שונמית דרעי- יועצת זוגית ומשפחה, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות. 0522314040 הכרחי לו לאדם לפתח לעצמו מנגנון סליחה, הסליחה המהותית ביותר היא ללמוד לסלוח קודם לעצמנו ומשם

מועדים ושמחה

בס”ד   התורה מצווה אותנו לשמוח ברגלים ובמועדים: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ”… (דברים כ’ו י’א) “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר… “(דברים

לא ליד הילדים

בתקופת חופשת הקיץ המשפחה כולה נמצאת זמן רב ביחד. השיגרה המשפחתית והאישית צריכה להמשיך להתנהל בזמן שרמת ההוצאות עולה ואיתה העומס שלנו, ההורים. אם נוסיף

מוקד הדרכת הורים
ה”בית” שבתוכינו

בימים אלו עם ישראל נדרש לנקוט במשנה זהירות משום שהם ימים שמועדים לפורענות. בשלושת השבתות שבין המיצרים קוראים הפטרות העוסקות בפורענויות ובשבע השבתות שאחריהן קוראים