המצב הבטחוני המורכב וכיצד הוא משפיע על ילדינו
טרור הסכינים שאנחנו נתקלים בו בעת האחרונה, הוא נדבך נוסף במאבק שלנו על ארצנו הקדושה. עם ישראל עומד נחוש גם במאבק זה, כמו במאבקים הקודמים לו ומתמודד עם הדברים באומץ. אנחנו מורגלים בכך, משום שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, אבל הקב”ה מצילנו מידם ובוודאי יציל אותנו גם הפעם.
לכן, השיח הכללי שלנו אינו שיח של פחד ומצוקה, אלא של גבורה ואמונה, אבל, יחד עם זאת, לא ניתן ולא נכון להתעלם מהאתגר בו אנו עומדים, שגורם לכולנו, מבוגרים, בני נוער וילדים, להתמודד עם סכנות וחששות.
דווקא ההבנה שהתמודדות קיימת, מאפשרת את העמידה הנכונה מולה, על מנת למנוע נזקים מיותרים לנפש הילדים. כהורים, נדרשת מאיתנו עירנות, על מנת שנוכל לזהות סימני מצוקה ומשבר אצל הילדים ולסייע להם.
**
בכל בעיה ושאלה אתם מוזמנים לפנות אל מוקד הדרכת הורים של מטיבת”א לעצה וסיוע חינם.
**
במאמר זה אסקור מספר דגשים חשובים לתשומת לב ולשיחה עם הילדים בנוגע למצב הביטחוני.
דגשים לסיוע לילדים להתמודד עם המצב
ראשית יש להבין שמשבר נוצר כאשר הילד נדרש להתמודד עם מצב שהוא חש שאין לו את הכוחות הדרושים לשם ההתמודדות איתו. לכן, ככל שנעצים אצל הילד את תחושת המסוגלות שלו, ואת הידיעה שישנן דרכים להתמודד, כך נחזק את יכולת ההתמודדות שלו עם המצב ונמנע התפתחות של חרדות.
שדר של אמון – חשוב מאוד לשדר אמון ביכולתו של הילד להתמודד עם המצב. שדר חרדתי של ההורים, שחוששים מפני ההתמודדות הזאת, עלול לגרום לילד לחשוב שהוא אכן אינו יכול להתמודד עם המצב. ניתן להעביר מסר מרגיע שמבהיר שאכן ההתמודדות אינה קלה, אבל אנחנו בטוחים ביכולתנו להתמודד. אפשר לשאול את הילד על התמודדויות דומות בעבר, ולאפשר לו לספר כיצד הוא התמודד.
תגובת ההורים – לתגובת ההורים יש משקל רב בעוצמת המשבר שחש הילד. הורים שמגיבים בביטחון וביציבות אל מול המצב, גורמים לילד לחוש שהדברים ניתנים להתמודדות. לעומת זאת, הורים שנכנסים לחרדות ומבטאים תחושות ייאוש וחוסר אונים, משדרים גם לילד שהמצב אינו ניתן להתמודדות.
אין כוונתי לומר שההורים צריכים להציג כלפי חוץ שלווה מוחלטת. בהחלט יש מקום שההורה ישתף את הילד בפחדיו שלו, אבל הדבר צריך להיעשות מתוך רגיעה ותחושה של שליטה במצב. דווקא הורה שמשתף בפחדיו, ובכל זאת משדר שלווה, מבהיר שעם כל הקושי, ישנה אפשרות להתמודד.
חרדה – אם הילד מביע חרדה, חשוב לומר לו שהדבר נורמאלי והגיוני לנוכח המצב, וגם אנשים אמיצים מאוד חשים לעתים פחד.
כמובן, חשוב לדבר עם הילד על האמונה בבורא עולם שמשגיח עלינו ומגן עלינו, על מנת לחזק את תחושת הביטחון שלו. ניתן להתפלל איתו, הן מצד האמת והן על מנת שיחוש שיש בידו לעשות משהו לנוכח המצב.
שיגרה – אחד הדברים שמסייעים להתמודד עם המצב הוא השמירה על שיגרת החיים (הליכה לבית הספר, חוגים, עבודות הבית וכו’). לכן, לא כדאי לאפשר לילד לוותר על שיגרת החיים, גם אם החרדה מאתגרת אותו. חשוב לעשות זאת ללא לחץ, אבל לשדר ציפיה רגועה שהילד ימשיך לקיים שיגרה נורמאלית.
חשיפה לחדשות – ילדים מגיבים במתח ובחרדה לא רק לאירועים אותם הם חווים בעצמם, אלא גם לאירועים אליהם הם נחשפים בעקיפין דרך התקשורת וכדו’. לכן, חשוב למנן את החשיפה לחדשות, ולהציע לילד להתעדכן רק מידי פעם. נטייתם של ערוצי התקשורת השונים להקרין שוב ושוב את תמונות הפיגוע, יוצרות תחושה של מתקפה בלתי פוסקת, בעוד שלמעשה הדבר אינו כך.
תגובות אפשריות למצבי לחץ וחרדה – ישנם מספר תגובות אופייניות לילדים במצבי לחץ וחרדה. תגובות אלה, אם הם נמשכות זמן קצר, אינן מדאיגות אלא מהוות תגובה נורמאלית למצב שאינו נורמאלי. התגובות יכולות להיות: היצמדות מוגזמת להורים, שינויים בהרגלי האכילה, תלונות על כאבים שונים, תוקפנות, הסתגרות. לעתים ישנה גם נסיגה התפתחותית, כגון חזרה למציצת אצבע או להרטבת לילה.
חשוב להרגיע את הילד ולהסביר לו שמדובר בתגובה נורמאלית לנוכח תחושת הפחד. במידה והדברים אינם חולפים כעבור חודש, או מופיעים בצורה קיצונית, יש לפנות להתייעצות מקצועית.
פעילות – פעילות ספורטיבית או פעילות תנועה, מסייעת מאוד בהפחתה של מתח וחרדה. לכן, כדאי לשחק עם הילדים משחקי ספורט ותנועה.
אחריות – מומלץ מאוד לתת לילדים תפקידים ביחס למצב. לדוגמא: אפשר לתת לאחד הילדים להיות אחראי על חלוקת פרקי תהילים, על מנת שכל אחד מהמשפחה יגיד פרק ביום, וכך יסיימו תוך זמן מסויים את הספר. תפקידים כאלה מפנים את האנרגיות של הילד למקומות חיוביים ונותנים תחושה של התמודדות יעילה עם המצב.
לסיכום: למרות הקושי והאתגר שהמצב הנוכחי מזמן לנו, יש לנו את הכוחות להתמודד עם הדברים, ולסייע גם לילדינו בהתמודדותם. יישום ההמלצות שתיארתי יקל עליכם לסייע לילדכם.
