החופש הגדול וילדים
יש הורים שרק לְשֶמַע צמד המילים ‘החופש הגדול’ – מקבלים חום גבוה. ‘למה צריך כל-כך הרבה זמן?!’, ‘מה הילדים יעשו עם עצמם חודשיים?!’, ‘בסדר, אני מבינה שהמורים צריכים קצת חופש, אבל מה אנחנו אשמים?!’.
נכון, החופש הגדול באמת גדול מידי, והזיכרונות מהפעם אחרונה בה הילדים יצאו לחופשה, לא תמיד חיוביים במיוחד. אך יחד עם זה צריך לזכור שהחופש הוא הזדמנות פז חינוכית להגיע לדברים שקשה הרבה יותר להשיג במהלך השנה.
רוצים לדעת לנצל נכון את הימים? רוצים להישאר עם טעם מתוק בפה בסופו של החופש או בתחושת החמצה? בואו ללמוד לדבר עם הילדים על כמה נקודות חשובות שילוו אתכם לדרך בטוחה יותר בחופש:
1.גבולות וכללים
חופש אינו זמן של הפקרות. גם בו חייבים להיות כללים, גם אם שונים מאשר בזמן הלימודים. ההורים צריכים לשבת מראש ולגבש יחד מדיניות משפחתית, עמדה ברורה לגבי נושאים כמו שעת שינה, שעת חזרה הביתה, ניתן להעניק לילד ‘בנק זמן’ שבועי במחשב, ולתת לו לנהל בעצמו את ה’הוצאות’. יש ערך חינוכי בכך שאחריות חלוקת הזמן רובצת על כתפיו ולעיתים זה אפילו מצליח יותר.
אותו הדבר, לגבי כסף לבזבוזים. ההוצאות בחופש מרקיעות לשחקים וכמעט וצריך לקחת משכנתא רק כדי לממן את הוצאות הקייטנות, הטיולים והנשנושים. גם כאן כדאי להציב גבולות או להקציב סך כולל ולאפשר לילד לבחור כיצד לחלק אותו אפשר להסביר לילד בדרכים שונות את החלוקה לפרטים ולתת לו לבחור את מה שהכי נכון לו.
2.סוף מעשה במחשבה תחילה
כדי שחופש יהיה מוצלח הוא חייב להיות מתוכנן. לילדים יש המון תוכניות ורצונות, אך הם זקוקים לנו, ההורים, שנעזור להם לבנות תוכנית שתגשים אותם. כדאי לעשות “ישיבת עבודה” עם כל ילד בנפרד שבועיים לפני החופש. להאזין בקשב רב לתוכניותיו לחופש, להציע עוד כמה רעיונות משלנו, לרשום את הכול על דף, ואז לטקס עצה יחד מהי הדרך הנכונה לממש אותן בצורה מיטבית. הילדים לא צריכים ש”נשב להם על הוריד”, אבל הם בהחלט זקוקים לסביבה תומכת. מומלץ שכל ילד יכין לעצמו ‘לוח חופש’ ובו ישבץ את כל התוכניות, זאת בנוסף ללוח החופש המשפחתי התלוי על המקרר ובו רשומים כל האירועים המשפחתיים, כשכל אחד מעדכן את הלוח האישי שלו בהתאם.
3.המבדיל בין יום ובין לילה
עשו כל מאמץ למנוע התפרקות טוטאלית של מסגרת היום והלילה. את שיירי הסמכות ההורים שעוד נותרו בידינו כדאי לשים במקום הזה. הסיבה לכך אינה שמי שקם מאוחר מפספס זמן תפילה ומנין. העניין המרכזי הוא השוטטות הלילית עם חֶבְרָה שעלולה להיות בעייתית, ללא השגחת מבוגרים. החבר’ה משועממים, מחפשים תעסוקה ומגיעים לשטויות. והתהליך מוכר: הולכים לישון מאוחר, קמים מאוחר, כל היום מתחיל ברגל שמאל, בערב לא עייפים ושוב הולכים לישון מאוחר, וחוזר חלילה…הקפדה על תפילות, לדוגמא. יכולה להיות אחד הכלים שיעזרו לכם ולילדיכם להיות ברורים מבחינת הגבולות שלכם.
4.כל אחד שותף
חלק מילדינו לומדים במסגרת פנימייתית וחוזרים הביתה רק בסופי שבוע. לא נעים לנו ‘להפיל’ עליהם אז כל מיני מטלות ביתיות כמו כלים או כביסה. ‘עד שהם כאן שינוחו ויתפנקו קצת’. גם אלו שגרים בבית נוטים להיות נורא ‘עסוקים’ בלימודים ובמבחנים (בעיקר כשהאלטרנטיבה היא לשטוף את הבית או להוריד זבל…). זהו! מעכשיו נגמרו התירוצים. כעת הזמן להתחנך ללקיחת אחריות ושותפות בתפקוד השוטף של הבית. לא צריך להפיל עליהם בבת אחת יותר מידי, אך חשוב להרגיל את הילדים לנשיאה בעול. אנחנו גרים יחד בבית משפחתי, לא בבית מלון.
5.מה אהבתי תורתך
שיהיה אפילו רבע שעה ביום, אבל בקביעות. עיתים לתורה. זה לא הזמן אלא היחס. זו אמירה עקרונית שהתורה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. גם בחופש. גם בקיץ. לא רק כשהמסגרת כופה עלי, אלא גם כשאני עומד ברשות עצמי.
ולסיום:
רוב האנשים רואים את החופש כאמצעי להתפרקות ואגירת כוחות לצורך שנת הלימודים שהיא העיקר. אך ייתכן שהמבט צריך להיות בדיוק הפוך. כל שנת הלימודים היא הכנה שבונה את היכולת לעבור את החופש כמו שצריך. ללמוד לעמוד ברשות עצמו, לבנות מסגרת עם תוכן ולעשות בחירות בונות ומקדמות ולא להפך. אם יש משהו שדומה יותר לחיים האמיתיים זה דווקא החופש בו האדם עצמו אחראי על חייו, ולא המסגרת הלימודית המוכתבת על כל צעד ושעל. ומעל הכל, זוהי ההזדמנות שלנו כהורים לבדוק היכן אנו עומדים, מתחת לפני המים, הילדים בוחנים אותנו ללא הפסקה. הם רוצים לדעת מה ההורים שלהם עושים בחופש שלהם, ומחקים אותנו ללא מודעות. כולם מכירים את המבחנים שיש לאורך שנת הלימודים, אך המבחן האמיתי הוא בעצם בחופש. אם נתייחס אליו בצורה נכונה ומושכלת, כהורים וכילדים כאחד, נעבור אותו בעז”ה בהצלחה.
