פחד, חרדה ופוביה ומה שבינהם

חרדה היא מצב פסיכולוגי/פיזיולוגי בו האדם חש חוסר מנוחה (קשה) ואי שקט. בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, מולם הוא חש חסר אונים ושליטה.

עפ”י פרויד, תחושה זו של חרדה, זו תחושה נורמלית בעת מצבי לחץ ואף הכרחית להישרדות. היא כונתה ע”י פרויד “חרדת סיגנל” זאת אומרת חרדת אזעקה המאפשרת לאדם להגיב במהירות באיום אמיתי וכך לשרוד.

הפחד מורכב מתחושות פסיכולוגיות ופזיולוגיות חזקות ושליליות מאוד(תחושותה לא נעימות). הנגרמות כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן, או מאיים פיזית או מנטלית ( לדוגמה, פחד למראה חיה מסוכנת).

ככל שהגירוי החיצוני הוא בלתי צפוי וגדול יותר – תחושת הפחד חזקה יותר. לפחד תפקיד מרכזי בשרידותו של האדם, והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו, ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. עם זאת’ פחד גם יכול להגביל את תפקודו של האדם, ואת מרחב העשיה והפעילות שלו.

פוביה מצב פסיכולוגי כרוני של פחד בלתי הגיוני מגירוי מסוים. חשיפה לגירוי גורמת לתגובת חרדה מידית.

עפ”י אחת התאוריות, תחושת הפחד נרכשת כתוצאה מנסיונות שליליים עם הגירוי המפחיד (לדוגמה: טביעה בים), או, שהאדם ראה או שמע,  שמישהו אחר ניזוק מהגירוי המפחיד. אפשרות נוספת לרכישת פחד על פי זרם זה, היא מצב שבו גירוי אחר מופיע עם גירוי מפחיד מלכתחילה, ואז מתבצעת העתקה של התייחסות אל הגירוי השני שנחשב למפחיד. תאוריה נוספת מסבירה את הפחד על ידי תסביכים לא פתורים, כאשר מקור הפחד מזכיר אותם בדרך סמלית.

חרדה ופחד (פוביה) והשוני וההבדל ביניהן:

לתחושות חרדה ופחד מתלווים תסמינים גופניים זהים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם – תחושת פחד עולה אל מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד כי חרדה היא רגש שלילי , שלא תמיד מובן ואף אינו נראה קשור לגירוי החיצוני המסוים. הבדל נוסף, הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן – פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה,לרוב עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות, אשר ניתן פשוט להימנע מהן(פחד מכלבים-פעולת ההימנעות תהיה :אי ליטופו ואף התרחקות ממנו), בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה ממשית שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה ושלא ניתן להימנע ממנה.

בואו נפנה רגע,  לפחדים שמעסיקים את הילדים שלנו. כמה פעמים אתם לוקחים את הכלב שלכם לטיול תמים, ואז מוצאים את עצמכם בסיטואציה לא נעימה, בה הילד של השכנים, ממרר בבכי כי עברתם לידו עם כלבכם? ראיתם הורה, שמנסה לשכנע את הילד שלו,  להיכנס לים המזמין. אך הילד מיאן להיכנס ואף הגיב בבכי הסטרי?! בקשתם מילדכם להיכנס לישון,  אך “המפלצות” שמתחת למיטה, הפחידו אותו ,כל כך,  שמצאתם את עצמכם עם פנס בחושך, עם הראש מתחת למיטה, מוכיחים לילד שלכם, כי אין מפלצות בחדר?! וכמה פעמים, ניסיתם לשכנע את הילד שלכם, להישאר כמה רגעים לבד בבית, כשאתם מקפיצים את הקטן יותר לחוג ג’ודו אך הוא סירב בתוקף תוך ליווי בכי היסטרי ?!  כמה פעמים, הייתם בטוחים, כי הפעם הוא יעבור את המבחן,שהרי  אתם בעצמכם,  ישבתם ללמוד עמו ווידיתם שהוא “שפיץ” בחומר, אבל  הוא שוב נכשל?!

הדרך , למנוע שוב ושוב,  את מפח הנפש של ילדכם,  הוא למגר את הפחדים והחרדות שלהם, ומתברר שזה בהחלט אפשרי!

הטיפול בחרדה ובפחד המוקצן קרי – הפוביה, יהיה באמצעות גישה ישירה אל התת מודע . שם ניאלץ לפגוש את הפחד או החרדה, ונקשר אליה חוויה חדשה טובה, שמרגישה ונראית ו-נשמעת חדשה לחלוטין, נעשה הקשר ישיר בתת מודע בין החוויה לעוגן , אותו עוגן “ייפגוש” אותנו   בתדירות גבוה וייקשר את התחושה הטובה בה חווינו את החוויה החדשה עם הגירוי הישן שהביא אלינו את ההרגשה הישנה-החרדה והפחד. זאת אומרת כי החלפנו את התחושה שלוותה בעבר,  עת כשפגשנו את הגירוי (חיצוני, או פנימי) בתחושה חדשה, חלופית טובה ואפקטיבית לנו.

לעיתים, נמצא כי הפחד והחרדה משמשים אותנו, יש להמצאותם “כוונה חיובית”, (שלא במודע כמובן) אשר משמשת אותנו, גם אם היא נתפסת במחבלת, היא עדיין בצורה זו או אחרת מגוננת עלינו.

בטיפול, נמצא אלטרנטיבה (יחד עם המטופל עצמו בסיעור מוחות משותף) להתנהלות הישנה, אשר עדיין תשמש ותשמר  את “הכוונה החיובית”  אך בצורה חדשה ואפקטיבית יותר.

השיחה היא עם התת מודע, כאשר המתאמן נמצא במצב, של בין עירות לשינה, מצב שבו התת מודע לוקח שליטה על “מיינד”  בודק אל מול האמונות הערכים שלנו( אמות המידה של התת  מודע), רואה כי אין התנגשות בין המוצע כתחליף, בודק ומאשש  את האלטרנטיבה המוצעת, מנסה אותה, רואה כי טוב, ובוחר לאמצה לאחר זמן “בדיקה” רלוונטי.

ברגע שאומצה ההתנהגות החדשה, ויש הקשר חיובי ואפקטיבי למצב החדש שנוצר, זו התגובה הפיזיולוגית ו-הפסיכולוגית שתיגרר אחר “מפגש עם הגירוי.

יש פירוש חדש למה שהגירוי מביא עמו, תחושות חדשות יתלוו אליו, והפעם לא תחושות של פחד, לא תחושות של חרדה אלא, תחושה טובה וחדשה .

תמונה של ריקי לייבוביץ-אוסדון
ריקי לייבוביץ-אוסדון

אהבת את המאמר? שתף:

Facebook
WhatsApp
Email
הדפסה
תוכן עניינים

הרשמה לניוזלטר של מטיבתא

הצטרפו לרשימת התפוצה המקנה לך הטבות:
סדנאות דיגיטליות // טיפים ללא תשלום // מגזין מטיבתא // מאמרים אחרונים.

הפופלרים ביותר
פוסטים נוספים מאותה קטגוריה
כוחה של הסליחה 

שונמית דרעי- יועצת זוגית ומשפחה, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות. 0522314040 הכרחי לו לאדם לפתח לעצמו מנגנון סליחה, הסליחה המהותית ביותר היא ללמוד לסלוח קודם לעצמנו ומשם

מועדים ושמחה

בס”ד   התורה מצווה אותנו לשמוח ברגלים ובמועדים: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ”… (דברים כ’ו י’א) “וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר… “(דברים

לא ליד הילדים

בתקופת חופשת הקיץ המשפחה כולה נמצאת זמן רב ביחד. השיגרה המשפחתית והאישית צריכה להמשיך להתנהל בזמן שרמת ההוצאות עולה ואיתה העומס שלנו, ההורים. אם נוסיף

מוקד הדרכת הורים
ה”בית” שבתוכינו

בימים אלו עם ישראל נדרש לנקוט במשנה זהירות משום שהם ימים שמועדים לפורענות. בשלושת השבתות שבין המיצרים קוראים הפטרות העוסקות בפורענויות ובשבע השבתות שאחריהן קוראים