בס”ד

ילדים משחקים ב”קורונה”: הצצה להתמודדות ילדים צעירים בישראל בעת מגפת Covid-19 

ערכה: רחלי עשור עו”ס מתנדבת במטיבת”א.

 מתוך מאמרן של פרופ’ אסתר כהן וד”ר אסתר במברגר, “בטיפולנט”.

בשנה האחרונה החלו להופיע סקירות בנושא ההשלכות הפסיכולוגיות של מגפת הקורונה  על כלל האוכלוסייה, אשר דיווחו על עלייה במצוקה פסיכולוגית וסיכון לבריאות נפשית אי-שקט, תגובות המגבירות את הסיכון לחולי פיזי, נסיגה בהתנהגויות מסתגלות ופגיעה ביחסים בינאישיים. 

בהמשך לכך, נמצא כי ההשפעה הפסיכולוגית של המגפה על ילדים ומתבגרים כללה השפעות ארוכות טווח על התפתחותם. הסיכונים שנמצאו קשורים ליכולת ההסתגלות של הילדים לסגר מתמשך, לפחדים מהדבקה, תסכול ושעמום, חוסר מידע מותאם, העדר קשר ישיר עם חברים ומורים והעדר מרחב פרטי בבית.

כמו כן, נמצאה השפעה השלילית של שינויים בשגרת החיים בעת הסגר. ילדים נחשפו לתכנים מעוררי חרדה, כמו שיחות של מבוגרים ודיווחים בתקשורת אשר עסקו בסכנות המגפה, במיוחד כאשר הבנתם של הילדים חלקית בלבד. 

עלייה נוספת במצבי לחץ נפוצים התעוררה עקב סגירת בתי הספר ופעילויות חברתיות, הורים נדרשו גם לעבוד (לעיתים מהבית) וגם לדאוג לילדים. התפקידים המרובים של ההורים במצב זה ייצרו שרשרת של אינטראקציות מאתגרות והסלמה של רגשות שליליים, עד למצבי אלימות במשפחה. 

במחקר ישראלי שהתמקד בהשפעות הסגר על משפחות עם ילדים בגילאי 2-7 נמצא שהסימפטומים הנפוצים אצל ילדים היו עצבנות, חוסר שקט, תוקפנות, חרדות פרידה והיצמדות. 

לצד ניבויים פסימיים אלו עולים גם ממצאים אחרים שהציעו תמונה אופטימית יותר: הורים חשו מרוצים יותר מהאופן בו ילדיהם ניצלו את הזמן במהלך הסגר, זיהו  יתרונות בנסיבות שנוצרו כגון: יכולת לעסוק בתחביבים יכולת להעריך יותר את מה שיש להם. כמו כן, דווחו שילדים עזרו לעצמם על ידי חיבור לאחרים ועל ידי אקטיביות ויצירתיות.

בהמשך לכך, מגפת הקורונה, הביאה לשינויים משמעותיים באופי המשחק של ילדים. שינויים אלו נראים חיוביים בעיקרם, מאופיינים בעושר ומגוון של פעילויות משחק, זמני משחק ארוכים והגדלה של מרחבי המשחק. בנוסף, נצפתה עלייה חיובית באינטראקציות משחקיות עם אחרים ומשפחה.

הילדים היו מודעים לאיום המשמעותי שהציבה הקורונה לעצמם ולקרובים אליהם. הם תרגלו במשחק את ההמלצות ההתנהגותיות הכלליות שאמורות להגן מהידבקות והשתמשו בחקירה ודמיון כדי להרגיש מוגנים מהאיום. הם המציאו אמצעים דמיוניים כדי להילחם בקורונה וכן השתמשו בהומור כדי להתמודד עם הלחץ הרגשי. המשחק עזר לילדים לפתח הבנות אנושיות וסיטואציות חברתיות שהיו חסרות להם.

המשחק אפשר לילדים לחוות מסוגלות אישית על ידי מעבר מתפקיד פאסיבי לאקטיבי,  התנסות דמיונית של העצמי עם כוחות ויכולות, בניית חוויות בכדי להגביר תובנה ומשמעות, והפיכת חוויות שליליות ליותר צפויות דרך חזרה ושליטה.

לסיכום: חרף הקשיים הרבים שאיפיינו את החיים בצל הקורונה, מחקרים מצאו הישגים חיוביים בהתפתחות וביחסי משפחה בזמן המגפה. השימוש במגוון דרכי משחק ואופיים המורחב נראה כבעל משמעות בהתמודדות של ילדים עם פחדים ודאגות ביחס לקורונה. בנוסף, השימוש במשחק סימבולי וביטויים אומנותיים עזרו לילדים לעבד שינויים לא רצויים, אובדנים וסכנות.

ההשלכות המעשיות של הממצאים הללו מלמדות אותנו כהורים על החשיבות הרבה בפעילות יצירתית, משחק חופשי והחשיבות של מעורבות תומכת, לא-חודרנית במשחקי הילדים. 

לקבלת סיוע פנו אל מטיבת”א 2837*