אנשים רבים בטוחים שהם מיטיבים לתפקד ככל שתנאי חייהם נוחים יותר. הם רגועים ונינוחים, אינם לוקחים סיכונים, הכל מוכר ותואם את כישוריהם. סדר יומם קבוע, הם עושים את מה שהם יודעים לעשות, והם נהנים מזה.אנשים אלו חיים באזור הנוחות שלהם.
לכל אדם יש חלק בחייו שנקרא “אזור הנוחות”. בהגדרתו, זהו מצב פסיכולוגי שבו הכל מוכר לאדם, הוא מרגיש בו בנוח ובשליטה על סביבתו. באזור זה הוא חווה רמות נמוכות של לחץ ומתח ומתאפשרת רמה עקבית של ביצוע.
נשמע טוב? לחיות בנחת על מי מנוחות. גם הספינה העוגנת בנמל נמצאת בטריטוריה מוכרת, רגועה ומוגנת. אך האם לשם כך נוצרו ספינות? הן לא נוצרו כדי לעגון בנמל באזור הנוחות שלהן, כי יש בכוחן לצאת אל הים הפתוח ולכבוש יעדים גדולים ונרחבים.
האם אנחנו רוצים לחיות את חיינו קשורים אל הנמל? להישאר תמיד בטריטוריה המוכרת, הבטוחה והצפויה ולא להעיז לצאת אל הים הגדול? ניתן לחיות כך, להישאר באזור הנוחות מבלי להתנסות בחוויות חדשות, אך אלו חיים בהילוך איטי, בלי לקחת סיכונים, אבל גם בלי סיכויים גדולים. יש אנשים שמעיזים לחלום, וגם לעשות צעדים ממשיים לכיוון מימוש החלום. אלו אנשים שמעיזים לצאת מאזור הנוחות אל עבר הים הפתוח אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
היתה בחורה כזו, בשם רחל, שהשתדכה עם בחור מבוגר בן 40 שלא ידע קרוא וכתוב. הבחור, עקיבא שמו, התכונן להמשיך בעבודתו כחקלאי כל חייו. אבל רחל שחלמה על בעל ת”ח לא רצתה לוותר על חלומה. היא הלהיבה את בעלה בחלומה הגדול והוליכה אותו צעד, צעד מחוץ לאזור הנוחות שלו. היא הלכה עמו ללמוד את אותיות הא’ב’ עם ילדים בני 4 ועזרה לו להתגבר על חיצי הלעג של הסביבה. ואכן, היא זכתה לראות בהגשמת חלומה הרבה מעבר לציפיותיה. אחרי 24 שנים, כשחזר בעלה, רבי עקיבא הגדול עם 24,000 תלמידים, אמר להם, “שלי ושלכם – שלה!”
היה בחור נוסף, בשם אליעזר, שחרש את השדות עם אביו יום יום. עלתה בליבו שאיפה לעלות לירושלים וללמוד תורה מפי ר’ יוחנן בן זכאי אך אביו לא הסכים לכך. הוא יכול היה להרים ידיים, להיכנע לרצון אביו ולחרוש שדות כל חייו, אך הוא שאף ליותר. עזב ר’ אליעזר את בית אביו הורקינוס אל עבר הבלתי נודע, הרבה מחוץ לאזור הנוחות שלו, והיה לאחד מגדולי התנאים ומכונה בשם “רבי אליעזר הגדול”.
גם ר’ עקיבא וגם ר’ אליעזר בן הורקינוס גילו נחישות ורצון אדיר למציאות חיים שונה, חיים של לימוד תורה. היציאה מאזור הנוחות היא לא מהלך קל. עצם המחשבה על שינוי מעוררת חששות רבים: כיצד ייראו חיי עם השינוי הזה? האם הוא ייטיב איתי ועם משפחתי? אולי יש כאן סיכון? האם אהיה מסוגל לעמוד באתגר החדש?אלו משאבים אצטרך להקדיש? ואם אכשל? אלו חששות לא מבוטלים. אף לא אחד יכול להבטיח לנו שהשינוי אכן יהיה לטובה, וכל מה שכרוך בו יהיה זורם, קל ונעים ולכן החשש הוא טבעי ומובן.
יחד עם זאת, ישנם מקרים שהפחד משינוי יוצר הפרעה באורח החיים הנורמטיבי שלנו ומייצר דפוס של התנהגויות הימנעותיות. פחד זה נכלל בקטגוריית הפחדים שבמונחי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, מאופיין בהתנהגויות שהאדם מסגל לעצמו במטרה למנוע ממנו מלפגוש את מושא הפוביה שלו פנים מול פנים. לדוגמא: אדם שמפחד לדבר מול קהל, ככל שיימנע מלדבר בפני קהל הוא אכן ינצל מתחושת הפחד, בטווח המיידי. הוא לא יחוש את התחושות הלא נעימות הנלוות לפחד דפיקות לב, סחרחורת, לחץ וכו’, הוא יישאר באזור הנוחות שלו. לעומת זאת, בטווח הארוך, התנהגויות הימנעותיות אלו מחזקות אצלו את ההרגשה שהוא באמת לא מסוגל לדבר בפני קהל והוא חייב להמשיך להימנע מלעשות זאת. כל ההתנהלות הזו בעייתית כשהיא גורמת לאי נוחות לאדם ומונעת ממנו להתנהג כפי שהוא היה רוצה. אם אדם כזה יאזור אומץ להתעמת עם הפחד שלו, תוך כדי חשיפה הדרגתית, הוא ייווכח לראות שהמצב לא באמת מפחיד כפי שהוא חשב שהוא. לאט לאט, הוא יפיג את החששות, וכמו אדם שעומד על שפת בריכה, הוא יכניס את רגליו למים הקרים עד שהוא יתרגל לטמפרטורה וישחה להנאתו.
תהליך היציאה מאזור הנוחות מתאפיין בשלושה מעגלים:(כאן להוסיף איור של עיגול קטן בתוך עיגול נוסף ובתוך עיגול שלישי. בתוך הראשון כתוב אזור הנוחות, בשני-אזור הלמידה ובשלישי אזור הפאניקה) המעגל הראשון הוא אזור הנוחות. כשאדם מסתכל החוצה, מעבר לאזור המוגן והבטוח שלו, כל מה שהוא רואה זה את אזור הפאניקה, בו מועלים כל החששות והפחדים. אך אם ייטיב להתבונן יבחין באזור נוסף הנמצא בין אזור הנוחות לאזור הפאניקה שנקרא אזור למידה. באזור הלמידה האדם לומד להתנסות במהלכים חדשים, שונים, לא מוכרים. כאשר הוא עומד באתגרים החדשים הללו הוא לומד משהו על עצמו, על כישוריו ועל המסוגלות העצמית שלו. גם אם הוא נכשל בהתחלה, הוא לומד מה עוד חסר לו כדי להצליח: ידע, ניסיון, הדרכה, זמןוכו’. ככל שיתמיד להישאר באזור הלמידה, הוא יתפתח מבחינה אישית עד שהאזור החדש יהפוך לו לבית שני, למקום הבטוח שלו. אז ,כאשר יהיה לו נעים ונוח במצב החדש, הוא ידע שהוא כבש אזור חדש, והגדיל את אזור הנוחות שלו .
ולאלו העומדים על סף אזור הנוחות, מתבוננים אל עבר אזור הלמידה, מלאים בחששותאך גם חדורים במוטיבציה להגשמת חלומם, להלן מדריך בן 10 שאלות שיעזור לכם לקפוץ למים:
חשוב על מצב שבו אתה חייב לצאת מאזור הנוחות שלך, בבית או בעבודה. משהו שאתה רוצה לעשות טוב יותר אך קשה לך. כעת, שאל את עצמך את 10 השאלות הבאות על המצב שבחרת:
- מהו התסריט הגרוע ביותר העלול להתרחש אם תעשה את מה שבחרת?
- בכנות, דרג את סבירות התרחשות התסריט הנ”ל(0-100).
- בחלומותיך הוורודים, מהו התרחיש הטוב ביותר שיקרה אם תעשה את מה שבחרת?
- בכנות, דרג את סבירות התרחשות החלום הנ”ל.
- מהי הגירסה המציאותית ביותר להתרחשות הצפויה כשתעשה את מה שבחרת?
- בכנות, דרג את סבירות התרחשות הגרסה המציאותית הנ”ל.
- אילו היה מובטח לך שלא תחוש שום לחץ כלל מעשיית המעשה, האם היית מוכן לנסות לעשותו?
- ואם יהיה מעט לחץ בהתחלה, האם תוכל לעמוד בזה?
- האם תוכל לחשוב על טיעון חזק שישכנע אותך מדוע כדאי לך לעשות את המעשה? מה תרוויח מכך?
- מה עדיין עוצר אותך מלנסות?
משפט סיכום לתרגיל
לסיכום…. מטרת השאלות היא להפחית את החששות שלך ע”י בדיקת סבירות והמציאותיות שלהם. מצויד במוטיבציה חזקה, אתה תצליח לבצע את הקפיצה הגדולה אל אזור הלמידה. אי אפשר לאמוד את היקף הפירות שתקצור שם- השמים הם הגבול.
בהצלחה!
