“הבעל הוא לא חמץ והאשה היא לא קורבן פסח”. כולנו מכירים את משפט ההלצה השגור בפי כל המיוסד על עצם העבודה הקשה בהכנות לקראת “חג החירות”. לכל חג יש את הסימבוליות המיוחדת שלו, ולכך דווקא בחג זה המייצג את חירות עם ישראל ויציאה מגלות לגאולה, עלינו לקיים בנפשנו חרות הגוף והנפש.
אם נתבונן נראה שהתורה מצווה אותנו באופן ברור “אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם” (שמות י”ב, ט”ו) ופירשו רבותינו שהיום הראשון הוא ערב יום טוב ראשון של פסח, שביום הזה צריך אדם להשבית את החמץ מביתו. באיזו השבתה מדובר – כבר הרחיבו הראשונים להסביר ואף נחלקו, אך כולם מודים שחמץ אחרי השעה השישית אסור שיהיה בבית, צריך להוציאו מן הבית ולבערו.
משום כך,
כבר ערב לפני, עם ישראל באגודה משותפת כל איש בביתו עורך בדיקת חמץ לאור הנר, כמו שפסק הש”ע (סימן תלא סעיף א). טעם הבדיקה לאור הנר הוא כדי לעבור ולראות שאכן שום חמץ לא נותר חלילה בבית כדי שלא יעבור עליו ב “בל יראה ובל ימצא”. כאשר אדם קיים בדיקת חמץ כדין והוציא את כל החמץ מביתו הרי שביתו מוכשר היטב לפסח ויכול לחגוג חג כשר ושמח.
ככלל גורף מר”ן השולחן ערוך (בסימן תלג) נקט באילו מקומות יש לנקות את החמץ ולבודקו. היסוד המשותף בין כל המקומות הוא, שדווקא מקומות שדרך להשתמש ולהכניס בהם חמץ צריכים ניקיון ובדיקה. בשאר מקומות שאין דרך להכניס חמץ, אינו צריך לא ניקיון ולא בדיקה.
יחד עם זאת,
כולנו רגילים להגיע לכל פינה בבית, לנקות גם מקומות שלא היה בהם חמץ. והטעם העיקרי הוא כי חג הפסח השמור לאביב מביא איתו תחושה של התחדשות. את האווירה הזו אנו רוצים למסד היטב בחוויה הפרטית שלנו, להרגיש שמשהו התחדש אצלנו. אחרי שנה שלימה ותקופת חורף, רוצים להרגיש רעננות כזו שתלווה אותנו לאורך החג ולימים הבאים אחריו.
כדי לעשות זאת על הצד הטוב ביותר ולהיכנס לחג הפסח באווירה של התחדשות חיובית, נוכל לנקוט בצעדים פשוטים שישאירו לנו טעם טוב של חירות אמיתית ולהנחיל אווירה נעימה בבית וליצור לכל המשפחה חוויה חיובית מההכנות לחג. לכן חשוב לגייס את כל בני הבית, מקטן ועד גדול, לחלק תפקידים באופן שבו כל אחד יודע מה הוא עושה. והתפקיד שניתן לו הוא ברמת היכולות שלו ולא מעבר לכוחותיו. ניתן לעשות מיפוי מלא בין עבודות הבית ולהקדים את “הדחוף” – המקומות שבהם ודאי יש חמץ, שם יש לערוך ניקיון והוצאת החמץ.
במידת האפשר,
בהתאם לזמן וליכולות, אפשר להכין רשימה נוספת שבה יהיו כתובים כל שאר עבודות הבית שחשובים לכם. חלקו אותם בין כל בני הבית. צוותו את המטלות לימים כאשר בכל יום יודעים מראש מה עושים ומה צריך להספיק.
כשהכל כבר מסודר מראש וממוקד, ולכל אחד יש תפקיד המתאים לו וליכולותיו, אפשר להספיק יותר, וגם להנות מהחוויה המשפחתית שיצרנו, כי כשכולם שותפים, כולם מרגישים גם שייכים. החלוקה תוריד את עומס ותאפשר לכולם להגיע לשולחן החג נינוחים.
בברכת חג כשר ושמח,