אין כמעט הורה שאינו מבין את החשיבות בהצבת גבולות לילדים, אך לא מעט ההורים מנסים להשיג זאת בדרכים שגויות . במאמר זה נתייחס למספר טעויות נפוצות בקרב הורים.במאמרים הבאים נלמד עקרונות להצבת גבולות אפקטיביים.
1 הסחות דעת
מי לא מכיר את :”הנה אויררררון” תוך כדי שהכפית נתחבת לפה הפעור שנפתח בהיסח הדעת. שיטה הזו אינה מקדמת בניית משמעת אצל הילד, שואבת הרבה אנרגיה מההורה, ועם הזמן שוחקת ומתישה אותו . חסרון נוסף הוא שככל שהילד גדל, מחכים יותר ותמים פחות – הסחת הדעת פחות יעילה.
2. שוחד
“הבטחתי לו שוקולד אם יסדר את הצעצועים”. דפוס בעייתי בו ההורה משיג את ההתנהגות הנדרשת מילדו בדרך זו. יש הורים הנוטים לבלבל בין שוחד לחיזוק חיובי. כאן המקום להבהיר כי ההבדל בין שוחד לבין חיזוק חיובי הוא מהותי: כאשר אתם חשים שאתם נותנים לילד את הצ’ופר מרצונכם החופשי, כתגובה להתנהגות הילד ובהנאה אותנטית ומלאה ממנה, אחרי שההתנהגות החיובית הופיעה מעצמה וללא תנאי – אז אתם נותנים חיזוק. אולם כאשר אתם מרגישים שטובת ההנאה נסחטה מכם וכשההתנהגות הופיעה רק כתוצאה מההבטחה או מנתינת הצ’ופר מראש – אז כנראה אתם משחדים. במקרה זה הילד מתנהג באופן הרצוי רק כתוצאה מטובת ההנאה שניתנת לו. כשזו לא תינתן – סביר להניח שגם ההתנהגות הרצויה תפסק. חיזוק הוא מרכיב לגיטימי ורצוי בחינוך ובהצבת גבולות. שוחד – לא!
3. צעקות
הרמת קול וצעקות הן עדיין דרך חינוך חוקית ונורמטיבית אך זו אינה דרך רצויה להצבת גבולות. בצעקות ובהרמת קול יש מידה של אגרסיה כלפי הילד, היא נובעת, על פי רוב, גם ממידה מסוימת של איבוד שליטה עצמית של ההורה. בסופו של דבר היא גם מתגלה כלא יעילה: כאשר הצעקות הן בתדירות גבוהה, השפעתן על הילד הולכת ופוחתת.
כל הורה מוצא את עצמו מרים קול. לפעמים זה אף הכרחי, כגון בשעת סכנה, כשעל ההורה לעצור באחת את הילד ממעשיו. כמו כן ברור שמותר להורים לכעוס, אך העברת העמדה אמורה להיעשות באסרטיביות, לא באגרסיביות.
4. הפחדות
רובנו מכירים את תמונת האב המנסה למנוע מהזאטוט שלו להתרוצץ ברחבי הקניון, וכשעל פניו הבעה מאיימת הוא שולף את המשפט האלמותי “הנה, הנה, תיכף השומר יבוא לכעוס עליך!”.
האיומים וההפחדות עלולים לגבות מחירים. ההורה הפועל כך בעצם מודה שהוא חסר אונים מול הילד שמסרב לעשות את מה שדרש ממנו ושיש מישהו אחר (השוטר, השומר, השכן, הרופא ועוד) שיכול להצליח, יותר מן ההורה עצמו, לגרום לילד להתנהג כראוי. האיומים הם חסרי אחיזה במציאות ועם הזמן הם מכרסמים באמינותו של ההורה. מחיר נוסף שמתווסף לשימוש בהפחדות הוא שילד שחי באקלים של איומים עלול לגדול עם פחדים, להפוך לאדם הסובל מחרדה.
אין זה סוד שילדים בודקים גבולות, לכן ברור שכמענה לצורך התפתחותי זה של הילדים, רצוי והכרחי שהורים יעניקו גבולות.
לקבלת סיוע פנו למוקד מטיבת”א באתר או התקשרו 2837*
• מבוסס על מאמרה של תייר, ד. “הורות מובילה – בניית סמכות הורית בגיל הרך “.
