מה יעשה הבן ולא יחטא
קריאת כיון חינוכית להורים ומחנכים בנושא השפעת המדיה על בני הנוער ודרכי התמודדות יעילות
הכותב:
אוריאל בלמס m.a
יועץ חינוכי ומנחה הורים וקבוצות
מרצה מומחה לגיל ההתבגרות
====================
חלק א’
פתח דבר:
הדור בו אנו חיים. מלא וגדוש בשפע רב בכל תחומי החיים. החל מתעשיית המזון וההנדסה הגנטית, פתרונות טכנולוגיים אזרחים וצבאיים מתקדמים וכלה בפיתוחים מרשימים בתחומי האלקטרוניקה וה”ננו” טכנולוגיה, הבריאות והרפואה. העולם מתקדם ואיתו גם התמודדויות ואתגרים רבים ומגוונים המספקים עבודה לעוד מליוני בני אדם.
בעקבות ההתפתחות העולמית, חלק נכבד מאותם אתגרים משפיע באופן ישיר ומהותי על התקשורת האנושית הבין – אישית. על חיי המשפחה, החברה והחינוך. ומציב בפני הורים ומחנכים אתגר ממעלה ראשונה וצורך ב”חישוב מסלול מחדש” ברענון וסנכרון מערכות ההגנה החינוכיות, חיזוק ושכלול חומת האש ואבטחת המידע הערכיות, המוסריות והתא המשפחתי, מול גלי הצונאמי הטכנולוגי השוצף וקוצף. ושועט ברעבתנות וחמדנות נטולת רסן לכבוש עוד שטחים ויעדים ובדרכו מפיל חללים חללים.
לסוגיה זו, נדרשים זה כמה שנים, אנשי חינוך והוראה, בשאלות ייעוץ ובקשות עזרה, במתן עיצה ותושיה להציל עני מחזק ממנו ועני אביון מגוזלו.
וכשנתנה רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע.
הביקוש לעזרה גובר מיום ליום לעומת היצע התמיכה הקיים.
כמות האירועים בהם נדרשה התערבות חינוכית ומקצועית, הובילה למודעות ציבורית ודרישה למתן פתרונות.
ריבוי הדעות והעדר משנה סדורה ופרקטית בנושא, יצרה תחושת בלבול וחוסר ידיעה בקרב הורים ומחנכים רבים. מהי אם כן הדרך היעילה לטיפול ומניעה.
מידת השפעת האינטרנט וכלי המדיה על האנושות ברורה וידועה. מפעם לפעם מתפרסמים מחקרים וכתבי עת עדכניים ואיכותיים, מתוכם ניתן ללמוד על ההשפעה האוניברסלית ותמורותיה של הנגשת האינטרנט והרשתות החברתיות לכל דורש בערכים החברתיים – סוציאליים- פוליטיים. פריחת תעשיית הסלולר והגאדג’ט והמרוץ אל קידמת הטכנולוגיה, תורמים אף הם לכינון סדר עולמי חדש המתחולל אל מול עינינו בעשורים האחרונים, ומשתלט על האנושות לטוב ולמוטב.
ילידי שנות השבעים והשמונים עוד זוכרים את תקופת האסימונים וטלפון החוגה את הטלפונים הציבוריים וספרי הטלפון הכרוכים לצידם.
את המצאת כרטיס הטלכארד והניידים הראשונים האנלוגיים ארוכי האנטנות, ללא כרטיסי sim וללא פונקציית רטט.
הם נולדו ל”ימים ההם” כאשר כל השקת מכשיר חשמלי או צעצוע אלקטרוני היתה סיבה מספקת להתרגשות וחגיגה. עיניהם ראו ולא זר, כיצד העולם פושט צורה מיושנת ומסורבלת ולובש צורה טכנולוגית מבטיחה ומתפתחת.
ילדי שנות התשעים והבאים אחריהם, נולדו למציאות שונה כאשר העידן הטכנולוגי הפך למציאות קיימת המשתכללת ומשתדרגת חדשים לבקרים ומתפשטת בצורה רוחבית על כל תחומי החיים ואיכותם.
את הנתון הזה כדאי לזכור. בכל מפגש עם מתבגר בנושא כדאי לחדד לעצמנו מהי המציאות הסביבתית אליה נולד ובתוכה גדל ומה היא תפיסת עולמו כלפיה.
פעמים רבות נגלה פערים גדולים בההתייחסות של המבוגרים אל הקידמה לעומת זו של המתבגר.
מצייר בדימיוני את התקופה הטרום מודרנית בה המציאו פריטים ששינו את פני הגלובוס כגון “שח-רחוק”- הטלפון ונורת הליבון.
האם עלו בפני אנשי הדור ההוא דילמות חינוכיות וחששות מפני הקידמה המתפשטת והשפעתן של המצאות אלו על המרקם המסורתי והמשפחתי הקהילתי והתרבותי, ואם כן, סקרנותי גוברת על הלך הרוח הציבורי דאז. ומה היתה דעתם של אנשי החינוך והרוח שומרי החומות עת התקבצו בשטייטעל המקומי לדיון ציבורי בענייני השעה.
אמנם כבר נאמר, “דור דור ודורשיו” לכל דור יש את אתגריו ונסיונותיו, בכל זאת דעתי עומדת על כך שאין חכם כבעל הניסיון וראוי להחכים מבעלי הניסיון ובפרט בעניינים מהותיים שכאלו.
מאידך, אם אמשיך כך בהרהוריי אוותר עוד זמן רב ללא מענה.
אם כן, הבה ונתקדם אל עומקי ונבכי סוגייתנו הבוערת.
ההבדל בין טלוויזיה לסלולר
בניגוד למכשירי הסלולר. על הטלוויזיה עודנו קיים קונצנזוס רחב בקרב ציבור היראים לדבר ה’ כי שקץ היא לכם. מאוסה ופסולה והשומר נפשו ונפש עולליו ירחק ממנה.
היא ושלל ערוציה נתפסים ובצדק ככלי משחית שמלאכתו לאיסור ולהעברת תכנים הרסניים רוויי לשון הרע ומתירנות מופקרת.
לא תמצאו אותה בבתי אב החפצים לשמור על טהרת החינוך ושלימות הבית.
עידן המחשבים הנייחים פרץ פירצה בחומת השמרנות.
המחשב משמש ככלי משולב לעבודה ופנאי. התקדמות הטכנולוגיה הביאה בכנפיה קיצורי דרך רבים וחיי עבודה נוחים וקלים וזמינים יותר. במרוצת השנים הפכו המחשבים למוצרי צריכה בסיסיים בכל מפעל ובית עסק. מקומם של הקלסרים העבים, התפנה לטובת כרטיסי זיכרון עוצמתיים, ההזדקקות והתלות בהם היתה למובנת מאליה. המחשב חדר אט אט גם אל בתי אב רבים ככלי עבודה ולאחר מכן לצורכי פנאי.
עידן המחשבים הניח תשתית גלוייה וסמוייה למכשירים הסלולריים שיגיחו אחריו.
מכשירי הטלפון הנייד הושקו ושווקו בתחילה כטלפון בלבד. עם הזמן התפתחה סביבם תעשייה אדירה ומתוחכמת. המכשירים התמימים שינוי את פניהם בקצב מסחרר והשתנו מיעודם כמכשירים להוצאת וקבלת שיחות בלבד לכאלו בעלי טכנולוגיה אינטרנטית משוכללת.
בעידן הסלולר כבר נוצרה מהפכה של ממש, העולם כולו הפך לצרכן מושבע של המכשירים הניידים ובכל כיס אנושי מונח לכל הפחות מכשיר אחד שכזה המחבר את האדם לעולם סביבו
ההזדקקות למכשיר כגורם עיקרי המקשר בין הבריות השתלטה על חיי בני האדם באופן אגרסיבי וחסר פשרות.
מאז שהחלה לחלחל בתודעה הציבורית הבנה ברורה כי למציאות הסלולר יש השפעה אקוטית על איכות החיים האנושית. התעוררו פולמוסים רבים בעד ונגד.
מפגעים סביבתיים וחברתיים ואתגרים חינוכים וחברתיים לצד איומים ביטחוניים, בריאותיים וכלכליים הביאו צורך המוני דחוף לבחינה מחודשת מה יעשה בגולם שקם על יוצרו והאם ניתן לפעול לנוכח עוצמתו המתגברת.
במרוצת השנים הוקמו וועדות בדיקה ומנגנוני פיקוח ובקרה. את אלו הנוגעים בנו אנו מכירים בדמות וועדות רבנים ומערכות השגחה וסינון.
הציבור התורני לא שוקט על שמריו. רבים וטובים המוצבים בעמדות השפעה תורנית וציבורית נדרשים לתת מענה בסוגיות רבות ומגוונות, פועל יוצא מהמציאות הקיימת.
מעבר לסקירה הכללית המובאת במאמר זה.
אביא בפני הקוראים כלים מעשיים ומנוסים לצמצום השפעת הסלולר ההרסנית על הילדים והמתבגרים ודרכי התמודדות עם אלו שכבר הציצו ונפגעו.
כל הנכתב במאמר הינו בגדר המלצה בלבד ואינו מהווה תחליף לדעת תורה חלילה.
====================
1. ערך הדוגמא אישית מצד המבוגר ותרומתה לחוסנו הנפשי ושיקול הדעת של המתבגר
דוגמא אישית מגדלת הינה כלל בסיסי בחינוך.
הורים הם המבוגרים האחראים על שלומם הנפשי והפיזי של ילדיהם ומופקדים על בטחונם וצמיחתם המיטבית.
מעבר לכך, הם העוגן ומקור ההשראה האולטימטיבי והראשוני לקניית ערכים ודרך ארץ ומהם ישתו העדרים.
חינוך ילדים מתחיל בראש ובראשונה בהורים והמחנכים עצמם ומהיום הראשון שזכו להביא אל ביתם חיים חדשים.
טעות גדולה להתפס בשאננות עד אשר יגמל הנער, כבר אמרה התורה “לפתח חטאת רובץ”.
ידועים דברי חז”ל במסכת שבת ק”ל “כל מצווה שמסרו ישראל עצמן עליה למיתה כגון עבודה זרה ומילה, עדיין היא מוחזקת בידם”
ניתן ללמוד מכך מסר חינוכי טהור. ערך חינוכי שמוסרים נפש עליו בהקפדה ועקביות מסייע להיות מוחזקים בו.
לשקר אין רגליים. לילדים ומתבגרים יש סנסורים חדים לזהות מהו זיוף ומהי אמת.
תירוצים מתירוצים שונים מדוע הפה והלב אינם שווים, לא תופסים אצלם. ההיפך הוא הנכון, בדרך כלל הם יבוזו בתוכם פנימה לפלגא דיבורא. אך ככל שתהיה השפעת ההורים חזקה עליהם, עלולים הם להאמין בזיוף ולקבל אותו כאמת.
התנא במסכת אבות אומר “חכמים הזהרו בדבריכם”.
אין מי שחפץ כי בניו ישתו ממקום המים הרעים חלילה, אם כן החכם יניח עיניו בראשו ואת ליבו בימינו לבל ימוט.
2. פיתוח והקניית תקשורת משפחתית בריאה ומאפשרת
משפט עממי מוכר אומר “היכן שיש מים יש חיים”.
מים מסמלים את מעגל החיים, זרימה ותנועתיות.
המוות מתאפיין בקיפאון וחוסר תנועה.
בית שיש בו מקום לשיח פתוח והבעת רגשות. הורים הדואגים לפתח בילדיהם תקשורת מילולית מונכחת וגלויה, מונעים מעצם ומבני ביתם שימוש פסול בסודות והסתרה. חוסכים צער ועוגמת נפש עתידית ותקשורת סמוייה – שלילית בפרט מול סוגיות חינוכיות מהותיות.
החינוך לשיח הורים וילדים זורם ופתוח מתחיל מקטנות ואינו מתהווה בפתע פתאום, בוודאי לא בגיל ההתבגרות.
שמע בני מוסר אביך-כדי לייצר הקשבה מצד הבן יש צורך לייצר הבנה והקשבה מצד האב.
כככל שתהיה התייחסות ל”אני הקטן” של הילד והמתבגר כך תגדל מידת ההשפעה על ה”אני הגדול” שלהם.
ואל תטוש תורת אמך- כדי להגיע למצב שהילד והמתבגר יקבלו את מוסר האם והצבת הגבולות, יש סדר פעולות מקדים הכולל ערוץ תקשורת בריא של הבנה והכלה.
====================
חלק ב’
פרק המשך – כלים חינוכיים ומעשיים להורים ומחנכים עם ילדים ומתבגרים במניעת השפעה שלילית של מדיה וסלולר ודרכי התמודדות יעילות עם אלו שהציצו ונפגעו.
3. הגדרת כללים חינוכיים והצבת גבולות
“ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל”
טבע האדם-עיר פרא יוולד.
תנועות נפשו של אדם נעות מאז היוולדו לחופש והפקר.
מערכת החוקים והגבולות נועדה לרסן תכונה זו וללמד את האדם להבחין בין טוב לרע. תהליך פיתוח והטמעת המוסריות בתוככי הנפש מתחיל מגיל הילדות ועד לשלהי ההתבגרות.
רבות נכתב בכתבי חז”ל ולהבדיל על פי תורת הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית וזו הקוגנטיבית. על שלבי ההתפתחות המוסרית בנבכי נפש האדם.
אתמצת את עיקרי הדברים:
התפיסה הראשונית בהתפתחות המוסרית של האדם מבוססת על שכר ועונש ופחד מסמכות חיצונית. משם היא מתפתחת ומתרחבת מהמיקוד החיצוני ליותר קונבנציונאלית, הבנת קודים חברתיים ודפוסי התקשרות, בריתות והסכמים ועד לשלבים של התגבשות המיקוד הפנימי. החשיבה המוסרית והערכיות מתגבשים ולובשים צורה עצמאית ואוטונומית המשתלבת עם זו החברתית.
למבוגרים המחנכים יש תפקיד משפיע ומכריע על התפתחות המוסר בקרב הצעירים.
קיומה של מערכת הגבולות, החוק והסדר נחוצה מאוד לחייו התקינים של האדם. מעבר להיותה מווסתת ומבדילה בין טוב לרע. היא מלמדת ומחנכת להסתפקות ולדחיית סיפוקים ורצונות. היא מקנה לאדם שיקול דעת בריא ואבחנה בין רצוי למצוי, סדרי עדיפויות בדילמות החיים וקבלת החלטות בקונפליקטים ערכיים ומוסריים.
על מנת שהשפעת המבוגר תהיה אפקטיבית ומתקבלת (רצוי מתוך הבנה, אבל גם בלעדיה). יש צורך בהכנה מוקדמת ובתכנון פרו-אקטיבי.
גם מפגש מהותי אקראי עם מתבגר, דורש הכנה. לפני כל הצבת גבול או דרישה, יש לבחון את רמת הבגרות הנפשית שלו ואת המסוגלות שלו לעמוד בזה.
התעלמות מחולשות וכוחות החוזק של המתבגר עלולה להתפרש מצידו כחוסר אכפתיות והתנשאות. פעמים תהווה כהזמנה לעימות או להסתגרות והמנעות. תוצאות העימות מיותרות ונועדות לכישלון.
“חנוך לנער על פי דרכו” חניכת הנער צריכה להיות בהתאם לכוחותיו. בדרך זו ניתן להטמיע בו הבנה וכוח להיות מסוגל ולתרגל איתו את האסור והמותר.
רק אז אפשר להגיע לתוצאה המתבקשת, “גם כי יזקין לא יסור ממנה”
עם חינוך כזה מותאם המכוון להצמיח ולגדל. יוכל הנער לצלוח דילמות וסוגיות הדורשות מאמץ וויתורים.
כך יצליח להתמודד טוב יותר מול ניסיונות ופיתויים בעמידה איתנה.
האמון שרכש מול המבוגרים כגורמים אכפתיים ואחראיים החפצים בטובתו ובשלומו יסייעו לו כעת כשהוא עצמאי יותר לשמור על חוקים וכללים ולבצע דרישות בין אם יש בהם טעם ובין אם הם סתומות וחתומות.
4. תיאום עמדות וציפיות בין המבוגר המשמעותי לילד ולמתבגר
סיפורו של בן סורר ומורה מאיר על נושא מערכות יחסים בתוך המשפחה, על הורות וההשפעה שלה על הילדים. מיד עם תחילת הפרשה רש”י מתייחס לסמיכות הפרשיות של אשת יפת תואר ובן סורר ומורה: “לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקב”ה מתירה ישאנה באיסור.אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו כי תהיין לאיש וגו’ וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה…”. על פי גישה זו ניתן לראות כיצד מוסריות האב משפיעה על מערכת היחסים בין ההורים ובסופו של דבר מולידה מציאות של בן מתמרד בסמכות ואולי אף במוסריות ההורית. הבן הסורר והמורה במרידתו, קורא כביכול תיגר על הוריו שלא היוו עבורו דוגמא טובה לשליטה עצמית על יצרים ואגו. עיון בפסוקים אף מעיד על שיתוף הפעולה הלקוי שבין ההורים בגידול הילד: בתחילה כתוב “כי יהיה לאיש בן סורר ומורה”, מה שמעלה את השאלה והיכן האם? בהמשך כתוב “אינו שומע בקול אביו ובקול אימו”- מה שמרמז על שתי קולות, כשכל הורה מדבר בקולו ללא כל עקביות ותיאום עם בן הזוג. במצב שכזה קל יותר לילד להתעלם מהקולות כולם.
ילדים אלופים בשימוש מניפולטיבי של “הפרד ומשול”.
אמא, אפשר לרדת לגינה?
סיימת שיעורים?
כן.
טוב! תרד לחצי שעה.
כמה דקות לאחר מכן, נכנס אבא למטבח ושואל את אמא. איפה הבן שלנו?.
הוא ביקש לרדת למטה אחרי שסיים שיעורים, הרשיתי לו לחצי שעה.
אבא רוטן..אני אמרתי לו שלא ירד עד שיסדר את החדר, אז הוא ביקש ממך.
הסיטואציה הזו מוכרת לכולנו מכל מיני אופנים וצורות.
הצעירים נוטים לקטלג את המובגרים “הלנו אם לצרינו”
איתי או נגדי…
תיאום עמדות וציפיות בין המבוגרים עצמם ובינם לבין הילדים, מונעת את הפירצות והסדקים בקו הגבול וחוסכת כניסה ל- “פינות” ו”כיפופי ידיים” מיותרים.
על מנת למנוע נסיון קשה והשפעה חברתית שלילית על הבן או הבת לרכוש סמארטפון או כל דרישה מסוג זה. (לא מושגח ושלא לצורך ממשי ומהותי)
יש ערך לתיאום הציפיות המוקדם בין ההורים לילדים.
5. כבוד תלמידי חכמים
הורים ומחנכים המקפידים להזהר בכבוד תלמידי חכמים באשר הם.
נמנעים מלתפוס עמדת “שפוט השופטים” – דור השופט את שופטיו, ומכבדים “דעת תורה” גם אם הם לא פוסקים כמותה.
מנחילים דרך ארץ וכבוד לסמכות.
מפתחים חשיבה בריאה ומסוגלות בהפעלת שיקול בקבלת החלטות. מרחיבים את כוח ההתבוננות להעמיק בסוגיות טעונות ומורכבות וכאלו השנויות במחלוקת.
תופעות כמו מרד, זלזול והתנהגות פוסלת. מקורן במסרים כפולים וסותרים שהילדים סופגים במהלך החיים בבית ובשהות במקום הלימודים.
סיטואציות כאלו מוכרות יותר במערכות בחירות, בפולמוסים ציבוריים ובסוגיות ציבוריות מובהקות. אמירות מלגלגות ותנועות שוללות בזולת ובדעתו באיש פלוני וברב אלמוני. יתנו את אותותם בבוא העת. כאשר הבנים יתבקשו להכריע לעצמם בענייניהם האישיים או החברתיים, יבחרו לנקוט בדרך הנוחה להם ללא בדיקה אמיתית, יהיה נוח להם לעשות דין לעצמם באמתלות שונות ומתפלפלות, וכל זאת על מנת לחזק את בחירתם ולהכשיר את פסיקתם בק”נ טעמים, כך הם נחשבים כטובלים ושרץ בידם.
6. הצנע לכת
להשגת הנהגות טובות נדרש האדם לעבודת המידות יסודית ומודרכת.
קל וחומר כאשר מדובר במעלת הצניעות.
מרוץ החיים בעשורים האחרונים דוחק ומאיץ באדם לרדוף אחר הון וממון, ולהיות יצור יצרי ותחרותי.
היום יש לו מנה, מחר ירצה מאתיים.
רובא דעלמא אינם נהנים כדבעי מהישגים והשלמת יעדים,
עודנו הבשר בין שיניהם וכבר אצים הם אל הצורך הבא שצץ לו.
ראו לדוגמא כיצד תעשיית הסלולר פועלת. אחת לשנה משיקה אחת מהחברות הגדולות מכשיר חדש ומשופר. עבור רכישתו תאלצו להפרד מסכום נכבד ומפולפל, אם תנסו לעשות טרייד – אין עם זה המצוי ברשותכם תתפלאו לשמוע כי מחירו צנח פלאים.
מחקר שנערך עם מהנדסי אחת החברות בדק ומצא כי מעל 80% מהצרכנים מממשים כ- 10% מהטכנולוגיה.
אם כך, מה לי הכא ומה לי התם, אך העולם כמנהגו נוהג. אם יש מכשיר חדש אין מצב שאשאר עם “הישן”.
ילדים ובני נוער שלא חונכו לחיי פשטות, נאלצים להתמודד עם תחרות חברתית אגרסיבית. את הלחץ המופעל עליהם הם מעבירים היישר אל ההורים.
הורים לחיצים ימשיכו באופן הזה לשמן את גלגלי הלחץ הלאה.
הורים שאינם לחיצים אך פועלים ללא היגיון חינוכי יגרמו לבן להשיג את רצונותיו בדרכים משלו.
דרך הלוואות, עבודות מזדמנות ופעמים גם בדרכים לא חוקיות.
חינוך לחיי צניעות ופשטות מתחיל מהרגע שבו בני הזוג באים בקשרי נישואין.
מבחירה ולא מאילוצים וכפייה.
נוסף לכך,
ילדים שהורגלו בפשטות, רגועים ושלווים יותר מאלו התחרותיים.
קל יותר להטמיע בתוכם את מידת ההסתפקות ושמחה על מה שיש.
הם נהנים יותר מהצלחות והשגת יעדים
ושוהים עם הנאתם יותר זמן מאלו שעסוקים כל העת מה יהיה היעד הבא שלהם כשעדיין לא נהנו מזה הנוכחי.
====================
כיצד ניתן להתמודד עם חשיפה או חשיפת יתר לסמראטפון ומדיה.
בתים רבים במגזר הדתי והחרדי מתמודדים באופנים שונים מול התרחבות השפעת המדיה והסמאטרפונים על בני הנוער וכדלהלן:
הסתגרות
מידור הילדים מכל מידע או חשיפה תוכן חיצוני, התכחשות מוחלטת לעצם קיומם של מושגים אלו.
במקביל חיזוק סולם הערכים הערכיים והתורניים ושלילה מוחלטת של מושגים “חיצוניים”.
הימנעות לא מודעת
מידור חלקי של הילדים ממידע או חשיפה לתוכן חיצוני מתוך הבנה כי לא ניתן לחסום מידע בצורה הרמטית.
מניעה והתחמקות מדיון על סוגיות או עניינים מורכבים השנויים במחלוקת למרות ההכרה בקיומם והמצאותם.
המנעות מודעת
מידור חלקי של הילדים ממידע או חשיפה לתוכן חיצוני מתוך הבנה כי לא ניתן לחסום מידע בצורה הרמטית.
מתן מענה ופתרונות חלופיות לסוגיות או עניינים מורכבים השנויים במחלוקת מתוך הכרה בקיומם ונוכחותם ובגודל השפעתם.
השלמה מודעת
הכרה והשלמה במציאות הטכנולוגית המתפתחת והבנה מלאה כי ב”תחבולות תעשה מלחמה”.
מתן פתרונות טכנולוגיים, כלי סינון ומערך הסברה כחלק מתהליך השתלבות במציאות הקיימת והתמודדות עם האתגרים שהיא מייצרת.
השלמה לא מודעת
הכרה והשלמה במציאות הטכנולוגית המתפתחת והפנמה שזהו עידן חדש שלא ניתן להלחם בו.
ההסברה והפתרונות לא תופסים משקל משמעותי ורק במידת הצורך ובמצבים חריגים, מתעורר הכרח לפעולה כל שהיא.
מבלי להכנס לחלוקה מגזרית / דתית / תורנית
תוכן הדברים מכוון לשלשת הקבוצות הראשונות.
ומכוון לאותם מבוגרים החפצים לשמור ולהגן על נפש היקר להם מכל בחכמה ובתבונה.
====================
נחשף הבן או המתבגר לפלאי הטכנולוגיה. בין אם החשיפה הזו מבוקרת ובין אם לאו. דרך חברים או מכל מקור אחר.
על המבוגר האחראי להפעיל שיקול דעת זהיר ולהיוועץ בסמכות תורנית ובאיש מקצוע כיצד נכון להתערב בדרך יעילה וחינוכית מבלי להתעלם מהצורך של הנחשף, לפגום או לפגוע בייחס ובקשר האישי איתו.
סדר פעולות
1.
התעורר חשד או נודע למחנך / הורה על חשיפה לתוכן חיצוני או למכשיר מתקדם. חובה עליהם לערוך בירור מעמיק לפני כל התערבות שהיא, לאמת או לשלול את המידע.
2.
אם נשלל המידע, מומלץ להיוועץ האם יש מקום לתוכנית מניעה פרטנית.
אומת המידע.
חשוב להיוועץ עם דמות תורנית קרובה ובאיש מקצוע המומחה לתחום כיצד לפתוח בדברים לאור המידע הקיים.
לפני כל שיחה ראשונית עם הבן או המתבגר. על המבוגר לכנס דיון עם הנוגעים בדבר לאיתור דרכי פעולה יעילות ואסטרטגיית התערבות פרטנית הכוללת בתוכה פרטים נחוצים על המתבגר-
רקע משפחתי, גיל, אופי, תכונות חוזק וחולשה, השפעה חברתית וסביבתית, בירור הגבולות הקיימים, לקויות או מגבלות בריאותיות.
תחומי עניין חזקים וסקירה רחבה על הפן ההתנהגותי
החברתי והאישי.
תיאום ציפיות וחלוקת עבודה.
במקביל, חובה לבדוק האם יש לו עוד שותפים במסגרת הלימוד, באזור המגורים ובבית.
אם ישנם ממצאים המעידים על חשיפה רחבה, יש צורך גם בהתערבות מערכתית.
3.
הזמנה הבן / המתבגר לשיחת בירור.
הכנה נפשית, מיקום ומועד השיחה בכוחם לתרום להצלחתה.
4.
לא תעשה
דברו ואל תשפטו.
הוכיחו ואל תפגעו.
הזמינו לשיחה ולא לקרב.
פתחו במילים מקרבות ולא מרחיקות.
תדרשו ואל תאיימו.
5.
הציגו נתונים ללא כניסה לפרטים נלווים.
אל תתנו ליושב מולכם להכנס לפינת התגוננות והצמדות לפרטים שוליים. זה עלול להגרר לדו קרב מיותר וחסר תועלת שמטרתו התחמקות מהנושא העיקרי.
6.
אסרטיביות.
ברגישות ונחישות.
הובילו את המפגש מעמדה סמכותית ולא מעמדת חולשה.
אם נתקלתם בהתנגדות והכחשה גורפת.
אל תתעמתו, השאירו את “הדלת פתוחה” והזמינו את המתבגר לדבר כשירגיש בטוח. עד אז חדדו בפניו שוב את הדרישה שלכם ממנו והציבו את הגבולות מחדש.
הציץ ונפגע
מקרים בהם הבן / המתבגר כבר נחשף למדיה ולסמארטפון ואף מחזיק בכזה בסתר או בגלוי.
עצרו ! והפעילו שיקול דעת פרקטי
מהי הדרך הטובה להשפיע עליו להקשיב לכם ואולי גם לבצע שינוי חיובי בעניין.
השתמשו בטכניקות משפיעות לפי הצורך.
קירבה אישית.
קשר אישי.
אמפתיה- (גיל ההתבגרות שלכם, מה הייתם מבקשים לעצמכם במצבים אלו)
הסברה רחבה.
לחץ רגשי (נדרשת זהירות רבה).
הרחקת גורם שלילי משפיע.
שיתוף של המבוגר בתהליכי ההתבגרות שלו.
הקשבה פעילה לצורך האמיתי של המתבגר.
פיתוח קשר מזוויות שונות.
חונכות רגשית.
העצמה בתחומי חוזק.
הצגת פתרונות וחלופות.
במצבים רגישים מאוד, ניתן לערוך “הסכמים” עם המתבגר במידה והם יכולים לסייע ולהועיל לשני הצדדים.
זכרו !
הדור הצעיר של ימינו נולד אל תוך עולם טכנולוגי מתקדם מאוד. תפיסת עולמם מוגבלת להבחין בין טוב לרע. הם אינם מבינים באמת את הסיכונים הטמונים בקידמה ומתקשים לקבל הוראות שאינם מתיישבות עם המציאות סביבם.
השפעת החברה בגיל ההתבגרות גוברת ועולה – “קבוצת השווים”. ככל שהמתבגר יחוש חוסר הבנה מהמבוגרים ויפרשן אותם כהולכים “ראש בקיר”
כך תגדל עליו השפעת החברה, והשפעת הבית והמסגרת תלך ותפחת.
אל תתעלמו ממה שיש להם לומר, ללא שיתוף פעולה מצידם לא תהיה תכלית למאבק והוא יהפוך לעקר ומתיש ובעיקר למרחיק ומתריס.
יש מצבים בהם מוטב להפסיד בקרב אך לנצח את המערכה כולה
לסיכום:
נערים ומתבגרים מבקשים סדר וגבולות וזקוקים להם.
הם חייבים דמות או שניים חזקה ויציבה שתלך לצידם בתקופת ההתבגרות.
שתאהב אותם ותאמין בהם.
קחו את הקשר האישי המגדל והמשפיע ותמצבו אותו כגורם משפיע בהנחלת והטמעת חוקים וגבולות.
סבלנות היא תכונה בסיסית וחובה להשתמש בה בהתערבות מול ילדים בכלל ומתבגרים בפרט.
אדם מחפש משמעות
כל אדם זקוק לשייכות ואהבה ולמשמעות בחייו, תנו למתבגרים חווית שייכות והרעיפו עליהם אהבת אמת תראו להם עד כמה הם משמעותיים עבורכם ולסביבתם.
תיווכחו לראות עד כמה זה ישתלם לכם ועד כמה תגדל השפעתכם החינוכית עליהם בהווה ובעתיד.
יה”ר שלא נגע לריק ולא נלד לבהלה ונזכה לדורות ישרים ומבורכים.
____
בכל שאלה או בעיה חינוכית אתם מוזמנים לפנות למוקד הדרכת הורים של מטיבת”א, בו מיטב המומחים והרבנים זמינים בשבילכם 24 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע
