לגדל ולגדול – חינוך על ידי פיתוח מוטיבציה פנימית לערכים

יחסי הורים וילדים נגררים לא פעם לסגנון של חייל ומפקד. ההורים – שמחפשים דרך לגרום לילדיהם למלא אחר הוראתם – מוצאים את עצמם ‘יורים’ פקודות ומפריחים איומים התנהלות שפוגעת משמעותית באווירת הבית. קיימת דרך אחרת שיכולה להניע את הילד ללכת בעקבות ההכוונה ההורית מתוך מוטיבציה פנימית שלו. מוטיבציה פנימית היא הרצון של הילד לבצע מטלה, או לחיות על פי דרך חיים מסוימת, לא משום שהוא מקווה לשכר או חושש מפני עונש אלא משום שהוא מזדהה עם הערך מעומק עצמיותו. אנחנו מצווים – ‘חנוך לנער על פי דרכו’, משום שאז ‘גם כי יזקין לא יסור ממנה’. במילים אחרות, אנחנו מצווים לפתח מוטיבציה פנימית בנפש הילד, על מנת שגם כאשר הוא לא יהיה כפוף למרותנו הערכים אותם ספג בבית ימשיכו להוביל אותו באופן עקבי. מיותר לציין שבמידה ונבסס את כל החינוך על ענישה/ על תגמול חיובי אנחנו עשויים לגלות שהערכים אליהם חינכנו לא הופנמו אצל הילד. לכן חשוב מאוד לבסס את ההורות על מרכיבים שמעוררים מוטיבציה פנימית בנפשו של הילד. אולי זהו חלק מהסיבה שהתורה מצווה עלינו ללמד את בנינו תורה, ולא רק להרגילם במצוות משום שלימוד התורה מספק את המשמעות למעשים וכך אולי הילד יפנים את העשייה ויראה בה ערך גם כאשר הוא יגדל. ריין ודסי, מציינים שלושה צרכי יסוד המעודדים היווצרות מוטיבציה פנימית:

שלושה צרכי יסוד המעודדים מוטיבציה פנימית בחינוך לערכים: 

הצורך בתחושת מסוגלות עצמית:

על מנת שהילד יפתח רצון משלו לעשות מעשה מסוים, הוא צריך לחוש שהוא מסוגל לעשותו. רצוי לשקף לילד את ההצלחות על מנת לחזק את הדימוי העצמי שלו, ומתוך כך הסיכוי שהוא יגייס את הרצון להתמודד יגדל.

הצורך בתחושת שייכות:

כאשר הילד חש שהוא שייך למשפחה/ לקהילה, גובר רצונו לממש גם את הערכים אותם היא מייצגת. לדוגמא, כאשר יראת השמים של הילד מתחילה להתערער. ישנם הורים ומורים לא מעטים שנותנים לו את התחושה שהוא אינו רצוי במשפחה או במוסד החינוכי, ובכך מערערים את תחושת השייכות. יחד איתה את יפחת הסיכוי להתעוררותה של מוטיבציה פנימית לשוב אל דרך התורה והמצוות.

הצורך באוטונומיה:

ככל שהילד יחוש שהוא מבצע את הפעולות מתוך בחירה שלו, יגבר הסיכוי שהוא יראה בערכים הללו, ערכיו הוא. לכן, מומלץ לאפשר עד כמה שניתן את הבחירה לילד. לדוגמא: אב שלומד עם בנו, יכול להציע לו לבחור את הנושא שילמדו ביחד.

לסיכום:

הצורך לפתח מוטיבציה פנימית הולך וגדל ככל שמתגברים אתגרי הדור. אנחנו צריכים לגדל ילדים גיבורים, שמסוגלים לכבוש את ייצרם מתוך עוצמה פנימית. עוצמה כזו יכולה להתפתח רק אצל ילדים שפתחו מוטיבציה פנימית איתנה, שכאמור – ‘גם כי יזקין, לא יסור ממנה’.