ילדים חשופים לאלימות

יעל אלמליח, עובדת סוציאלית יועצת זוגית ומנחת הורים
050-2498968

אלימות במשפחה היא תופעה רחבת היקף החוצה תרבויות ושכבות חברתיות שונות. תופעה זו היא בעלת משמעויות ציבוריות, רפואיות, פסיכולוגיות וחינוכיות נרחבות.

האלימות משפיעה על ההורות במישורים רבים: פיזי, רגשי, חברתי וכלכלי. ילד החשוף לאלימות מכל
סוג עלול לפתח בעיות רגשיות בילדות ובבגרות. במקרים של אלימות כלפי האם, יתכן והאם
תחווה מצבי דחק ולחץ שישפיעו על הפניות הרגשית שלה לצרכי הילד, מה שהופך את גידול
הילדים וחווית ההורות למאתגרת במיוחד. כמו כן ילדים שחוו אלימות בילדותם עלולים
להפוך להורים אלימים ולרכוש דפוסי התנהגות אלימים שעוברים בהעברה דורית (קליין
וולדמן-לוי, 2013).
אבות אלימים נמצאו נוקשים וסמכותיים, לא מעורבים בחיי ילדיהם וחסרי אחריות כלפיהם.
לרוב הם אינם מודעים לנזקי האלימות, ממוקדים בעצמם ורכושניים כלפי הילד. במקרים
רבים הם נוטים להשתמש בטכניקות של שליטה וענישה פיזית ואינם מביעים חיבה. (פרל
ופלד, 2005).

השפעות אלימות על הילדים

התפתחות הילד החשוף לאלימות בבית מושפעת לרעה עקב התפקוד הלקוי של האם
והפגיעה באינטראקציה בין ההורים. הילדים לומדים לחקות ולהזדהות עם ההתנהגות
האלימה ועלולים לפתח התנהגות אנטי סוציאלית ובכך לגרום לפגיעה בחברה ובמשפחתם
העתידית (פרל ופלד, 2005).

השפעות קוגניטיביות: מחקרים אשר בחנו את השפעת החשיפה לאלימות מלמדים שילדים
החשופים לאלימות מצויים בסיכון לאיחורים קוגניטיביים וכי יש להם יכולות אקדמיות נמוכות
(כרמל, 2017).

השפעות חברתיות: החשיפה לאלימות בין-הורית נמצאה משפיעה גם על ההתפתחות
החברתית של הילדים. ילדים אלה מבודדים חברתית יותר מבני גילם בעיקר בעקבות החשש
של האימהות לארח ולהתארח. ילדים שהיו חשופים לאלימות בתדירות ועוצמה גבוהות גם
מתקשים ביכולתם להבין סיטואציות חברתיות ומחשבות ורגשות של אנשים שמעורבים
בסיטואציות כאלה (כרמל, 2017).
השפעות התנהגותיות: נמצא כי ילדים החשופים לאלימות בין-הורית מתלוננים על בעיות
גופניות ומבטאים התנהגויות תוקפניות ואנטי-חברתיות, כמו התנהגויות של פחד והימנעות
(כרמל, 2017).
השפעות רגשיות: נמצא כי הילדים סובלים מרגשות חריפים של אובדן, כעס, עצב, בלבול,
אשמה, שוק, פחד, חוסר ביטחון וערך עצמי נמוך, כמו תחושה של מתח מתמיד בשל הסיכון
להיפגע בעצמם. כמו כן ילדים אלו נוטים לחוות חוסר ביטחון וחוסר וודאות באשר למה
שעליהם לעשות וכיצד עליהם לנהוג. לעיתים הם חשים אחראים לאלימות עצמה. בחוויה שלו
הילד לא מבין למה ההורים שאוהבים אותו, תוקפים אחד את השני (כרמל, 2017).
יש תקווה לשינוי
גם במקרים של אלימות במשפחה יש תקווה וניתן, ע”י טיפול נכון ומותאם, לבנות את הבית
מחדש עם תובנות חדשות והסתכלות נכונה על החיים.
גברים שהגיעו לטיפול הביעו את הצורך שלהם לקשר. הם הבינו שאבא טוב הוא אבא שלא
רק מביא פרנסה אלא כזה המעורב ונוכח בחיי ילדיו. במקרים רבים הם הביעו חוסר ידע בשל
אלימות שהם חוו כילדים. נמצא כי קשר טיפולי תמיכתי קבוע יכול לעזור להורים שנפגעו
מהתעללות בילדותם לשבור את המעגל הרב דורי . זאת ע”י למידה וסיגול דפוסים של
תקשורת נכונה, בניית קשר מיטיב של יחסים קרובים ופיתוח יכולות הוריות חדשות שלא היו
מוכרים להם עד כה (פרל ופלד, 2005). נושאים כמו איך לגרום לילד להקשיב, גבולות, הבנה
והבעת רגשות, חיזוק הביטחון העצמי שנפגע ועוד הם נושאים שאותם האבות לומדים

ומיישמים בקשר החדש עם ילדיהם. (קליין וולדמן-לוי, 2013).

אם אתם סובלים מאלימות
בקשר הזוגי, אל תהססו לפנות ולקבל עזרה.

“כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן.”

מקורות:
כרמל, י (2017). ילדים חשופים לאלימות מצד אביהם כלפי אימם: אוכלוסיית יעד עבור
מערכת החינוך. בתוך היועץ החינוכי. 313-356.
פרל, ג, פלד, ע, (2005). חווית אבהותם של גברים אלימים כלפי בת זוגם. חברה ורווחה
כה, (3) 340-307.
קליין, מ. ולדמן לוי, ע. (2013) חוכמת המעשה, קבוצת הורות לנשים שנחשפו לאלימות
במשפחה ושוהות במקלט. חברה ורווחה, לג, (ב) 345-331.